ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
ילד המביט במראה ואינו אוהב את הדמות המשתקפת מולו, או גרוע יותר ממש שונא או מתבייש בה, הוא ילד בעל דימוי והערכה עצמית נמוכים או שליליים.
להורים חלק חשוב בבניית הדימוי העצמי של ילדם. זה בא לידי ביטוי במחשבתם, דיבורם והתנהגותם. הורים שאינם מאמינים באמת שילדם מסוגל לבצע את המשימה שהטילו עליו, ובמחשבתם מעריכים אותו בצורה נמוכה, גם אם לא יבטאו זאת בדברים, המסדר וה'שדר' שהילד יקלוט מהוריו הוא שהוא אינו מסוגל, ויגרור בעקבותיו הערכה עצמית וביטחון עצמי נמוכים.
אף אחד לא מושלם ובטח לא הילדים שלנו. תפקיד ההורים להעצים את המחשבות החיוביות שלהם על ילדיהם ולגמד את המחשבות השליליות. למחשבות שלנו יש כח לייצר מציאות. ככל שנרבה לחשוב מחשבות חיוביות על ילדנו, כך נתרום ליצירת מציאות חיובית והשפעה טובה עליהם.
כמו במחשבות כך בדיבור. כאשר הורה מרבה לבקר את התנהגות ילדו, הוא מעצים את החולשות שלו ומגמד את התכונות החיוביות שנבלעות ומתבטלות בשלל ההערות השליליות ששומע הילד מהוריו במשך היום. אם נטיל על ההורה משימה לא להעיר הערה שלילית אחת למשך יום שלם, פעמים רבות נמצא שכמעט ואין דו שיח בינו לבין ילדו, כיוון שעיקר הדו שיח שלו נע סביב ההערות והביקורת שלו על ילדיו.
הדימוי העצמי מתחיל להתפתח בשלבים המוקדמים של חיי הילד, בהם הוא מתלהב מעצמו ומיכולותיו ומבקש "אבא תראה אותי". כאשר אנו מתלהבים איתו ומחמיאים לו, אנו תורמים לפיתוח הדימוי העצמי החיובי והאמון שלו בעצמו וביכולותיו. כמובן שעם הזמן, צורך זה במחמאות ילך ויפחת ויעלם לגמרי במקביל להערכה העצמית והפנימית שירכוש הילד לעצמו.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
28 - אני רוצה שהילד שלי יהיה מאושר
29 - ראי ראי שעל הקיר מי היפה בכל העיר?
30 - הגיע הזמן לשלוט!
טען עוד
כשאומרים לילד שמתנהג שלא כשורה שהוא 'ילד רע', אנו פוגעים בהערכה העצמית הפנימית שלו. אנו אומרים לו למעשה שהוא בעל אישיות רעה, ובכך פוגעים לו באופן חמור בדימוי העצמי שלו. עלינו כהורים ומחנכים להפריד בין אישיותו להתנהגותו. עלינו להעיר לו על ההתנהגות הלא טובה, אך להעביר לו את המסר שהוא ילד טוב ללא קשר למה שעשה או כיצד התנהג, אך יחד עם זאת להדגיש לו כי התנהגות מסויימת שלו אינה ראויה.
כך גם כאשר או מתייחסים לכשלונות אותן הוא חווה. ילד שלא ילמד להפריד בין כשלונו במבחן התוצאה לבין אישיותו, וירגיש את עצמו 'כושל' בכל פעם שהוא נכשל במשימה כזו או אחרת, יבנה לעצמו דימוי עצמי והערכה פנימית שליליים. בדרך זו הוא ילמד לפחד מאתגרים ולברוח מהם, במקום להתמודד איתם.
הורים צריכים לעודד את ילדיהם לנסות ולא לפחד מכשלונות ולהדגיש להם פעם אחר פעם, שגם אנשים מוצלחים טועים, ומטעויות לומדים וצומחים. אין בטעות ובכישלון כדי להעיד דבר על אישיותו. ילד שידגל עם תובנה כזו, יעז לנסות דברים חדשים ולא יפחד להיכשל. ואם בכל זאת נכשל וטעה יהיה לו קל להודות בטעות ולא יתבייש בכך, כי הוא מבין שגם אנשים גדולים טועים.
אדרבה מי שאינו עושה אינו טועה, אך מי שעושה בהכרח טועה. הוא לא ירגיש צורך להביס את יריביו או לגמד את חבריו כדי להרגיש מנצח. להיפך, הוא יגדל מתוך הבנה שאין מי שטוב ומוצלח ומנצח בכל פעם ובכל מצב. וגם אם בתחום מסויים הוא פחות טוב מאחרים, זה לא יפגע בהערכה העצמית שלו כלפי עצמו.
אשר על כן, כשהורה רואה את בנו מתמודד עם משימה שנראית קשה מידי בשבילו, או ששומע אותו מתלונן שהוא 'לא מסוגל' לעשות את המשימה שהוא נדרש לה, זה הזמן והמקום לעודד אותו ולבנות את האמון שלו בעצמו וללמד אותו להחליף את המשפט 'אני לא מסוגל' ב'מה אני יכול לעשות כדי להצליח...'.
ילד כמו גם מבוגר, יצליח במשימותיו רק אם יאמין ביכולותיו ושהוא מסוגל וראוי לכך. ילד שהדימוי העצמי שלו נמוך, אינו מאמין בעצמו, אינו מעריך את כשרונותיו, ומרגיש שאינו ראוי להשיג ולקבל את מה שהוא רוצה, ובמבחן התוצאה זה אכן מה שקורה. וכשפעם אחר פעם חווה הילד כשלונות, זה מפתח ומעצים את הדימוי העצמי הנמוך וההערכה הפנימית השלילית, שמכשירים ויוצרים את הכשלונות הבאים.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
