ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַה', כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה".
רבן של כל בני הגולה, רבנו יוסף חיים בעל הבן איש חי זיע"א, מבאר את הפסוק "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך", שתיתכן מציאות שבה המזל והברכה "רודפים" אחרי האדם, למרות שהוא אינו חפץ בהם, ואפילו אם יברח מהם – ישיגו הן אותו.
והביא על כך משל. היה אדם שמזלו האיר לו פנים והוא נתברך בעושר גדול, אך כיוון שהיה אדם פשוט מטבעו, הוא לא התלהב כלל וכלל מעושרו. פעם פנו אליו בשאלה: "כיצד זה הנך מצליח בכל מעשיך?", והוא ענה בפשטות שהמזל פשוט רודף אחריו, ממש כאילו הוא מרים עפר מהארץ – מיד העפר הופך לזהב.
תוך כדי דבריו, הוא התכופף להרים חופן עפר, והנה מצא שם טבעת זהב, שככל הנראה אבדה לאישה אחת, ואמר לשואלים: "הנה, רואים אתם, זה ממש לא בכוונה". וזהו שכתוב "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך".
אריגה במקום הריגה
"וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה; לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת; וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה".
חז"ל אומרים שחייב אדם ללמד את בנו אומנות. ומוסיפה הגמרא (קידושין פ"ב ע"א): "דרש בר קפרא, לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקייה וקלה".
על עניין זה, הביא גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי זיע"א מעשה. מלך אחד ביקש מאחד האורגים שעבדו בממלכתו, שילמד את בנו את מלאכת האריגה. אמר לו האורג: "לשם מה הוא צריך זאת? הרי הוא בן המלך, אם ירצה הוא יכול ללכת ולקנות בד מוכן!". אמר לו המלך: "אף על פי כן, אני רוצה שהוא ירכוש מקצוע לעצמו".
כעבור זמן מה, חטפו שודדים את בן המלך, וביקשו להורגו. פנה אליהם בן המלך ואמר: "אל תהרגו אותי, שכן אני יכול להיות לכם לעזר! אני אארוג שטיחים ושאר דברים, ואתם תמכרו אותם ותרוויחו".
לאחר דין ודברים, השתכנעו השודדים, ובן המלך התחיל לארוג כמה שטיחים. על שטיח אחד הוא ארג אות א' גדולה. על שטיח שני אות ב'. ועל שלישי אות ג'. וכשסיים את כולם, לקחו השודדים את השטיחים והלכו למכור אותם בשוק.
והנה עבר המלך בשוק, ראה את השטיחים הללו, התפעל מהם וקנה אותם. אך קודם שהלך, פנה המלך אל המוכרים ושאל: מי ארג את השטיחים הנפלאים האלו? אמרו לו: לא נוכל לספר לך מי ארג אותם, אבל אם אתה מעוניין, נביא לך שטיחים נוספים ממעשי ידיו.
חזרו השודדים אל בן המלך, וסיפרו לו את המעשה. והורו לו להכין שטיחים רבים עבור אותו קונה.
מה עשה בן המלך? ארג על כמה שטיחים, במקום נסתר, את המילים: "אבא, אני נמצא במקום פלוני". כך ידע המלך הין נמצא בנו, הלך ותפס את השודדים.
עדיים של ישראל
הורדת הכתרים
ארבעים יום בלבד אחרי המעמד הגדול והנשגב של מתן תורה בהר-סיני, עם ישראל נופל – "עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו". כתוצאה מכך אמר ה' למשה: "כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ" (לג ג).
כשהעם שומע את הבשורה הרעה הזאת הוא מוריד מעליו את התכשיטים. "וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו". מסביר שם רש"י בשם חז"ל (מסכת שבת פח ע"א), כי מדובר בכתרים רוחניים גדולים שניתנו להם בחורב כשאמרו "נעשה ונשמע", את הכתרים הללו עם-ישראל לא שם עליו יותר.
