ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ ... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'. (ו ד-ח)
ארץ האבות. כשחילק נח את העולם לבניו, נפלה ארץ ישראל בחלקו של שם, שנאמר: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (בראשית יד יח), הוא שם בן נח (מדרש רבה ורש"י שם), והכנענים כבשו אותה מזרעו של שם. והקב"ה הבטיח לאברהם שיחזירה לבניו, שהם מזרעו של שם, שנאמר: וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת (שם יב ז). ולמה נמסרה לבני חם? כדי שיהיו שומרי המקום עד שיבאו ישראל (תורת כהנים סוף פרשת קדושים). וביאר הרמב"ן (בראשית י טו) שנמסר לכנען לפי שהוא עבד, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
45 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית - חולה
46 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית ארץ ישראל
47 - בל יראה ובל ימצא
טען עוד
משניתנה הארץ לאברהם פקעה זכותן של אומות העולם בה, ומאותו הזמן הארץ היא כבר של אברהם וזרעו אחריו. שהרי באותו מעמד של ברית בין הבתרים שנאמר לאברהם "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", נאמר לו: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וגו' (בראשית טו יג) וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה (שם טו), הרי שבעודם בעינוי ובעבדות היתה ארץ מצרים לא שלהם, אלא ארץ האמורי שלהם (כפתור ופרח פ"י). ומשום כך לא יכלו הנכרים שעבדו לאילנות לעשותם עבודה זרה שיאסרו בהנאה, כי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו (עבודה זרה נג ב ורש"י).
הקנין שהיה לישראל בארץ ישראל מצד ירושת האבות, עשה את הארץ למוחזקת להם עוד קודם שנכנסו לארץ, ולכן נטלו בנות צלפחד את חלק הבכורה של אביהן - שאף על פי שמת במדבר קודם שנכנסו לארץ, ואין הבכור נוטל פי שנים בדבר הראוי להגיע לידי מורישו, אלא במה שמוחזק בידו כבר בחייו, מכל מקום ארץ ישראל מוחזקת היא (בבא בתרא קיט א).
קדושתה.משעת נתינת הארץ לאבות יש בה קדושה עצמית, שאינה תלויה בקדושה הבאה על ידי הכיבוש לחיוב המצוות התלויות בארץ. ולכן מצינו כמה דברים התלויים בקדושת הארץ וחשיבותה שנהגו עוד מימי האבות:
(א) נשתוקקו האבות להקבר בארץ ישראל (כפתור ופרח שם).
(ב) נאמר ליצחק: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת (בראשית כו ג), לפי שיצחק היתה לו קדושת עולה תמימה; וכשם שעולה היוצאת חוץ לעזרה נפסלת, אף יצחק אם היה יוצא לחוץ לארץ היה נפסל (בראשית רבה שם).
(ג) ויעקב אמר: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים (בראשית כח כא) - שכל זמן שהוא בארץ ישראל, יש לו אלוה; וכשאינו בארץ ישראל, דומה כאילו אין לו אלוה (תוספתא עבודה זרה פ"ה).
(ד) ולכן לא לקח אברהם את הגר אלא מקץ עשר שנים לשבתו בארץ כנען (בראשית טז ג), לפי שאין ישיבת חוץ לארץ עולה מן המנין של עשר שנים, שאמרו שאם נשא אשה ושהתה עמו זמן זה ולא ילדה ישא אחרת, שמא משום עוון ישיבת חוץ לארץ היו עקרים (יבמות סד א ורש"י). וביאר היראים (השלם סי' תיג) שאף על פי שבימי אברהם עדיין לא נתקדשה ארץ ישראל על ידי כיבוש, מכל מקום "חפצי הבורא היו בה, שהרי סולם שראשו מגיע השמימה היה קבוע בה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
