ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
חז"ל מלמדים אותנו שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. במילים אחרות, האדם לא נמצא באיזון נפשי - פנימי, ומה שמנחה אותו זו לא התבונה וההכרה – זו 'רוח שטות'. מערכת קבלת ההחלטות שלו נפגעת והוא בוחר לחטוא – לעצמו ולאחרים. לו היה עוצר האדם לרגע, מאזן את עצמו, ואוחז בתבונה בהגה קבלת החלטותיו, בוודאי היה בוחר בטוב.
פעמים רבות אנו חווים תחושה של פספוס גדול לאחר שבחרנו לא טוב. לאחר שהרגענו את עצמינו וחזרנו לאיזון, אנו לא מבינים איך בכלל הגענו למצב טיפשי כל כך, בו בחרנו לא טוב. אילו רק היינו משקיעים מעט מחשבה ולא נותנים ל'רוח שטות' להוביל אותנו... 'סוף מעשה במחשבה תחילה' משמעותו פעולה מתוך מצב של איזון, בו השכל יושב בראש 'משולש החיים' ומנהל את העניינים.
פעמים יושבת לה מילה על קצה הלשון שאני מאוד רוצה לומר. אם רגש הכעס יגבר ויפר את האיזון החשוב כל כך, אמצא את עצמי מצטער על דברים שאמרתי, שאני כבר לא יכול להחזיר אותם. עיכוב של שניה אחת בלבד, לחזור למצב של איזון, יגרום לי לשקול ולהחליט בתבונה אם כדאי בכלל לומר את הדברים, ואם כן מה יהיה הניסוח המתאים ובאיזה טון. מעתה, המילים לא ישלפו מה'בטן' בצורה לא מאוזנת, אלא יאמרו מתוך איזון פנימי וביישוב הדעת.
לא בכדי הברכה הראשונה בברכות השחר היא 'הנותן לשכוי בינה' ובתפילת העמידה היא 'אתה חונן לאדם דעת'. האדם האידאלי, יודע להימצא כמעט תמיד במצב של איזון נפשי בו ההכרה והדעת הם המנוע המרכזי שלו.
לא בכדי פתח הרמ"א את הערותיו לשולחן ערוך בכלל הגדול בתרה ובמעלות הצדיקים: "שִויתי ה' לנגדי תמיד". במצב של איזון נפשי - פנימי, האדם מכיר בעובדה שבכל רגע ובכל מעשה שלו הוא עומד לפני ה'. זה מביא אותו לידי יראת שמים, ומונע ממנו את אותה 'רוח שטות' המביאה אותו לידי חטא.
איזון זה גם מזכיר לו שהוא עצמו מ.ל.ך ובנו של מלך מלכי המלכים, והוא מתנהג בהתאם וממילא לא חוטא. כאמרה הנאמרת בשם הצדיק רבי אהרן מקרלין זצ״ל, "החטא הנורא ביותר שיהודי עלול לחטוא הוא – לשכוח שהוא בן מלך", ובשם הצדיק רבי שלמה קרלינער זי״ע, ״עיקר יצר הרע הוא – לשכוח שהוא בן מלך״.
ככל שנתאמן ונרבה להימצא יותר במצב של איזון, כך נמנע את כניסתה של 'רוח השטות' אל קרבנו ונשמיט בכך את יסוד החטא. בכך נשוב בתשובה שלימה ואמיתית לא רק מהחטאים של העבר אלא ובעיקר מכך שנרכוש לעצמו כלי חשוב להימנע מחטאים אלה ואחרים בעתיד.
והבא להיטהר ה' מסייע לו.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
12 - הגיע הזמן למלוך!
13 - מה מפיל אותנו?
14 - דיאטה מנצחת!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
