ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לפתע הגיע לשביל בין שדה תלתן למעיין מים זכים, והתלבט האם לאכול תחילה מהתלתן או דווקא לשתות מים מהמעיין. כך עמד שעות רבות עד שלבסוף צנח ומת באמצע השביל, בין המעיין לשדה התלתן. הסיפור נחתם במילים "ועד היום לא ידוע האם החמור מת ברעב או מת בצמא". זהו בעצם סיפורם של יחיד או חברה אשר אינם מסוגלים להכריע בין שני ערכים או שני רצונות חשובים, כאשר חוסר ההכרעה מביא לניוון ואפיסת כוחות.
אחת האמירות המפורסמות היא ש"אין דבר העומד בפני הרצון". האומנם?! האם כל אחד מאיתנו מסוגל להיות טייס או משורר, פיזיקאי או זמר? אמרה זו, שאין לה מקור יהודי, אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות. המציאות אינה שווה. בטבע - החזק שורד, באנושות - בני אדם שונים זה מזה ואינם שווים בכישרונותיהם או ביכולותיהם. השוני הוא במהות, באישיות, במנת המשכל, בנתונים הגנטיים והחברתיים. זוהי אינה הבניה חברתית, אלא שוני מהותי. מי שמחנך את ילדיו או את תלמידיו שהם מסוגלים לכול - פשוט משקר להם. רובם לא יוכלו להיות טייסים בחיל האוויר או מפקדים בסיירות בצה"ל, כפי שרובם לא ישמשו כראשי ישיבות או דיינים. עם זאת, האמירה האמיתית היא שחובה על כל אדם למצות את יכולותיו, לשאוף גבוה, ואז יגיע למקסימום שהוא מסוגל. השדר החברתי יכול להגיד לו "אתה מסוגל להגיע להכול" ולרסק אותו כשיגלה את המציאות הכואבת, או לחילופין להציב לו יעד אישי שאינו תואם בהכרח את היעדים שהוא נותן לאחרים, בין אם יותר או פחות מהם. רבים עומדים באמצע השביל ואינם מסוגלים להכריע על דרכם, בגלל שדרים חברתיים סותרים.
השונות בין אדם אחד למשנהו כל כך מהותית, כפי שניתן גם ללמוד מהגמרא במסכת ברכות: "הרואה אוכלוסי ישראל, אומר 'ברוך חכם הרזים', שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" (ברכות נח, א). ההתרגשות ממראה של רבים מבני ישראל באה לידי ביטוי דווקא בציון השונות שלהם, ובכך שאין הם דומים זה לזה ודעותיהם שונות זה מזה. כך גם מדגישה המשנה במסכת סנהדרין כאשר היא עוסקת באזהרה ואיום על עדים בדיני נפשות: "ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". ההבנה הפשוטה מחייבת את המסקנה שאם הם שונים, בפרצופיהם ובדעותיהם, הם גם לא שווים.
שוויון מקומם
האם כיום ההבדל בין גבר לאישה בשלל מאפיינים הוא ברור ומובן ומאליו? כלל לא. תנועות רדיקליות מבקשות לבטל את השונות הזאת, בטענה שכל ההבדלים בין גברים לנשים קשורים דווקא בתפיסות חברתיות, ולא בשוני מהותי. התביעה לגייס נשים לתפקידי לחימה בצה"ל בכל מחיר היא דוגמה לחוסר הבנה, או לחוסר הפנמה, של השונות. הרצון לשוויון בכל מחיר גורם לאי-שוויון, משווע ומשאיר אותנו, בדיוק כמו החמור, בלי התלתן ובלי המעיין.
רק לאחרונה נידונה בבית המשפט עתירה לגבי מתן עדיפות במעונות הסטודנטים באוניברסיטאות למשרתים בצבא על פני מי שלא שירת. העתירה נידונה על סמך חוסר השוויון שיש במתן עדיפות למשרתי צבא. כמובן, העתירה לא עסקה בכך שמשרתי הצבא מופלים בכך ששלוש שנים מחייהם הם משרתים את האומה. בשם השוויון, סטודנט ערבי יזכה במקום מגורים במעונות האוניברסיטה בדיוק כמו חייל ששירת בצה"ל. זוהי דרישה מקוממת לשוויון, שיוצרת אי-שוויון בין מי שתורמים למדינה ומשרתים אותה לאלו שאינם.
פעמים רבות מצוטט פרק א' בספר בראשית כמציין אחדות מוחלטת בין בני האדם ללא הפרדות. תיאור האדם כבריאה אחת, בדמות אלוקים, זכר ונקבה שאינם נפרדים, ושניהם ביחד נקראים אדם. זוהי קריאה חלקית שאיננה מתייחסת ללשון הרבים שבפסוק, להגדרות זכר ונקבה, לפרק ב' בבראשית ולשלל מאפיינים נוספים.
אחד הדברים שהתורה נקנית בהם על פי המשנה במסכת אבות היא "המכיר את מקומו" – להכיר את מקומו המיוחד של כל אדם, את כישרונו ואת יכולותיו. האדם נברא יחידי והוא שונה במהותו מהאחר. הדרישה לשוויון בכל מחיר מטשטשת את זהותו, משווה אותו שלא בצדק אל האחר ומביאה בסופו של דבר לאי-שוויון.
הכותב הוא ראש תנועת הבוגרים בבני עקיבא
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