מתי הורדו הכתרים?
בפסוקים שנאמרו אחר כך נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ: וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב". וצריך להבין מה קורה כאן, הרי כבר נאמר ש"לא שתו איש עדיו עליו" – אם אין עליהם שום דבר, מה יש להוריד?
יש אומרים שבאותה שעה הם הורידו את הכתרים ("עדיים") מעליהם באופן זמני, והקב"ה אמר להם להוריד אותם באופן קבוע. וכן עשו (ועיין לדעת זקנים, מבעלי התוספות). ויש מפרשים, שבתחילה הורידו תכשיטים גשמיים מעליהם, ואחר כך הורידו הכתרים שניתנו להם בסיני על-פי ציווי ה' .
למה שני מלאכים מורידים את הכתרים?
אומרת עוד הגמרא (שבת פח ע"א), שבשעה שקיבלו ישראל את הכתרים – כל אחד קיבל את כתרו על-ידי מלאך אחד, וכשניטלו מהם הכתרים – זה נעשה על-ידי שני מלאכי חבלה. ומה הטעם שבנטילה באו שניים?
התשובה היא שהכתרים הללו היו מתאימים לנפשם של ישראל עוד מקדמת דנא. עוד מיצירת עם-ישראל. חיי עולם נטע בתוכנו, וגם הכתרים הם טבעיים לנו. לכן די במלאך אחד לשים אותם על ראשנו. אבל כשמוציאים את הכתרים, פועלים פעולה הפוכה לטבענו, ולכן צריכים שני מלאכים למלאכה קשה זו.
מה היו אותם כתרים?
אומר המהרש"א (שם) – שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר תורה – קיבלו בקבלת התורה. ושני כתרים של כהונה ומלכות – גם הם ניתנו להם אחד באותו מעמד. כשחטאנו בעגל, איבדנו את הכתרים של הכהונה והמלכות. הבכורים איבדו את הכהונה ואנו איבדנו את המלכות לאומות העולם.
ואף-על-פי שניטלו מישראל כתרים אלו, לא ניטלו מכל וכל, כי הם חזרו אלינו כשהיה בית המקדש קיים והם חוזרים אלינו באופן רוחני בכל שבת ושבת כנשמה יתרה. גם בימי החול אנו זוכים לשני כתרים – בתפילין של יד ותפילין של ראש.
הגאון הרב זווין ז"ל היה מספר על עגלון אחד שהיה שמח ומצליח בעבודתו יום אחד ראה רב אחד מסרך רגליו בדרך והעלהו בעגלתו חינם אין כסף בתמורה התחייב לו הרב שיהיה עמו במחיצתו בגן עדן כמה שאפשר, לאחר מאה ועשרים עולה העגלון לשמים ודורש את חובו שהתחייב לו הרב ההוא. אמרו לו - שתי אפשרויות בפניך או שבוע בגן עדן או שתקבל עגלה מאש וסוסי אש ושוט חזק ותרכב מסוף העולם ועד סופו. בחר העגלון באפשרות השניה והיה נהנה ומאושר! עד שעלה אותו הרב לשמים והעמידו על טעותו. וע"כ לא מספיק
שמוחלין לו על כל עוונותיו. ולא מספיק שאין אש של גהינם שולט כי ישאר נע ונד באויר ואפילו עם עגלת אש וסוסי אש. אולם מובטח שהוא בן עולם הבא, זה השכר האמיתי.
סימן לא
מסז' בשבת, מדיח כלים לבשר וחלב ציציות הנוגעות בגוף תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, ועוד
1. כתב גאון עוזנו בספרו ה"בן איש חי", פרשת תצוה אות ו': "בענין השפשוף שעושין ליגיעי כח, כדי להשיב כחן עליהם ולבטל עייפותן שקורין בערבי: תמווך (מסז')...", ולא כתב רבנו מהו פסק ההלכה, אלא הביא דעות שונות בענין זה. לכן, שאלתי היא: האם מותר בשבת לעשות עיסוי ("מסז'")?
