ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לא זו בלבד שמדובר באשליה, שהרי אף אחד לא טורח לספר לנו איזה ציון קיבלו התלמידים. גם אם כל התלמידים קיבלו 60 בבגרות עדיין אנו מדברים על 100% הצלחה. אלא יש בזה לדעתי מסר חינוכי שגוי ואף מזיק לתלמידים עצמם.
אפשר כמובן לדון את המאחלים לכף זכות, ולהניח שכוונתם ב 100% הצלחה לבטא את מאמציו והישגיו של הצוות החינוכי בהדרכת ועידוד התלמידים להציב להם משימה (במקרה זה תעודת בגרות) ולעמוד בה, ולא חשוב באיזה ציון...
אכן זו גישה והדרכה חינוכית ראויה לשמה! האם כך גם מבינים התלמידים את המסר? והאם המסרים היומיומיים לתלמידים כדוגמת "בלי תעודת בגרות לא תסתדרו בחיים..." תומכת בגישה זו? נראה שלא.
איזון נפשי - פנימי בו אנו דנים רבות לאחרונה, הוא כלי בעזרתו רוכש המתאמן בו את היכולת להניע את עצמו מבפנים ולא להיות מושפע מגורמים חיצוניים.
אחד מביטויים הרווחים לשליטה והנעה חיצוניים היא התחרותיות. מי שהנעתו אינה פנימית, בונה את ההערכה העצמית שלו בהשוואה לאחרים ולכן הוא מרגיש צורך תמידי להתחרות באחרים ולנצח אותם, ולהרגיש מוצלח יותר מהשני כדי להרגיש טוב עם עצמו.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
17 - הצורך באישורים של אחרים
18 - 100% הצלחה בבחינות הבגרות
19 - לנצח בלי שמישהו אחר יפסיד
טען עוד
גם אם ברגע מסויים הוא נכשל, הוא מבין שאין בזה כדי להעיד עליו כ'לא יוצלח' או על אישיותו הכושלת, ובפעמים אחרות הוא כן יצליח לנצח ולהצליח, ללא קשר לכך שיש מישהו אותו הביס. בפרט שגם כישלון הוא סוג של ניצחון ממנו ניתן לצמוח ולהפיק תועלת לפעם הבאה.
אמנם 'קנאת סופרים תרבה חכמה', אך ההבדל בין קנאת סופרים לתחרותיות מזיקה הוא גדול. בעוד שקנאת סופרים מבורכת היא זו המדרבנת ויוצרת מוטיבציה לפעול ולהצליח, תחרותיות לעומתה, מעוררת רגשות שליליים של קנאה, השוואה לאחרים ורצון עז לנצח ולהביס אותם כדי להרגיש מוצלח.
אחת התופעות הנפוצות המעודדות תחרותיות שלילית והנעה חיצונית, היא מתן ציונים התולים את ההערכה העצמית שלי במשהו חיצוני. אין רע בשאיפה למצויינות, השאלה ממה היא נובעת? האם מתוך שאיפה פנימית להתקדם ולהשתפר ולמצות יותר את יכולותיי וכשרונותיי, או מרצון להיות יותר טוב מהשני כדי להרגיש טוב עם עצמי.
מורה שמוביל אווירת תחרותיות בכיתה, יגרום לכך שאמנם יהיו כמה תלמידים מצטיינים, אך האווירה הכללית תהיה רעה. אווירה זו תעודד רמאות והעתקות כדי לקבל ציון גבוה, וקנאה בין התלמידים במקום ללמדם לפרגן. לעומתו, מורה שיעודד שיתוף פעולה בכיתה במקום הישגים אישיים הנמדדים בציונים, יגרום לתוצאות טובות יותר אצל כלל התלמידים. התלמידים ילמדו להעריך את עצמם ביחס לעצמם ללא קשר להצלחת חבריהם, לסייע ולפרגן אחד לשני.
מערכת המעודדת ומתגמלת מוסדות חינוך בהם ישנה 100% הצלחה בבחינות הבגרות, מדרבנת הערכה חיצונית, תחרותיות, העתקה בבחינות, הקלות בבחינות ועד כדי תופעה של מורים שמסייעים לתלמיד בניסוח התשובות.
מערכת, שמעודדת הערכה עצמית פנימית שלא תלויה בציון חיצוני, שיתוף פעולה ופרגון, לא זו בלבד שתפתח בתלמידיה נפש בריאה, פנימית ומאוזנת אלא גם ברוב המקרים תפיק תוצר לוואי של 100% הצלחה בבחינות הבגרות, וגם אם לא, אין ספק שתהיה לה הצלחה של 100% בבגרות האמיתית – של חיים טובים ומאושרים יותר.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
