ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אתגרים יכולים להופיע גם במצבים שגרתיים לא נעימים היוצרים תחושות כעס ותסכול, אם זה בין בני זוג, הורים וילדים, בין שכנים, עם מנהלים או חברים לעבודה ובכל מעגל חיים בו אנו נמצאים. גם ביני ובין עצמי אני מתמודד עם אתגרים רבים שמובילים להתפרצויות כעס, רגשות מתסכלים, חוסר שליטה, התמכרות, אשמה ועוד רבים נוספים.
אין כל תועלת למנות את כולם וללמוד כיצד מתמודדים עם כל אחד מהם. הם רבים והם צצים בכל פעם מחדש במצבים שונים. כדי להתמודד עם האתגרים בצורה נכונה, עלינו להבין מדוע אנו מפחדים מהם וכיצד אנו בורחים מההתמודדות איתם, ומהו מקומם ותפקידם בחיינו. תובנות אלו יסייעו לנו להתמודד עם כל אתגר, קשה או 'קל'.
מדוע אנו בורחים מאתגרים?
אחת הסיבות העיקריות לכך היא, שאנו לא לוקחים אחריות על חיינו. אדם שלא לוקח אחריות על מעשיו ועל ההשלכות של מעשים אלה, לא ידע להתמודד עם האתגרים הנִקְרים בפניו. מי שלא יודע לקחת אחריות, יפחד מהכישלון ויחפש דרכים להימנע מהתמודדות, כי כשמתמודדים גם נכשלים... ואם בכל זאת הוא יתמודד ויכשל, יאשים אחרים בכשלונו, וינסה בכל כוחו לדאוג לכך שלא ידרש להתמודד עם מצב זה שוב.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
3 - להתמודד עם אתגרי החיים
4 - מדוע אנו בורחים מהתמודדות עם אתגרים?
5 - תפקידם של האתגרים בחיינו
טען עוד
נוסף לכך, תפיסת עולם המחברת בין מעשיי לאישיותי הנה גורם משמעותי ברצון שלי להימנע או לברוח מאתגרים. כאשר אני חי עם תובנה בה כשאני נכשל במעשה מסויים יש בו כדי להעיד על כישלון בערכי כאדם ובערך אישיותי, אני מפחד להיכשל כדי שלא לפגוע בהערכתי העצמית ושהכישלון לא יצור אצלי תחושה של אישיות כושלת.
כיצד אנו בורחים מאתגרים?
הדרך הטובה לברוח מהתמודדות עם האתגרים, היא לא להיפגש איתם מלכתחילה. אם הם לא יופיעו, והם מופיעים רק מחוץ למיטה או למעגל הנוחות, לא נידרש להתמודד מולם. אנו עדים לתופעה בה בני נוער, או אף מבוגרים מתכרבלים תחת השמיכה במיטה שעות לא הגיוניות, פעמים 12 עד 20 שעות, ולא מסוגלים לאגור כוחות לקום ממנה. אפשר לייחס תופעה זו גם לחוסר המשמעות שיש לנער או המבוגר בחייו ו'שאין בשביל מה לקום'. אך מנקודת מבט של התמודדות עם האתגרים, תופעה זו הנה למעשה, סוג של בריחה מהתמודדות מולם. מי שלא קם מהמיטה לא נדרש להתמודד עם אתגרים.
מי שמפגש חברתי מציב אותו בכל פעם מול אתגרים חדשים, כי הוא 'ביישן' ומרגיש נבוך ולא מסוגל לפתח שיחה ידידותית עם מי שרק עתה הכיר, ימנע מלהגיע לאירועים כאלה ויעדיף להישאר בודד בבית, כדי שלא יצטרך להתמודד עם אותן תחושות ועם אותם אתגרים.
בריחה מהמציאות – המזמנת לנו את כל האתגרים, הנה דרך נוספת לברוח מלהתמודד איתם. לא אחת אנו עדים לאנשים הנמצאים בייאוש כל כך גדול ובחוסר אמון ביכולת שלהם להתמודד עם האתגר ולנצח אותו, ששמים קץ לחייהם. זו גישה קיצונית וכואבת של בריחה סופית ממציאות קשה שאי אפשר או לא רוצים להתמודד איתה, ומתוך חולשה בוחרים לברוח ממנה אחת ולתמיד. גם בריחה לסמים – לעולם של דמיונות בהם אין צורך להתמודד, סיגריות ואלכוהול או אכילה מופרזת, הם סוג של בריחה מהמציאות. אך לרוע מזלם של ה'בורחים' היא בריחה זמנית, ובסופו של דבר המציאות הקודרת חוזרת וטופחת להם על הפנים. נקודת היציאה ממעגל זה תהיה, בהבנה שעזרים חיצוניים אלה אינם כלים להתמודדות עם המצב הקשה, אלא אמצעים גרועים לברוח ממנה.
סוג נוסף של בריחה היא הנטייה לדחות דברים. כשאנו עושים אנו טועים. כאשר אנו פועלים, שגרת החיים מזמנת לנו כל הזמן אתגרים. דחייה של משימות, אינה אלא סוג של בריחה, במטרה להימנע מהתמודדות, כישלון ואף משברים אפשריים. אנו בוחרים לדחות משימות חשובות בחיים או לפתור 'בעיות', כדי לא להידרש לקשיים המלווים אותם, בתקוה שהפתרון יבוא מעצמו.
עם הזמן, כשנכיר יותר את ארגז הכלים שלנו, נלמד לעשות בו שימוש נכון ונתאמן בזה הרבה, נדע להפיג את הפחד מהאתגרים, ולקבל בברכה את ה'לא נודע' ולהתמודד עם האתגרים שהוא מביא. בשלב זה, המודעות לסיבות ולאופנים בהם אנו בורחים מהתמודדות, היא צעד ראשון וחשוב בדרך לשינוי.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