2. מה דעת הרב לגבי "עוקץ דרבנו תם"?
3. כתב מרן ה"בית יוסף" בהלכות תפילין "כל אות... ותינוק לא חכם ולא טיפש מכירם שאף על פי שכתב לפניהם יכול לחזור ולתקנם..."
מה צריך להיות גילו של תינוק זה, האם ילד שהגיע לגיל חינוך או ילד שכבר יודע את צורת האותיות ויכול להבחין ביניהן?
4. כאשר הפרשיות בתפילין יוצאות מהבית, הסופר צריך לעשות נקב כמידת הבית, ולתפור חזרה. מה הדין בענין פרשיות תפילין היוצאות מהבית?
5. היכן צריך להיות הקשר של "תפילין של ראש", האם מעל לשקע שמאחורי הראש, או קצת מתחת לשקע (ורובו מעל לשקע)?
6. האם מותר להשתמש במדיח כלים חשמלי להדחת כלים בשריים ואחר כך להדחת כלים חלביים, אם כן - באיזה אופן? האם מותר להשתמש במדיח זה בשבת?
7. האם שליח ציבור רשאי לכוון כוונות כאשר הוא מזכיר את שם ה'?
8. האם יש בזיון בהכנסת הציציות לתוך המכנסים והן נוגעות בבשר הגוף?
9. האם אפשר לנהוג כסברת האר"י הקדוש, להתפלל מנחה עם השקיעה ומיד לאחר מכן להתפלל ערבית (לפני צאת הכוכבים)?
א. בענין המסז' בשבת. עיין בשו"ע סי' שכ"ז סע' ב' וכה"ח שם ס"ק טו"ב, ובסי' שכ"ח סע' מ"ב ומג"א שם ס"ק מ"ו שכתב, שזוהי מחלוקת בין הרמב"ם ורש"י. לרש"י - אסור, ולדעת הרמב"ם - אם אינו מתכוין להזיע, מותר.
למעשה, כיון שאין רגילים לעשות דברים אלו אלא לרפואה - יש לאסור. ועיין במשנ"ב סי' שכ"ח ס"ק ק"ל.
ב. בענין עוקץ ר"ת בכתיבת האות יו"ד - זהו רק הידור מצוה ואינו מעכב1 2.
ג. תינוק שהזכירו בהל' ס"ת, היינו: מי שיודע צורת האותיות ויודע לקרוא, והוא לא חכים ולא טפש3.
ד. אם הפרשיות יוצאות מן הבית - אסור להניח תפילין אלו. אם הנקב שהזכרת הוא במעברתא - לא חשיב בית והתפילין פסולות. ואם הדביק את הנקב שעל הבית - יש מקילים4.
ה. בענין מדיח כלים. ביום חול - לכתחילה צריך שתי רשתות נפרדות לבשר וחלב, ובין שטיפת כלי חלב לכלי בשר, צריך לשפשף ולנקות היטב את המדיח שלא ישארו בו שאריות אוכל. כמו כן, ראוי להפעילו הפעלת סרק בלי כלים. אם אינו יכול להשיג שתי רשתות, יכול בדיעבד להשתמש באותה רשת, אך בתנאי שידיח את הרשת במים חמים וינקה אותה היטב משאריות אוכל וכד'. ביום שבת - אין להשתמש כלל במדיח כלים אפי' אם הוא מופעל ע"י שעון שבת5.
ו. קשר תפילין של ראש צריך להיות מעל לשקע שמאחורי הראש. עיין בדברי השל"ה שאם הקשר הינו בגומא, לא קיים את המצוה.
ז. ש"ץ היכול לכוון בשם ה'6, ולא יהא טורח לצבור - הנה מה טוב. ואם לאו, כתב הראש"ל בספרו " יכוון לפחות בשם ה' בתחילת חזרת הש"ץ.
