ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- אור יקרות
מעט רקע לשאלות ולתשובות:
מחקר ביולוגי: שימוש בחלקי אבר מן המת
השאלה הראשונה נשאלה על ידי דוקטורנטית מן המחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בר אילן אשר כחלק מעבודתה הייתה צריכה לערוך ניסויים מדעיים בחלקים קטנים של שרירים מן המת למטרות רפואיות. ברי שאין מדובר במצב שבו "חולה לפנינו", אף ברי שאין מדובר בהליך ודאי של ריפוי אלא לעת עתה רק בשלב ניסויי. כן צריך להדגיש שמדובר בחלקים קטנים של שריר ולא איבר שלם, ושמדובר דרך כלל באיבר של מת יהודי. נשאל אפוא הרב אם יש להתיר את הניסוי, לשוללו או להגבילו. לא זה המקום להרחיב בעניינו של איסור ניוול המת, אף לא לסקור את הספרות התורנית הענפה שהתפרסמה במאות השנים האחרונות – מהנודע ביהודה (תניינא, יו"ד סי' רי), והחתם סופר (יו"ד סי' שלו) ועוד – בעניינם של ניתוחי מתים. 1 אך נדגיש שרוב הפוסקים אסרו על ישראל לנתח בפועל את המת כאשר הצורך הוא לימודי, ולא התירו אלא צפייה בניתוח הנעשה על ידי אחרים. המקרים שבהם התירו לישראל לנתח בפועל היו בעיקר מקרים טיפוליים, כאשר בירור סיבת המוות נצרך אם לחולה ואם למחלה שלפנינו, אם למצער לחולה עתידי, וכן כאשר קיים חשש למחלה מדבקת וכדומה, מה שלכאורה אינו עניין ישיר לנדון דידן.
בהיתרו של הרב, המובא להלן, יש חידוש לא מבוטל. לדידו, העובדה שהניסוי אינו נעשה בכדי אלא במטרת-מכוון רפואית, הרי גם זה לא גרע משכלול הטיפול הרפואי בחולה עתידי. דומה שסברתו היא זו: נכון שהניסוי עלול שלא להצליח ואז השימוש לא תרם לשיפור הטיפול הרפואי, ואולם האפשרות הסבירה, ובוודאי המקווה, היא שהניסוי יצליח, ואין לכחד כי זו דרכו של מחקר רפואי – ניסוי, הכולל כישלונות, כחלק ממערכת המובילה בסופו של דבר להצלחות. די בכך כדי להתיר. יחד עם זאת, הרב מוסיף ומדגיש תנאי אחד: מה שלא נצרך לניסוי וההלכה מחייבת קבורתו, אם משום שיעורו ואם משום היותו חלק ממת שכבר נקבר, ייקבר.
לימוד תורה בהעמקה לנשים
השאלה השנייה נשאלה על ידי משפטנית מצטיינת אשר ביקשה לברר את היקפו ובעיקר את עומקו של לימוד תורה המותר לה. כידוע, גם סוגיה זו נדונה זה כבר, ובעיקר בעת החדשה, על ידי רבים מהפוסקים, ולא זה המקום לשוב ולהרחיב בעניינה. 2 דבר אחד חשוב להדגיש: נכון הוא שלא מעט פוסקים, בעת החדשה, התירו לימוד תורה שבעל פה, למצער חלקית, לנשים, ובפרט לאותן שחשקו בכך מסיבות ראויות, ואולם רוב המכריעים כך מיקדו את היתר לימוד תורה שבעל פה לפן המוביל להלכה למעשה ונמנעו מלצדד בלמדנות מופשטת.
גם הרב, במאמר שפרסם בעבר, 3 הנחה בכיוון דומה. תמצית דבריו שם הייתה כי אפשר ללמד נשים תורה שבכתב, תרי"ג מצוות ויסודותיהם באופן כללי, וכן פרשנות תורה שבכתב הבאה ממעיין תורה שבעל פה, ובהרחבה דינים ומצוות שהיא חייבת בהם. כך גם משניות, בעיקר מסכתות שאם תלמד אותן תדע לשמור יותר טוב את המצוות, כסדר מועד וכו' וכן משניות הנוגעות לחיזוק האמונה. כל אלה צריך ללמד. הגבלה יחידה הוטלה (שם) על לימוד שמצריך עמל רב ויגיעה, ריכוז ועיון מעמיק. צוין (שם) היתר לבת הלומדת בעצמה, ויותר מכך לבת גדולה שכבר ניכרת לטובה בהנהגתה. הודגש כי כאשר נשים לומדות תורה שבעל פה יש לחתור למיצוי פסק ההלכה למעשה, ולא לצד הפלפולי. ושוב: ככלל עיקר ההדגשה צריך להיות על פסק ההלכה למעשה ובוודאי על החלקים המביאים ליראת שמים ולאמונת חכמים.
נשוב לנדון דידן. כאן השאלה נסבה מפורשות על לימוד בהעמקה למדנית ומופשטת, "קצות החושן" ו"נתיבות המשפט", ר' עקיבא איגר ור' חיים מבריסק וכו' וכיו"ב. במהלך הצעת השאלה הדגשתי לרב כי היכרותי האישית עם השואלת מחייבת אותי לומר כי לצד כישוריה האינטלקטואליים, היא נשואה לתלמיד חכם, היא בעלת משפחה ולימודה אינו בא על חשבון ניהול הבית, וכן שרצונה בלמידה מעמיקה זו נעשה ממניעים חיוביים של רצון להתגדל בידיעת התורה. אחר ששמע הרב את מלוא הנתונים הוא הורה חד משמעית כי במקרה כזה "אין כל הגבלה ללמוד תורה שבעל פה בצורה יסודית", היינו הצורה המעמיקה ביותר, להוציא סייג אחד – זמנו של הרב המלמד... ברם לעצם העניין מותר בשופי.
