ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
אם אני כיחיד לא מסוגל להתלבש כמו שאני אוהב, אלא פועל בניגוד לרצוני בשל צו אופנה כזה או אחר, אני למעשה מעביר את מרכז השליטה שלי לידי מוסכמות חברתיות השולטות בי.
אין זה אומר שמי שמתלבש כמו כולם בהכרח מרכז השליטה שלו חיצוני. אם לדעתי הלך הרוח האופנתי יפה ומתאים לי, ומתוך בחירה מודעת אני מחליט ללכת בעקבות אותן מוסכמות, אין בכך כל פגם. אך אם וכאשר ארגיש לא נוח או לא אהיה מסוגל לבחור במה שאני רוצה או אוהב מהחשש שאני לא פועל לפי הנורמות החברתיות המקובלות, משמעות הדבר שמרכז השליטה לא אצלי, אלא אצל הסביבה החיצונית השולטת ברגשות, בהחלטות ובטעם האישי שלי.
פעמים רבות, החֶברה בה אנו חיים משדרת לנו באופן סמוי את המסר, שעמידה על דעתנו, והחלטתנו לא לציית באופן עיוור לנורמות והמוסכמות שהיא מייצרת, מעידה על חוסר אכפתיות מצדנו. הסובבים אותנו מדביקים לנו תווית 'אדיש', על כך שאנו לא רוקדים לצלילי החליל החברתי המקובל. אין זה אלא ניסיון, פעמים רבות לא מודע, לקחת את מרכז השליטה שלנו מאחריותנו, ולהניע אותנו הנעה חיצונית, שלא בהכרח תתאים לנו, כי אם לסובבים אותנו.
אל לנו ליפול במלכודת זו, אלא להזכיר שוב לעצמנו, כי אנו לוקחים את האחריות על עצמנו ומשאירים תמיד את מרכז השליטה שלנו בידנו, ומניעים את עצמנו, מחשבותינו, רגשותינו והחלטותינו מתוך עצמנו.
כמובן שיש להיזהר שלא לעבור את הגבול הדק של חוסר קבלת מרות, לעשות מה 'שבא לי' או לעבור על החוק. לקיחת אחריות והשארת מרכז השליטה בידי, אין משמעותם ביטול כל מה שסביבי עד כדי פגיעה בעצמי או בסובבים אותי. הבחירה שלי מקובלת כל עוד אני לא מזיק ופוגע לא בעצמי ולא באחרים.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
34 - הצורך להיות תמיד צודק
35 - בין ציות לשליטה
36 - היה הווה ויהיה
טען עוד
צייתנות וקבלת מרות אינה דבר שלילי. מנהל המטיל על עובד משימה שעליו לבצע מתוקף תפקידו, מפקד שנותן פקודה לחייל, או עצה טובה שאני מקבל מאדם חכם בנושא בו אני מתלבט ורוצה לקבל את חוות דעתו אותה אני מעריך מאוד, כל אלה אינם בהכרח ויתור על מרכז השליטה שלי.
מנהל שנותן משימה לעובד עושה זאת במסגרת סמכותו אך הוא אינו 'שולט' בעובד. אם דבריו או התנהגותו של המנהל יוצרים תסכול אצל העובד המאפשר למנהל לפגוע ברגשותיו, בכך איבד העובד את מרכז השליטה שלו ואיפשר למנהל לשלוט בו.
אם המשימה שקיבלתי כעובד לא מעניינת אותי, יש לי את האפשרות לבחור לבקש מהמנהל משימה אחרת, או לחשוב ואף לפעול לבחירת מקום עבודה אחר בו אוכל לעסוק בדברים שיש לי סיפוק מהם.
אך אם בכל זאת אדרש לבצע את המשימה כי זה תפקידי בשלב זה, אבצע אותה בשמחה ללא רגשות תסכול וזעם, כי אני שולט ברגשותיי ופועל מתוך איזון והבנה, שבמסגרת תפקידי כעובד אני אמור לבצע את המשימות המוטלות עלי, ולכן אעשה אותן במסירות. לא אאפשר למנהל לצעוק עלי או להשפיל אותי, אך בהחלט אקבל את סמכותו ומרותו מתוך הבנת מעמדו ותפקידי, אך במקביל לא אעביר לו את אחריותי לשמור את מרכז השליטה שלי אצלי.
אדרבה, דוקא המרדן העיקש, שחייב בכל פעם למרוד בסמכות כזו או אחרת ואינו מוכן לקבל אותה, התנהגותו זו נובעת מהנעה חיצונית. הוא חייב לפעול 'הפוך' ממה שמבקשים ממנו, ומכאן שאחרים הם שקובעים לו כיצד הוא יגיב ויתנהג. אדם שהנעתו פנימית, אינו נמנע ואינו חושש לקבל מרות, אך יחד עם זאת לא מאפשר לה לשלוט בו.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
