ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- אור יקרות
מעט רקע לשאלות ולתשובות:
מחקר ביולוגי: שימוש בחלקי אבר מן המת
השאלה הראשונה נשאלה על ידי דוקטורנטית מן המחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בר אילן אשר כחלק מעבודתה הייתה צריכה לערוך ניסויים מדעיים בחלקים קטנים של שרירים מן המת למטרות רפואיות. ברי שאין מדובר במצב שבו "חולה לפנינו", אף ברי שאין מדובר בהליך ודאי של ריפוי אלא לעת עתה רק בשלב ניסויי. כן צריך להדגיש שמדובר בחלקים קטנים של שריר ולא איבר שלם, ושמדובר דרך כלל באיבר של מת יהודי. נשאל אפוא הרב אם יש להתיר את הניסוי, לשוללו או להגבילו. לא זה המקום להרחיב בעניינו של איסור ניוול המת, אף לא לסקור את הספרות התורנית הענפה שהתפרסמה במאות השנים האחרונות – מהנודע ביהודה (תניינא, יו"ד סי' רי), והחתם סופר (יו"ד סי' שלו) ועוד – בעניינם של ניתוחי מתים. 1 אך נדגיש שרוב הפוסקים אסרו על ישראל לנתח בפועל את המת כאשר הצורך הוא לימודי, ולא התירו אלא צפייה בניתוח הנעשה על ידי אחרים. המקרים שבהם התירו לישראל לנתח בפועל היו בעיקר מקרים טיפוליים, כאשר בירור סיבת המוות נצרך אם לחולה ואם למחלה שלפנינו, אם למצער לחולה עתידי, וכן כאשר קיים חשש למחלה מדבקת וכדומה, מה שלכאורה אינו עניין ישיר לנדון דידן.
בהיתרו של הרב, המובא להלן, יש חידוש לא מבוטל. לדידו, העובדה שהניסוי אינו נעשה בכדי אלא במטרת-מכוון רפואית, הרי גם זה לא גרע משכלול הטיפול הרפואי בחולה עתידי. דומה שסברתו היא זו: נכון שהניסוי עלול שלא להצליח ואז השימוש לא תרם לשיפור הטיפול הרפואי, ואולם האפשרות הסבירה, ובוודאי המקווה, היא שהניסוי יצליח, ואין לכחד כי זו דרכו של מחקר רפואי – ניסוי, הכולל כישלונות, כחלק ממערכת המובילה בסופו של דבר להצלחות. די בכך כדי להתיר. יחד עם זאת, הרב מוסיף ומדגיש תנאי אחד: מה שלא נצרך לניסוי וההלכה מחייבת קבורתו, אם משום שיעורו ואם משום היותו חלק ממת שכבר נקבר, ייקבר.
לימוד תורה בהעמקה לנשים
השאלה השנייה נשאלה על ידי משפטנית מצטיינת אשר ביקשה לברר את היקפו ובעיקר את עומקו של לימוד תורה המותר לה. כידוע, גם סוגיה זו נדונה זה כבר, ובעיקר בעת החדשה, על ידי רבים מהפוסקים, ולא זה המקום לשוב ולהרחיב בעניינה. 2 דבר אחד חשוב להדגיש: נכון הוא שלא מעט פוסקים, בעת החדשה, התירו לימוד תורה שבעל פה, למצער חלקית, לנשים, ובפרט לאותן שחשקו בכך מסיבות ראויות, ואולם רוב המכריעים כך מיקדו את היתר לימוד תורה שבעל פה לפן המוביל להלכה למעשה ונמנעו מלצדד בלמדנות מופשטת.
גם הרב, במאמר שפרסם בעבר, 3 הנחה בכיוון דומה. תמצית דבריו שם הייתה כי אפשר ללמד נשים תורה שבכתב, תרי"ג מצוות ויסודותיהם באופן כללי, וכן פרשנות תורה שבכתב הבאה ממעיין תורה שבעל פה, ובהרחבה דינים ומצוות שהיא חייבת בהם. כך גם משניות, בעיקר מסכתות שאם תלמד אותן תדע לשמור יותר טוב את המצוות, כסדר מועד וכו' וכן משניות הנוגעות לחיזוק האמונה. כל אלה צריך ללמד. הגבלה יחידה הוטלה (שם) על לימוד שמצריך עמל רב ויגיעה, ריכוז ועיון מעמיק. צוין (שם) היתר לבת הלומדת בעצמה, ויותר מכך לבת גדולה שכבר ניכרת לטובה בהנהגתה. הודגש כי כאשר נשים לומדות תורה שבעל פה יש לחתור למיצוי פסק ההלכה למעשה, ולא לצד הפלפולי. ושוב: ככלל עיקר ההדגשה צריך להיות על פסק ההלכה למעשה ובוודאי על החלקים המביאים ליראת שמים ולאמונת חכמים.
נשוב לנדון דידן. כאן השאלה נסבה מפורשות על לימוד בהעמקה למדנית ומופשטת, "קצות החושן" ו"נתיבות המשפט", ר' עקיבא איגר ור' חיים מבריסק וכו' וכיו"ב. במהלך הצעת השאלה הדגשתי לרב כי היכרותי האישית עם השואלת מחייבת אותי לומר כי לצד כישוריה האינטלקטואליים, היא נשואה לתלמיד חכם, היא בעלת משפחה ולימודה אינו בא על חשבון ניהול הבית, וכן שרצונה בלמידה מעמיקה זו נעשה ממניעים חיוביים של רצון להתגדל בידיעת התורה. אחר ששמע הרב את מלוא הנתונים הוא הורה חד משמעית כי במקרה כזה "אין כל הגבלה ללמוד תורה שבעל פה בצורה יסודית", היינו הצורה המעמיקה ביותר, להוציא סייג אחד – זמנו של הרב המלמד... ברם לעצם העניין מותר בשופי.