לימודי חול: ישיבה "קטנה" או ישיבה תיכונית
השאלה השלישית נסבה על בחירת מקום לימודים, אם להעדיף ישיבה המתרכזת כולה בלימודי קודש או להעדיף דווקא ישיבה המשלבת גם לימודי חול. אף נושא זה נדון בהרחבה זה כבר, מקדמת דנא ועד היום, במסגרות רבות, 4 כולל גם על ידי הרב עצמו. 5 מורכבות השאלה מתעצמת אצל מי שמעמיד את לימוד התורה כמחויבות דתית ראשית וראשונה במעלה תוך שאינו מזניח את החשיבות, ולו גם המשנית, של ידיעת מדעי החול הכלליים. מן הידועות שיש אשר נקטו בשאלה זו תשובה אחידה לכולם, או למצער לרובם-ככולם: לימודי קודש ורק קודש לכול, או לימודים משולבים במינון כזה ואחר לכולם. לעומתם יש שהעמידו את הממד האישי כגורם מכריע, בחינת "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" (עבודה זרה יט ע"א). נשאלת השאלה כיצד לוודא שההתאמה אכן ראויה ומדויקת ואינה מוטה הילך והילך משום רצונות אישיים גלויים וסמויים.
בתשובה לשאלה זו הרב מבהיר כדבר ברור ומקדמי שהכרחי להרבות תורה ולגדל תלמידי חכמים. יחד עם זאת הוא מוסיף שהכרחי לא פחות להתחשב בכישוריו ובנטיותיו של הלומד עצמו ואינו דומה פלוני לאלמוני. אשר לדרך שבה תיבחן אמיתות ההתאמה והיותה "נקייה", ובכן זו צריכה להיעשות בדרך של היוועצות עם אדם שמוקיר תורה מזה ושמכיר את הלומד מזה. רק היוועצות כזו, על אף מורכבותה, עשויה לתת מענה הולם.
יציאה מהארץ לביקור חולים
השאלה הרביעית נבעה מחוליה של אישה אשר סבלה סאת ייסורים קשים ונשאה בהם בגבורה נדירה. חלק לא מבוטל מטיפוליה נעשה בחו"ל ולקראת אחד מהם היא ביקשה במיוחד מאחת מחברותיה ללוותה במסעה זה. אותה חברה נולדה בארץ, מעולם לא יצאה לחו"ל, ולא במקרה. מאז עומדה על דעתה היא מקפידה על כך ו"אוירא דארץ ישראל" מלווה אותה על כל צעד ושעל. היכרותה עם החולה הייתה היכרות ממושכת ולא בכדי התבקשה דווקא היא ללוותה.
אף בנדון זה צריך לומר שהנושאים אינם חדשים: לא סוגיית היציאה לחו"ל בכלל, אף לא היציאה לצרכים המותרים – יותר או פחות; 6 הוא הדין מצוות ביקור חולים כחלק ממחויבות החסד. 7 לבה מכל מקום נקפה והיא ביקשה את הכרעת הרב (אולי לא למותר לציין שהרב עצמו לא יצא חו"לה, מיום לידתו ועד ש"כפו עליו הר כגיגית" עם מינויו לרב ראשי). הכרעת הרב הייתה שאם אכן המצווה אינה יכולה להיעשות בידי אחרים, לפי שזה "צורכה" של החולה לפי הגדרתה-היא, והרי "לב יודע מרת נפשו" (משלי יד, י; יומא פג ע"א), הרי היציאה מותרת, "והקב"ה ישלח דברו וירפאם".
[מתוך: טללי אורות, יד (תשס"ח), הוצאת מכללת אורות ישראל]
^ 1. סיכומי דברים תמציתיים בעניין ניתוח המת ראו אצל א' שטיינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ד, ירושלים תשנ"ד, טור 528 ואילך ובייחוד טור 564 ואילך.
^ 2. סיכומי דברים תמציתיים בעניין לימוד תורה לנשים ובסיס היתר ההרחבה, ראו להלן, סימן כט: 'תלמוד תורה לנשים: הלכה בהשתלשלותה ובהתהוותה'.
^ 3. הרב א"א כהנא שפירא, "יסודי דינים הנוגעים לבנות", בתוך: ב"צ רוזנפלד (עורך), האישה וחינוכה, כפר סבא תש"ם, עמ' 39–45; "לימוד תורה לנשים", מורשה, ירושלים תשס"ה, עמ' נא–סג.
^ 4. דוגמה מסכמת ראו בספרו של פרופ' י' לוי, שערי תלמוד תורה, ירושלים תשמ"ז, שערים ו–ז, עמ' רו–שנ; בתוככי ממסד ציוני-דתי ראו את ההתדיינות בחוברות צהר א (תש"ס) ושם ט–י (תשס"ב); וראו בספר זה שלפנינו: "המבדיל בין קודש לחול?".
^ 5. הרב א"א כהנא שפירא, "שאלות בענייני חינוך – ישיבות תיכוניות", מורשה, הנ"ל, עמ' רח–רי.
^ 6. ראו אנציקלופדיה תלמודית, ב, טור רכד; השוו תחומין ט (תשמ"ח), עמ' 257–265 לעומת תחומין כ (תש"ס), עמ' 399–411.
^ 7. ראו אנציקלופדיה תלמודית, ד, טורים קנח–קנט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
