ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
חז"ל ממשילים את האדם המקבל אתגר לכד עליו מקיש הכדר – המייצר את הכדים, במטרה להראות לקונים עד כמה כדיו חזקים ובלתי שבירים. על הכדים החלשים הכדר לא מכה, כי הוא יודע שהם ישברו, והקונים יברחו. הכדר מכה בכדים החזקים, שהוא יודע בהם שהם יכולים לקבל את המכה, ולהחזיק מעמד ולא להישבר. האדם שניצב בפניו אתגר, צריך להבין, שהעובדה שהקב"ה זימן לו אתגר, מעידה בעצמה על הכוחות שלו כאדם ועל היכולת שלו להתמודד עם האתגר. אדם שאינו מסוגל להתמודד עם אתגר מסויים, לא מעמידים אותו בפני אתגר זה מלכתחילה! מפקד לא יציב אתגר לחייל מפקדה כמו ללוחם. ומובן מאליו, שהאתגרים של לוחם בסיירת יהיו מאתגרים יותר מאשר של פקיד בלשכה.
כל אחד מאיתנו מלא בכוחות גדולים ועוצמתיים, אך הרצון החזק להישאר באיזור הנוחות שלנו כובל אותנו ולא מאפשר לו להתרומם ולהוציא אותם אל הפועל. מי ש'התמזל מזלו', הקב"ה לא נתן יד לבזבוז המשאבים הנורא של כוחותיו וכשרונותיו הגדולים, ושלח לו אתגר שינער אותו, וירומם אותו. איזה הפסד אישי גדול, והפסד עוד יותר גדול לאנושות כולה, אם כוחותיהם של גדולי העולם והאנשים המורמים מעם שבכל הדורות, היו נשארים רדומים, ולא היו אתגרים שיכריחו אותם להתנער, להפשיל שרוולים ולרומם את עצמם ואת העולם כולו למקום יותר גבוה.
לא אחת, כששומעים או קוראים על אדם שהגיע להישגים גדולים, המספר על נקודת ההתחלה ועל המניע שהביא אותו ליצור את מפעל חייו הגדול אותו הקים, נמצא כי משהו 'רע' שקרה לו בחיים עורר בו רצון ודרבן אותו להגיע להישג אליו הגיע. זוגות שהבן או הבת שלהם נהרגו בתאונה, פיגוע או נפטרו ממחלה שהקימו עמותות חברתיות לזכרם ובכך הצליחו להועיל ולשפר את חייהם של מאות ואלפים, שאלמלא האתגר היו ממשיכים להיות זוגות 'שגרתיים' ויתכן אף שלא היו מודעים לכוחות הגדולים שלהם.
לא תמיד צריך לחכות שמשהו רע יקרה כדי שנוציא את הכוחות הגדולים שלנו אל הפועל. חז"ל מלמדים אותנו שדוקא הדברים הגדולים והחשובים נקנים בייסורים: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא. ישנו שפע רב שממתין שנוריד אותו אלינו, ואשר ישפיע לא רק על עצמנו אלא על כל הסובבים אותנו ועל כל העולם כולו. ככל שהשפע רב יותר, כך הכלים לקבלתו נדרשים להיות גדולים יותר. מטרת הייסורים היא להעצים אותנו, ולהביא אותנו לתפילה גדולה, עמוקה ופנימית יותר, שתמשוך בעוצמה רבה את השפע. נשים רבות התפללו וגם זכו לפרי בטן. אך כדי להוריד לעולם את נשמתו הגדולה של שמואל, לא די בתפילה רגילה, נדרשות שנים רבות של תפילות וייסורי נפש גדולים, שמהן זוכים ומזכים את העולם בדמות שמואל הנביא ששקול למשה ואהרון.
את מרבית האתגרים אנו לא בוחרים, הם בוחרים בנו! הבחירה החשובה שלנו היא כיצד להתייחס אליהם. האם נפחד מהם וניתן להם לשתק אותנו ובכך לפספס את המטרה לשמה הם באו, או לטפוח לעצמינו על השכם בידיעה שאם קיבלנו אתגר גדול זה רק מעיד על הכוחות הגדולים שלנו, ולבחור להפוך אותם לקרש קפיצה ולראות בהם הזדמנות למנף ולהצמיח אותנו ואת המעגלים שסביבנו.
מי שמבין "כי את אשר יאהב ה' – יוכיח", מעודד את עצמו ומקבל כוחות נפשיים להתמודד עם האתגר ולנצח אותו, ולהפוך אותו לקרש קפיצה לגובה. אך מי שכל הזמן מפחד וחושש מלהתעמת עם הקשיים, ולא מבין מה מטרתם, נופל לייאוש, ובמו ידיו נופל למטה במקום להעפיל לנקודה גבוהה יותר משנמצא בה קודם. מאתגרים אסור לפחד! גם אם המשמעות שמידי פעם ניפול, ונידרש למאמץ גדול יותר ונעזוב את מעגל הנוחות והעצלנות שלנו. כל זה מתגמד מול הרווח, הסיפוק והשמחה בקומה החדשה שנבנה, בזכות אותם אתגרים.
גם עליה רוחנית מביאה עמה התמודדויות ואתגרים. פעמים רבות, דוקא בזמן שאנו חווים התעלות רוחנית אנו חשים את כח משיכה חזק שרוצה למשוך אותנו למטה, ולהפיל אותנו. כוחות הטומאה כשלעצמם אין בהם חיות, האוויר לנשימה שלהם הוא יניקתם מהקדושה. "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". ככל שאדם מתקדש ומתעלה יותר, כך הוא מושך אליו כוחות טומאה חזקים יותר, המנסים לקחת ממנו את ההישגים הרוחניים הגדולים שהשיג. תובנה זו תסייע לנו להבין מחד שאין בנו כל פגם כשאנו חווים התמודדויות וניסיונות חזקים, אדרבה אין זה אלא סימן לכך שהתקדמנו. ומאידך לעודד ולחזק אותנו לשמור על ההישגים הרוחניים שהשגנו, ולא לאפשר לאותם כוחות לקחת אותם מאיתנו.
האתגרים היו ותמיד יהיו, ומקומה לקומה הם רק יתחזקו. הבחירה בדינו להפוך אותם לכלי שימנף אותנו ויסייע לנו לעלות לקומה הבאה, ולא להפיל אותנו. ואם בכל זאת ניפול, כי אנחנו בני אדם וככאלה נפלנו בעבר וגם ניפול בעתיד, נדע להתרומם ולהמשיך הלאה ולא לתת להם לשתק אותנו.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
4 - מדוע אנו בורחים מהתמודדות עם אתגרים?
5 - תפקידם של האתגרים בחיינו
6 - מה שולט ברגשות שלנו?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