לימודי חול: ישיבה "קטנה" או ישיבה תיכונית
השאלה השלישית נסבה על בחירת מקום לימודים, אם להעדיף ישיבה המתרכזת כולה בלימודי קודש או להעדיף דווקא ישיבה המשלבת גם לימודי חול. אף נושא זה נדון בהרחבה זה כבר, מקדמת דנא ועד היום, במסגרות רבות, 4 כולל גם על ידי הרב עצמו. 5 מורכבות השאלה מתעצמת אצל מי שמעמיד את לימוד התורה כמחויבות דתית ראשית וראשונה במעלה תוך שאינו מזניח את החשיבות, ולו גם המשנית, של ידיעת מדעי החול הכלליים. מן הידועות שיש אשר נקטו בשאלה זו תשובה אחידה לכולם, או למצער לרובם-ככולם: לימודי קודש ורק קודש לכול, או לימודים משולבים במינון כזה ואחר לכולם. לעומתם יש שהעמידו את הממד האישי כגורם מכריע, בחינת "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" (עבודה זרה יט ע"א). נשאלת השאלה כיצד לוודא שההתאמה אכן ראויה ומדויקת ואינה מוטה הילך והילך משום רצונות אישיים גלויים וסמויים.
בתשובה לשאלה זו הרב מבהיר כדבר ברור ומקדמי שהכרחי להרבות תורה ולגדל תלמידי חכמים. יחד עם זאת הוא מוסיף שהכרחי לא פחות להתחשב בכישוריו ובנטיותיו של הלומד עצמו ואינו דומה פלוני לאלמוני. אשר לדרך שבה תיבחן אמיתות ההתאמה והיותה "נקייה", ובכן זו צריכה להיעשות בדרך של היוועצות עם אדם שמוקיר תורה מזה ושמכיר את הלומד מזה. רק היוועצות כזו, על אף מורכבותה, עשויה לתת מענה הולם.
יציאה מהארץ לביקור חולים
השאלה הרביעית נבעה מחוליה של אישה אשר סבלה סאת ייסורים קשים ונשאה בהם בגבורה נדירה. חלק לא מבוטל מטיפוליה נעשה בחו"ל ולקראת אחד מהם היא ביקשה במיוחד מאחת מחברותיה ללוותה במסעה זה. אותה חברה נולדה בארץ, מעולם לא יצאה לחו"ל, ולא במקרה. מאז עומדה על דעתה היא מקפידה על כך ו"אוירא דארץ ישראל" מלווה אותה על כל צעד ושעל. היכרותה עם החולה הייתה היכרות ממושכת ולא בכדי התבקשה דווקא היא ללוותה.
אף בנדון זה צריך לומר שהנושאים אינם חדשים: לא סוגיית היציאה לחו"ל בכלל, אף לא היציאה לצרכים המותרים – יותר או פחות; 6 הוא הדין מצוות ביקור חולים כחלק ממחויבות החסד. 7 לבה מכל מקום נקפה והיא ביקשה את הכרעת הרב (אולי לא למותר לציין שהרב עצמו לא יצא חו"לה, מיום לידתו ועד ש"כפו עליו הר כגיגית" עם מינויו לרב ראשי). הכרעת הרב הייתה שאם אכן המצווה אינה יכולה להיעשות בידי אחרים, לפי שזה "צורכה" של החולה לפי הגדרתה-היא, והרי "לב יודע מרת נפשו" (משלי יד, י; יומא פג ע"א), הרי היציאה מותרת, "והקב"ה ישלח דברו וירפאם".
[מתוך: טללי אורות, יד (תשס"ח), הוצאת מכללת אורות ישראל]
^ 1. סיכומי דברים תמציתיים בעניין ניתוח המת ראו אצל א' שטיינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ד, ירושלים תשנ"ד, טור 528 ואילך ובייחוד טור 564 ואילך.
^ 2. סיכומי דברים תמציתיים בעניין לימוד תורה לנשים ובסיס היתר ההרחבה, ראו להלן, סימן כט: 'תלמוד תורה לנשים: הלכה בהשתלשלותה ובהתהוותה'.
^ 3. הרב א"א כהנא שפירא, "יסודי דינים הנוגעים לבנות", בתוך: ב"צ רוזנפלד (עורך), האישה וחינוכה, כפר סבא תש"ם, עמ' 39–45; "לימוד תורה לנשים", מורשה, ירושלים תשס"ה, עמ' נא–סג.
^ 4. דוגמה מסכמת ראו בספרו של פרופ' י' לוי, שערי תלמוד תורה, ירושלים תשמ"ז, שערים ו–ז, עמ' רו–שנ; בתוככי ממסד ציוני-דתי ראו את ההתדיינות בחוברות צהר א (תש"ס) ושם ט–י (תשס"ב); וראו בספר זה שלפנינו: "המבדיל בין קודש לחול?".
^ 5. הרב א"א כהנא שפירא, "שאלות בענייני חינוך – ישיבות תיכוניות", מורשה, הנ"ל, עמ' רח–רי.
^ 6. ראו אנציקלופדיה תלמודית, ב, טור רכד; השוו תחומין ט (תשמ"ח), עמ' 257–265 לעומת תחומין כ (תש"ס), עמ' 399–411.
^ 7. ראו אנציקלופדיה תלמודית, ד, טורים קנח–קנט.

אור יקרות "במדעים כלליים ישתלמו התלמידים הראויים לזה, מחוץ לכתלי הישיבה"
איגרת מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











