ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
רופא גרם נזק לחולה תוך כדי טיפול בו - האם חייב לפצותו?
האם מותר לאדם להתערב בריב בין שניים ולחבול במי שמכה את חברו?
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
49 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אמונת ה'
50 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- חובל
51 - חילוק מלאכות
טען עוד
ברופא. אמרו בתוספתא (ב"ק פ"ט ה"ג ופ"ו ה"ו, והובא בתורת האדם לרמב"ן שער הסכנה ובטוש"ע יורה דעה שלו א): רופא אומן שריפא ברשות בית דין והזיק - פטור מדיני אדם, ודינו מסור לשמים. ומבואר בתוספתא (גיטין פ"ג הי"ג) שהדברים אמורים דווקא כשהיה שוגג, ומפני תיקון העולם - שאם לא יהיה פטור כשהוא שוגג, יבאו להימנע מלרפאות (תשב"ץ ח"ג סי' פב) - אבל אם ריפא שלא ברשות בית דין, חייב בתשלומים אפילו אם היה בקי (רמב"ם שם; טוש"ע שם). וכן אם ריפא ברשות בית דין והזיק במזיד (תוספתא גיטין שם; פרישה שם ו וש"ך שם ס"ק ב), או אם חבל בו יותר מהראוי לו - חייב (תוספתא ב"ק פ"ט שם, ופירש התשב"ץ שם שזו כוונת התוספתא גיטין במזיד), כגון שהקיז דם במקום אחד וחזר והקיז במקום אחר בלא צורך (חסדי דוד ב"ק שם). רשות בית דין, היינו שבית דין נתנו לרופא זה רשות לרפא חולים, או שהקהל קבלו אותו לכך (בית הלל ליו"ד שם). ובזמן הזה הוא מי שקיבל תעודת רופא מבית ספר לרפואה, המוסמך לכך מהממשלה, שיש לו רשות לרפא (עי"ש ובהגהות יד שאול שם וערוך השולחן שם ב).
להצלת עצמו או אחרים. מי שראה את חברו מכה את אביו או את בנו או את אחיו, והיכה את המכה כדי להציל את קרובו - כתבו הרא"ש (ב"ק פ"ג סי' ג), נמוקי יוסף (שם בשמו) והטור (תכא וסמ"ע שם ס"ק כה) שפטור, אם אינו יכול להצילו על יד דבר אחר. וכל שכן שהמוכה עצמו שהיכה את מכהו, פטור. ולא אמרו ששנים שחבלו זה בזה שניהם חייבים (משנה ב"ק לג א), אלא כשהתחילו שניהם כאחד; אבל אם אחד התחיל, השני פטור, שיש לו רשות לחבול בו כדי להציל את עצמו (רא"ש שם ונמוק"י שם; תשובות מיימוניות נזיקין סוף סי' טו בשם תשובת מהר"ם מרוטנבורג; טוש"ע שם יג). ואפילו אם עדיין לא היכהו זה, אלא רק הרים עליו יד, והיכהו השני להציל עצמו - פטור (שו"ת מהרי"ט יו"ד סי' כט).
אבל אם היה יכול להציל עצמו בחבלה מועטת, וחבל בו הרבה - חייב (רא"ש שם; טור שם). ומכל מקום אם הכהו הכאה גדולה כדי להציל עצמו, והיה יכול להציל עצמו בהכאה קטנה יותר - פטור, שמי יוכל לשער בקו המידה למשול ברוחו לצמצם כחוט השערה שלא יוסיף (ים של שלמה ב"ק פ"ג סי' כו). וכתב המרדכי (ב"ק פ"ג סי' לח והביאו הבית יוסף שם) שאין לאדם לדחוף את חברו כשמכים זה את זה, אלא יש לו לשמטו מעליו בנחת; ואם דחף ונחבל - חייב. התחיל האחד, והחזיר לו השני, וחזר הראשון להכותו כדי להציל את עצמו - חייב, מאחר שהוא התחיל בראשונה (שו"ת רדב"ז ח"ד סי' אלף רצא). וכתב הרא"ש (שם, ועי' פרישה וסמ"ע שם ס"ק כד וגר"א שם שכן צריך להיות הגירסא בטוש"ע שם) שאין השני פטור אלא אם חבל בראשון מיד לאחר שזה הכהו, אבל אם חבל בו לאחר זמן - חייב.
אף מי שרואה ישראל מכה את חברו שאינו קרוב אליו, כתבו הרא"ש (שם), נמוקי יוסף (שם בשמו), הטור והשולחן ערוך (תכא יג) שמותר להכות את המכה, כדי להפרישו מאיסור, אם אינו יכול להציל את המוכה אלא על ידי כך. אולם כתב הפרישה (שם ובסמ"ע ס"ק כח) שאין הדברים אמורים אלא במי שרגיל להפריש חברו מאיסור זה; אבל אם ראה כמה פעמים אדם מכה את חברו ולא הפרישו - אסור לו להכות את המכה, שבודאי אין כוונתו למצוה, אלא מחמת שנאתו למכה הוא עושה כן. ואינו דומה לרואה שמכה את קרובו, ששם אף שאין כוונתו להפריש מאיסור מותר להכות את המכה. ודעת הט"ז (שם) שאין הולכים בזה אחר כוונת הלב, ואף שיש לו שנאה לַמַּכֶּה מותר לו להכותו להפרישו מן האיסור, ומצוה הוא עושה להציל את המוכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
