ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבנו אשר נחפז לדלת, ושליח הקיסר תחב לידו צו מלכותי- "בפקודת הקיסר, עליך לשלם סך 20,000 מארק, עליהם התחייבת באופן אישי...".
נדהם מהרשעות, צפו ועלו הזיכרונות המרים בראשו של רבנו אשר (הלא הוא הרא"ש, שההילולא שלו תחול ב- ט' חשוון), והוא חזר בדמיונו לרגעים ההם בבית הכלא. היה זה בשנת ה' מ"ו, רבם של יהודי אשכנז, המהר"ם מרוטנבורג, נכלא באשמת בריחה מגרמניה. תלמידו הגדול רבנו אשר אסף את דמי הכופר שדרש הקיסר בעבור שחרורו של המהר"ם, ואף ערב באופן אישי על הסכום הנ"ל, אך הכול השתנה באותו ביקור.
רבנו אשר זכה לבקר את המהר"ם בתא הכלא, ולתדהמתו סירב המהר"ם שיפדוהו בסכום כה גבוה, בנימוק ש"אין פודים את השבוי יתר על כדי דמיהן" (משנה גיטין ד, ו), וכדי למנוע נסיונות סחיטה נוספים מצד השליטים. רבנו אשר נשמע כמובן לפסק רבו, והמהר"ם נותר בכלא עד לפטירתו. מאז, נעשה רבנו אשר לראש רבני אשכנז, והנה מגיעה לפתחו הדרישה המופרכת לשלם את סכום הכופר לפדיון רבו, למרות שהרב כלל לא נפדה.
המחשבות המשיכו לרוץ בראשו של הרב, אסור לו לשקוע בזיכרונות, הוא נתון בסכנת מאסר מיידית. דרישתו של הקיסר תספק את התירוץ לכלוא את הרב, ולדרוש כופר נוסף מקהילות ישראל. עליו להימלט, אך – לאן?
האם ימלט לספרד? הרי שיטת הפסיקה בספרד שונה, המנהגים שונים, וכיצד יפיץ שם את תורתו ושיטת פסיקתו השונה משיטת הפסיקה הנהוגה במקום?
והנה, צף ועולה בראשו, צו ה' לאבי האומה – "לך לך מארצך ומולדתך...". גם הוא, כאבי האומה, חייב ללכת. והנה, מבטיח ה' לאברהם – "ואגדלה שמך...", ומפרש שם רש"י: "לפי שהדרך... ממעטת את ה'...הבטיחו...על השם". בעזרת ה', תתקיים גם בו ברכת ה' לאברהם, והוא יזכה להפיץ תורה גם במקום אליו הוא הולך....
לסיפור זה הוספתי נופך דמיוני, אך הפרטים ההיסטוריים בו מבוססים. הרא"ש, ראש רבני אשכנז, נלמד לספרד בעקבות דרישת הקיסר הנ"ל. בהגיעו לספרד, התקבל בכבוד גדול על ידי ראשי הקהילות, ובמיוחד ע"י הרשב"א מגדולי הראשונים. קהילת טולידו מינתה את הרא"ש לראש בית הדין ולראש הישיבה. זוהי נקודה מיוחדת, שבה רואים את אחדות התורה בישראל ואת אהבת גדולי ישראל זה לזה, שעל אף שיטות הפסיקה השונות והמחלוקות ההלכתיות, שרתה אהבה ביניהם.
כך מתוך גזירות הגויים, התעצם עם ישראל והתעצמה התורה. ואכן, מבחינה תורנית, בריחת הרא"ש לספרד מהווה אבן דרך חשובה בתולדות הפסיקה ההלכתית, ומשפיעה על מעשינו עד היום.
הרא"ש, ואחריו בנו – רבי יעקב בעל הטורים, מהווים חוליה שמחברת את הפסיקה האשכנזית והספרדית. ראש רבני אשכנז הפך לרב חשוב בספרד, והכיר את שתי שיטות הפסיקה. מתוך כך, צמחו פסקי הרא"ש על הש"ס וספר הטור.
בהמשך, כשכתב רבי יוסף קארו את הבית יוסף ואת השולחן ערוך – ספר הפסיקה המרכזי של עם ישראל, הוא בנה את פסיקתו כמנהג יהודי ספרד על שלושת עמודי ההוראה: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש. הרי"ף והרמב"ם ספרדים והרא"ש אשכנזי. כך שולבו הפסיקות זו בזו.
ולנו, מהווה פרשיה היסטורית זו, אבן דרך ותמרור חשוב להבנה שתורתנו אחת היא, ובסוף תמיד מתגלה, שתלמידי חכמים מרבים שלום ושלימות בעולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
