ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- שיחות לפני הגירוש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה?" - ביזו השבטים את הקנאי פנחס בן אלעזר. האמת, שבנסיון להטיח פגם ביחוסו של פנחס יצא האחרון די "בזול", שכן, סבו, אבי אמו - יתרו, לא רק "פיטם עגלים לעבודה זרה" אלא הרבה מעבר לכך; יתרו היה לא פחות מאשר - כומר לעבודה זרה, ולא סתם; אלא שעבד את כל סוגי ה"עבודה זרה" שהיה בעולם! אז באמת לא מובן; "אם כבר - אז כבר", אם לבזות - אז "עד הסוף"! היה להם "ללכלך" אותו שהיה לו סבא כזה מושחת שלא הניח עבודה זרה אחת בעולם שלא עבד, ואז הנה להם "הוכחה" מוצקה יותר כי קנאותו של אינה כנה ואמיתית; לא מסתדר שדוקא הוא הנכד של ה"ארכי-גאלח" יתרו יהיה כזה "קיצוני" בכל הקשור לשלילת ההתבוללות והעבודה זרה. אין זה אלא שכל קנאותו נובעת גרידא מהטמפרמנט ותכונות הנפש הקיצוניות-הטבעיות הסובייקטיביות שלו ותו לא, אלא שהוא אך עוטף את זה בתחפושת של "השקפת עולם"!
אלא, מבאר הרבי זי"ע מליובאוויטש שבני השבטים לא ניסו לבזות את פנחס ולטפול עליו אשמה כאילו בהמשך גנטי לסבא יתרו גם הוא חשוד באהדה בסתר ליבו לעבודה זרה, שכן, עבודה זרה אינה אלא טעות בהשקפה, והשקפה-אידיאולוגיה לא עוברת בתורשה. מה כן עלול להיות משותף בגנים? תכונות נפש! וכאן הם טענו שיתרו היתה בו מידת האכזריות! אופן העבודה זרה שלו היתה סדיסטית; הוא, כמעט כמו בשבט באראנגה דלעיל, קודם פיטם את העגלים כדי שיתמלאו שומן - ואחרי ש"נראו טוב" הוא הרג אותם. בקצור; הנכד פנחס לשיטתם אינו קנאי רצוף אידיאולוגיה טהורה, אלא בעצם אדם אכזר שירש מידה זו מזקנו, אלא שהוא מכסה את אכזריותו במעטה חיצוני של קנאות!
בא הקב"ה ומעיד על פנחס שהוא לא רק בנו של אלעזר הכהן שבעצמו היה כהן גדול אחר פטירת אביו אהרן, אלא עוד זאת - הוא נכד אמיתי של אהרן! וכאן מוזכר אהרן לא כל כך בגין מעלתו הרמה ותפקידו ככהן גדול, אלא דוקא מן ההיבט שהסבא אהרן בטבעו ובאישיותו היה ההתגלמות של "אוהב שלום ורודף שלום"! ללמדך, מעיד קודב"ה, שפנחס לא פעל כאן מתוך היפר-אקטיביות, או מתוך רוע לב חלילה, נהפוך הוא; פנחס הוא "נכד אמיתי", בבואה מושלמת של סבו שכולו אומר "אהבת ישראל", אבל, דוקא מתוך כך - מתוך אהבת ישראל גופא הוא נאלץ מכח הנסיבות להיות קנאי! (עפ"י לקו"ש, ח, פינחס א').
ומידי דברי, אני נזכר בסיפור שסיפרה הרבנית הצדקנית רעייתו של הרבי מליובאוויטש נ"ע, כי בעת ההפצצות של הנאצים ימ"ש בצרפת, היא הבחינה ביהודי מסתובב בנחת ברחוב, והלה לא שעה לקריאותיה של הרבנית לתפוש מחסה. וכאן נטלה הרבנית יוזמה ובהפעלת כוח פיזי גרמה להדיפת היהודי למקום מוגן. ללמדנו, כי מי שמצהיר כי המושג "אהבת ישראל" מלווה תמיד עם חיוך "מאוזן לאוזן" - אינו אלא אחד שאוהב... את עצמו, כי הוא בעצם דואג לפופולריות הרגעית של עצמו שלא תיפגם. אבא מסור ואוהב מטיח לעיתים בבנו דברים קשים, והוא איננו מתרגש יתר על המידה כאשר הזאטוט מגיב; "אבא פויה". מנגד, על הבן של השכן הוא לא יצעק אלא יאיר אליו תדיר פנים, ולמה? כי את הבן שלו הוא באמת ובתמים אוהב!
ונחזור לספור עם הרבנית נ"ע; הרבנית העידה על עצמה כי באמירת "על חטא" ביום הקדוש היא מבקשת לכפר על שהתנהגה עם אותו יהודי "שלא בעדינות". לנו זה מזכיר את ההלכה בשולחן ערוך כי ביום שבת אף שאסור להענות בו, מ"מ "מותר להתענות תענית חלום בשבת... כיון שנפשו עגומה עליו בשביל חלומו אם לא יתענה, ואם יתענה - בטוח הוא שיקרע גזר דינו, א"כ התענית הזה תענוג הוא לו, ומ"מ אף שקורעים גזר דינו, חוזרים ונפרעים ממנו על שביטל עיקר עונג שבת, ומה תקנתו? יתענה עוד תענית בחול שיתכפר לו" (שו"ע הרב, רפח,ג); נמצינו למדים שיש סוג "עבירות" שאומרים לאדם מראש: "תחטא" ואח"כ תשוב...
איברא, בימים טרופים אלה, בעיני חוגים מסויימים מסטרא דשמאלא (ויודגש; בעיניהם בלבד), אמירות ומעשים לא מחייכים נוכח המצב הנוכחי ה"לא מחויך" בלשון המעטה דהמעטה - אינם פופולריים בעיניהם, ברם כאשר עם ישראל ניצב, רח"ל היה לא תהיה, לפני הגרוע מכל - אין מנוס אלא לעבור את "העבירה" הזו, קרי, פעולות לא מלטפות - אבל, נובעות מלב כואב ואוהב ל"ר' ישראל" ועם ישראל...
בע"ה כולנו בטוחים בחסדו ית' שיגיעו ימים מאירים יותר ורגועים יותר, ואז בע"ה "נעשה תשובה" גם על "עבירת" הקנאות הלזו, ובכך נהיה שותפים לגמול שהוענק לפנחס הקנאי: "הנני נותן לו את בריתי שלום".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