ח. אין כל בזיון אם ציציותיו נוגעות בבשרו.
ט. היום נוהגים לסיים את תפילת מנחה לפני השקיעה ולהתחיל תפילת ערבית לאחר השקיעה, כדעת האר"י7. אמנם, לא ממש כדעתו, כיון שהוא האריך בתפילת ערבית והיה מגיע לק"ש ותפילת עמידה בצאת הכוכבים. הטעם הוא - כדי שהציבור לא יתפזר אחר תפילת מנחה. במקום שלא קיים חשש זה - עדיף להתפלל ערבית אחר צאת הכוכבים ממש8.
פורים דבני-ברק
לימד הרב בשיעוריו לפורים, שלדעת החיד"א ב"ברכי יוסף", עיר שעושה יומיים פורים מדין ספק,
אין לעיירות הסמוכות והנראות לה דין שהן נגררות אחריה לעשות יומיים, אך החזון איש חולק וסובר שיש להן דין שנגררות אחריה וגם הן צריכות לעשות יומיים מספק. וסיפר הרב, שבא לפני החזון איש עם דין זה וטען בפניו שהעיר בני-ברק צריכה לנהוג פורים יומיים, היות שהעיר יפו היא ספק ועושה יומיים, והיות שתל-אביב סמוכה ליפו, ובני-ברק מחוברת לתל-אביב, על כן כל גוש דן צריכים לעשות פורים יומיים לפי החזון איש. ואמר הרב שהסכים עמו החזון איש שכך צריכים המה לנהוג.
הנותן לשכווי בינה
אשה אחת באה נסערת לרב וסיפרה לו שהתרנגולים השחוטים שיש לה במקרר השמיעו רעשים כל הלילה, ומה פשר הדבר? הרב לא אמר לה בתגובה שתזמין טכנאי לתקן את המקרר, או שראוי שתלך לבדיקה אצל רופא נפש, אלא השיב לה: את הרי תמיד מברכת בכוונה, אז כשתאכלי את העופות האלה תברכי בכוונה יתירה, כדי לתקן את הנשמות המגולגלות בהם, הזועקות לתיקון. איזה כבוד נתן לה הרב בזה, והפך אשה שהוזה הזיות לאשה הרואה נסתרות.
והוא עומד עליהם
ידוע מנהגו הקבוע של הרב בהגיעו לכל שמחה שהיא, והיה הוא עצמו עיקר השמחה בכל השמחות שהשתתף בהן. כשפנה הרב לצאת ובעל השמחה ביקש ללוותו, היה הרב עוצר בעדו ואומר לו: יש לך אורחים, תחזור אליהם, ולא מרשה לו ללוותו לרכב.
גם בראש השנה, כשהיה הרב חוזר לביתו משכונת הבוכרים, שם היה באזכרת אביו ע"ה בבית הכנסת של רבי נעים שיחיה, כל כמה רחובות היה הרב עוצר ובודק שאין בין המלווים מי שכבר עבר את מקום ביתו, שולח איש לביתו לשמחת החג וממשיך בדרכו.
הדרן עלך
שבת אחת, כחצי שעה לפני חצות היום, יצא הרב מביתו למסור שיעור באחת הישיבות. ניגש אברך אל הרב ושאל אותו האם הוא יכול להתלוות אליו לשיעור, למרות שעדיין לא אכל סעודת שבת עם פת. השיב לו הרב שהוא חייב ללכת לביתו לאכול סעודת שבת בפת לפני חצות היום, וכדי להרגיע את חשקו של האברך שחפץ מאוד לשמוע את השיעור, אמר לו הרב בקצרה על מה יהיה השיעור, וברצונו הטוב הוסיף ואמר לו: בוא אלי במוצאי שבת ואומר לך כל מה שלימדתי בשיעור.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








