ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- שיחות לפני הגירוש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה?" - ביזו השבטים את הקנאי פנחס בן אלעזר. האמת, שבנסיון להטיח פגם ביחוסו של פנחס יצא האחרון די "בזול", שכן, סבו, אבי אמו - יתרו, לא רק "פיטם עגלים לעבודה זרה" אלא הרבה מעבר לכך; יתרו היה לא פחות מאשר - כומר לעבודה זרה, ולא סתם; אלא שעבד את כל סוגי ה"עבודה זרה" שהיה בעולם! אז באמת לא מובן; "אם כבר - אז כבר", אם לבזות - אז "עד הסוף"! היה להם "ללכלך" אותו שהיה לו סבא כזה מושחת שלא הניח עבודה זרה אחת בעולם שלא עבד, ואז הנה להם "הוכחה" מוצקה יותר כי קנאותו של אינה כנה ואמיתית; לא מסתדר שדוקא הוא הנכד של ה"ארכי-גאלח" יתרו יהיה כזה "קיצוני" בכל הקשור לשלילת ההתבוללות והעבודה זרה. אין זה אלא שכל קנאותו נובעת גרידא מהטמפרמנט ותכונות הנפש הקיצוניות-הטבעיות הסובייקטיביות שלו ותו לא, אלא שהוא אך עוטף את זה בתחפושת של "השקפת עולם"!
אלא, מבאר הרבי זי"ע מליובאוויטש שבני השבטים לא ניסו לבזות את פנחס ולטפול עליו אשמה כאילו בהמשך גנטי לסבא יתרו גם הוא חשוד באהדה בסתר ליבו לעבודה זרה, שכן, עבודה זרה אינה אלא טעות בהשקפה, והשקפה-אידיאולוגיה לא עוברת בתורשה. מה כן עלול להיות משותף בגנים? תכונות נפש! וכאן הם טענו שיתרו היתה בו מידת האכזריות! אופן העבודה זרה שלו היתה סדיסטית; הוא, כמעט כמו בשבט באראנגה דלעיל, קודם פיטם את העגלים כדי שיתמלאו שומן - ואחרי ש"נראו טוב" הוא הרג אותם. בקצור; הנכד פנחס לשיטתם אינו קנאי רצוף אידיאולוגיה טהורה, אלא בעצם אדם אכזר שירש מידה זו מזקנו, אלא שהוא מכסה את אכזריותו במעטה חיצוני של קנאות!
בא הקב"ה ומעיד על פנחס שהוא לא רק בנו של אלעזר הכהן שבעצמו היה כהן גדול אחר פטירת אביו אהרן, אלא עוד זאת - הוא נכד אמיתי של אהרן! וכאן מוזכר אהרן לא כל כך בגין מעלתו הרמה ותפקידו ככהן גדול, אלא דוקא מן ההיבט שהסבא אהרן בטבעו ובאישיותו היה ההתגלמות של "אוהב שלום ורודף שלום"! ללמדך, מעיד קודב"ה, שפנחס לא פעל כאן מתוך היפר-אקטיביות, או מתוך רוע לב חלילה, נהפוך הוא; פנחס הוא "נכד אמיתי", בבואה מושלמת של סבו שכולו אומר "אהבת ישראל", אבל, דוקא מתוך כך - מתוך אהבת ישראל גופא הוא נאלץ מכח הנסיבות להיות קנאי! (עפ"י לקו"ש, ח, פינחס א').
ומידי דברי, אני נזכר בסיפור שסיפרה הרבנית הצדקנית רעייתו של הרבי מליובאוויטש נ"ע, כי בעת ההפצצות של הנאצים ימ"ש בצרפת, היא הבחינה ביהודי מסתובב בנחת ברחוב, והלה לא שעה לקריאותיה של הרבנית לתפוש מחסה. וכאן נטלה הרבנית יוזמה ובהפעלת כוח פיזי גרמה להדיפת היהודי למקום מוגן. ללמדנו, כי מי שמצהיר כי המושג "אהבת ישראל" מלווה תמיד עם חיוך "מאוזן לאוזן" - אינו אלא אחד שאוהב... את עצמו, כי הוא בעצם דואג לפופולריות הרגעית של עצמו שלא תיפגם. אבא מסור ואוהב מטיח לעיתים בבנו דברים קשים, והוא איננו מתרגש יתר על המידה כאשר הזאטוט מגיב; "אבא פויה". מנגד, על הבן של השכן הוא לא יצעק אלא יאיר אליו תדיר פנים, ולמה? כי את הבן שלו הוא באמת ובתמים אוהב!
ונחזור לספור עם הרבנית נ"ע; הרבנית העידה על עצמה כי באמירת "על חטא" ביום הקדוש היא מבקשת לכפר על שהתנהגה עם אותו יהודי "שלא בעדינות". לנו זה מזכיר את ההלכה בשולחן ערוך כי ביום שבת אף שאסור להענות בו, מ"מ "מותר להתענות תענית חלום בשבת... כיון שנפשו עגומה עליו בשביל חלומו אם לא יתענה, ואם יתענה - בטוח הוא שיקרע גזר דינו, א"כ התענית הזה תענוג הוא לו, ומ"מ אף שקורעים גזר דינו, חוזרים ונפרעים ממנו על שביטל עיקר עונג שבת, ומה תקנתו? יתענה עוד תענית בחול שיתכפר לו" (שו"ע הרב, רפח,ג); נמצינו למדים שיש סוג "עבירות" שאומרים לאדם מראש: "תחטא" ואח"כ תשוב...
איברא, בימים טרופים אלה, בעיני חוגים מסויימים מסטרא דשמאלא (ויודגש; בעיניהם בלבד), אמירות ומעשים לא מחייכים נוכח המצב הנוכחי ה"לא מחויך" בלשון המעטה דהמעטה - אינם פופולריים בעיניהם, ברם כאשר עם ישראל ניצב, רח"ל היה לא תהיה, לפני הגרוע מכל - אין מנוס אלא לעבור את "העבירה" הזו, קרי, פעולות לא מלטפות - אבל, נובעות מלב כואב ואוהב ל"ר' ישראל" ועם ישראל...
בע"ה כולנו בטוחים בחסדו ית' שיגיעו ימים מאירים יותר ורגועים יותר, ואז בע"ה "נעשה תשובה" גם על "עבירת" הקנאות הלזו, ובכך נהיה שותפים לגמול שהוענק לפנחס הקנאי: "הנני נותן לו את בריתי שלום".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








