ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
אחת המשימות בהן אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים היא הגדרה ברורה של נקודת היעד, או לאן פנינו מועדות?
במצבים אחרים ברור לנו לאן אנו רוצים להגיע, אך אנחנו נמנעים מלשרטט את מפת הדרכים או לנסח את החזון כי הדרך נראית לנו ארוכה מידי, או לחילופין אנו מנסים את החזון ומתחילים לצעוד בדרך החדשה, אך מתייאשים די מהר בתחילתה.
כדי להתמודד עם שני הקשיים הנזכרים, טוב נעשה אם נאמץ את הדרכת חז"ל "שוב יום אחד לפני מיתתך". מה משמעותה של הדרכה זו, וכיצד היא מסייעת לנו בכך?
אם היה נשלח אליך מלאך משמים ומגלה לך שיש לך זמן קצר לחיות: יום, שנה וכדומה, האם היית משנה באופן משמעותי את חייך? במידה וענית 'כן' על שאלה זו, משמעות הדבר שיש פער משמעותי בין המציאות בה אתה חי לבין איך שבאמת היית רוצה שהמציאות שלך תיראה. סדרי העדיפויות שלך אינם נכונים, ועליך להכניס משמעות לחייך.
אם היית בוחר להתפלל יותר בכוונה, לברך יותר טוב, פחות לכעוס, לשנות את סדר העדיפות בחיים ולהעמיד במקום גבוה יותר ערכים מאשר חפצים גשמיים או הישגים חומריים, זה הזמן להתחיל לעשות זאת, כאילו אכן נשאר לך רק יום אחד לחיות...
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
25 - בַּיָּמִים הָהֵם חָזוֹן נִפְרָץ
26 - שוב יום אחד לפני מיתתך
27 - הדרך הטובה לחנך היא: לא 'לחנך'
טען עוד
הגיע הזמן שתתחיל לנסח לך את החזון, תשרטט את מפת הדרכים, תמלא את מיכל הדלק, תתניע את הרכב ותתחיל בנסיעה מיעד ליעד עד למימוש החזון שלך. אין צורך לחכות למלאך שיודיע לך שזהו היום האחד לפני מיתתך... הייה המלאך של עצמך.
תובנה זו גם תסייע לך לא להתייאש ממסלולים ארוכי טווח.
אמנם למדנו שאת הדרך הארוכה ליישום החזון מחלקים ליעדים ומטרות קצרים יותר, אך עצם המחשבה על המסלול הארוך יכולה ופעמים רבות גם מייאשת.
אכן, להתחיל בדיאטה חדשה ולהחזיק בה מעמד למשך עשרים, שלושים חמישים שנה, עצם המחשבה גורמת לחשש ואפילו לייאוש מלהתחיל את הצעד הראשון בדרך הארוכה.
מצד שני, כשאזכיר לעצמי שכל שעלי להחזיק מעמד ולעבור שלום רק את היום הזה שהוא 'היום האחד לפני מיתתך...' זה יהיה כבר פחות נורא, ויותר בר ביצוע.
ומה לגבי היום שלאחר מכן? וזה שלאחריו? בהם אנו כעת לא עסוקים ולא מטרידים את מחשבתנו. ככל שנשקע במחשבות על התהליך הארוך והקשה, כך יתעוררו בנו החששות והפחדים מה'לא נודע' והאתגרים הרבים ויעכבו אותנו מלפעול, וכך גם לא נגיע לשום מקום...
כל שעליך לעשות זה 'לקפוץ למים' לצעוד את הצעד הראשון, השאר כבר יזרום... הצעד הראשון הוא הקשה ביותר, ברגע שתעשה אותו הרצון יתעורר, וככל שתתמיד ותתמודד נכון עם האתגרים שבדרך, המוטיבציה לצעוד את הצעד הבא תלך ותגבר. אם תתמקד בכל פעם אך ורק בצעד הבא שלפניך, ביום האחד בלבד שלפני 'מיתתך'... תצליח בעזרת ה' להגיע ליעד המיוחל.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
