ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
בדומה לכך גם אצל בני אדם קיים מרכז שליטה, פעמים שהוא נמצא אצל האדם עצמו שמונע מתוך הכוונה פנימית, ופעמים שמרכז השליטה חיצוני לו ונמצא בידי אחרים השולטים בו.
אדם שמרכז השליטה שלו חיצוני, מאפשר לסביבה החיצונית לנהל אותו, לשלוט ברגשותיו, להחליט עבורו מה טוב בשבילו ומה לא, ולקחת את האחריות על חייו במקומו. אדם זה יתקשה לבצע שינויים, הן מהסיבה שהוא זקוק תמיד לאישורם של אחרים המחזיקים במרכז השליטה שלו, והן מסיבת התלות שלו בהם.
אדם שמרכז השליטה שלו פנימי, מבין שהוא למעשה מורכב מאוסף בחירותיו. כיון שהשליטה למחשבותיו, רגשותיו ומעשיו נתונות בידיו, הוא לוקח אחריות על בחירותיו ועל תוצאות בחירות אלה, ומבין שהוא יכול לבחור אחרת אם רק ירצה. מה שקורה לו, לא תלוי בגורם חיצוני כזה או אחר, אלא בו בלבד – מהסיבה הפשוטה שמרכז השליטה שלו נמצא אצלו.
האם יצא לכם לכעוס מתישהו? מן הסתם כן. ומדוע כעסתם? "כי אחרים הכעיסו ועיצבנו אותנו", תשיבו בפשטות.
אם נשים לב לתשובתה נפוצה זו נמצא, שכשאדם כועס בגלל שאחרים הכעיסו אותו, הוא למעשה מעביר להם את מרכז השליטה ומאפשר לאחרים לשלוט בו וברגשותיו – במקרה זה הכעס שלו, למרות "שזה באמת היה מעצבן".
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
29 - ראי ראי שעל הקיר מי היפה בכל העיר?
30 - הגיע הזמן לשלוט!
31 - אני מאשים!
טען עוד
גם אם הדברים או המעשים של אחרים באמת מרגיזים או 'מוציאים מהכלים', עדיין אני יכול לבחור לשמור את מרכז השליטה אצלי ולא להתרגז או להתעצבן מכך. עלי לשנן לעצמי, שאם בכל זאת כעסתי, זה לא נבע מכך שאחרים 'הוציאו אותי מהכלים', אלא מהסיבה שבחרתי להתרגז או לכעוס.
לכאורה נראים הדברים סמנטיים בלבד, הרי בסופו של דבר כעסתי, מה זה משנה אם כתוצאה מכך שאחרים הכעיסו אותי או מכך שאני הוא זה שבחרתי לכעוס? אך לא כך הם פני הדברים, וההבדל הוא גדול.
כשאני כועס כי אחרים הכעיסו אותי, אני ממקם את מרכז השליטה שלי מחוצה לי ומאפשר לאחרים לשלוט בי ולקחת את האחריות ממני. אך כשאני מבין, שכשאני כועס זו היתה בחירה שלי, תובנה זו מחזירה את השליטה לידי, וגורמת לכך שבפעם הבאה אבחר לא לכעוס. בדומה לכך שכעסתי כי בחרתי לעשות זאת, ביכולתי לבחור אחרת ולא לכעוס.
בכל פעם שמישהו או משהו מרגיזים אותי, אזכיר לעצמי מיד לפני שאתחיל להתרגז, שאם אתרגז זו תהיה בחירה שלי, כי מרכז השליטה שלי הוא פנימי, ובאותה מידה אני יכול לבחור שלא להתרגז גם אם הדברים מרגיזים מאוד. תובנה זו, תמנע ממני מלהתרגז בפועל, ולהחזיר לעצמי את מרכז השליטה.
תפקידה החשוב של הסמנטיקה הוא ליצור שינוי בתודעה שלי, שאני הוא זה ששולט בחיי וברגשותיי ולא אחרים. שימת לב לניסוח הדברים שאני אומר כדוגמת 'בחרתי לכעוס' במקום 'הוא הכעיס אותי', מעוררת את המודעות שלי לכך שלא התנהגותם או דבריהם של אחרים הם שגרמו לי לכעוס, אלא אני הוא זה שבחר לכעוס בתגובה לכך.
לא רק בזמן שאני כועס אני מאבד את מרכז השליטה שלי ומאפשר לאחרים לשלוט בי. כל רגש שמתעורר בי ויוצר אצלי תחושות תסכול או מעורר בי אנרגיות שליליות, הוא למעשה ביטוי של מרכז שליטה חיצוני, בו אני מאפשר לאחרים לשלוט ברגשות שלי.
כשאני נפגע או נעלב מדברים או מעשים של אחרים, אני מאפשר להם לשלוט בי. מי שמרכז השליטה שלו אצלו, מבין שהוא אינו נפגע או נעלב ממעשיהם או דיבורם של אחרים, אלא מהאופן בו הוא מגיב לדברים או לדיבורים. ההחלטה שלו להיעלב היא זו שאפשרה לאחרים לשלוט ברגשותיו ולהעליב אותו, ולא הדברים או המעשים כשלעצמם, בהם אין לו שליטה. השליטה שלו מתבטאת בבחירתו שלא להיפגע או להיעלב.
ככל שאזכיר ואשנן לעצמי תובנה זו – שמרכז השליטה שלי אצלי ובידי לבחור אם לכעוס או לא, כך אהיה מאומן יותר, ואוכל באופן מיידי לשלוט בכעס שלי ולעצור אותו בעוד מועד. בשלב ראשון אגלה רק לאחר מעשה, שמרכז השליטה לא היה אצלי ואחרים 'הוציאו אותי מהכלים'. אך עם הזמן והתרגול, אצליח תוך כדי מעשה להבין שמרכז השליטה לא אצלי, ולהחזיר אותו אלי בהקדם האפשרי. ובסופו של תהליך, עוד קודם שאתפרץ ו'אצא מהכלים', אבין שאם אצא מהכלים זו תהיה בחירה שלי, ולכן אבחר מיד אחרת – לא לכעוס, אלא להשאיר את מרכז השליטה אצלי.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
