ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מודעות עצמית ופיתוח האישיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אהבה ומודעות
אחת השאלות ששואלים רבות בעניין בחירת בן זוג ושלום בית היא בנושא האהבה: מהי אהבה? איך מייצרים אותה? איך שומרים עליה? כיצד מעמיקים אותה? וכו'.
שורש התשובה נמצא בפסוק 'ואהבת לרעך כמוך' 1 . התורה רואה לנכון לתלות את האהבה לזולת באהבת עצמי, משום שהאהבה שלי כלפי הזולת מתחילה באהבה, בכבוד ובהערכה כלפי עצמי. אדם שהכבוד וההערכה לעצמו חסרים לו, יקשה עליו לאהוב את עצמו, וממילא יקשה עליו לאהוב את הזולת, כי הוא לא יודע מהי אהבה.
מודעות עצמית ופיתוח האישיות (28)
הרב משה ברלינר
14 - הקדמה לסדרה "מודעות עצמית ופיתוח האישיות"
15 - אהבה, מידות ורגשות
16 - בחירה ואתגר
טען עוד
איך אדם מגיע לאהבה, כלפי עצמו וכלפי אחרים? תשובה עמוקה לשאלה זו אנו מוצאים בפסוק המתאר את הקשר שבין אדם לחוה: 'והאדם ידע את חוה אשתו' 2 . המילה 'ידע' היא בעלת עומק פסיכולוגי גדול: כעומק הידיעה כך עומק האהבה, ובמילים אחרות - היכולת לאהוב מישהו הינה ביחס ישר למידת ההכרות איתו. אי אפשר לאהוב אדם אהבה אמיתית אם לא מכירים אותו בצורה עמוקה, וזו הסיבה לכך שהאהבה בין בני זוג נשואים החיים בצורה בריאה הולכת ומתעצמת מידי שנה, כי ההיכרות בין אחד לשני הולכת וגדלה, וממילא החיבור ביניהם נהיה עמוק יותר, וכולל רבדים רבים ועמוקים יותר בנפש ובכל מרחב החיים.
כאמור, עיקרון זה נכון גם ביחס האדם לעצמו. הבסיס של בריאות הנפש וליכולתו של כל אדם לאהוב ולהעריך את עצמו, ומתוך הערכה זו לצאת לתפקידו בעולם - הוא יכולתו להכיר את עצמו ואת כוחות נפשו, להסתכל על המראה הפנימית של עצמו ולומר 'זה אני, לטוב ולמוטב'.
מידות ורגשות
שני מושגים שילוו אותנו לאורך הדרך הם 'מידות' ו'רגשות'. ננסה להגדיר אותם, לא בצורה מדעית מדויקת אבל בצורה שתעזור לנו להתקדם.
הרב קוק מגדיר את המידות "תכונות הנפש המלבישות אותה, נותנות לה את תוארה ואת תפארת אופייה, להתגלות על מרחב החיים" 3 . המידות הן תכונות הנפש - הצורה שבה הנפש מתייחסת לעולם הפנימי והחיצוני. אם אני מתמלא במידה של שמחה, אז כמו מגנט - אני מוצא את עצמי תופס את השמחה בעולם, אני שם לב לדברים השמחים, ואז מתמלא בעוד שמחה. אם תכונת הקנאה בולטת אצלי, הקנאה תהיה הדרך בה הנפש תתייחס לעובדה שאני נפגש בחדר עם מישהו יותר חכם ויותר מצליח. ניתן לסכם ולומר שמידות הנפש מובילות את האדם למחשבות, תחושות ועמדות מסוימות, והם הקובעים את הצורה שבה אתרגם את העולם ואפגוש אותו, ובשלב הבא - אפעל ואתייחס אליו.
ומהן רגשות? כותב הרב קוק 4 "כוח המצייר והמדמה, בעל הטעם והחן". בשפה עממית יותר, רגש הוא הווי פנימי, על ידו האדם יודע שהוא חי. הווי זה מיוצר על ידי המפגש בין מידות הנפש לבין העולם.
המידות קיימות בנפש בזכות עצמן, בעוד שהרגשות הם תמיד תוצאה של משהו. אם אדם מרגיש שהוא מקנא, עצוב או שונא, תמיד יש לכך סיבה. נעסוק בכך בהרחבה בפרקים הבאים.
ה'באקום' השמיימי
אדם קם בבוקר, הוא רוצה להתחיל את העבודה, והנה הוא מגלה בתוכו קנאה ושנאה, אהבה וכבוד. לפעמים אדם נוטה להאשים את עצמו בקיומן של המידות: 'אני לא בסדר שיש בתוכי את מידת הקנאה'. אולם, חלק מהמודעות העצמית היא ההבנה, שאף אדם אינו אחראי למידות שבתוכו, אף אחד לא עמד לפני כסא הכבוד והתחנן על נפשו שיקבל מידה לא טובה... מקורן של המידות אינו בבחירת האדם, אלא יש מהן מוּלָדוֹת, ויש מהן שנרכשו בהשפעת ההורים והסביבה 5 . רק כשמגיע האדם לגיל של מודעות עצמית הוא פותח את העיניים ויש לו שאלות על עצמו, הוא מבין שיש לו מה לתקן והדבר מצוין, ואז הדבר הראשון שעליו להבין הוא שהמידות הוטבעו בו על ידי הקב"ה. כך האדם לא יחיה בתחושה מתמדת שהוא 'לא בסדר' ויאשים את עצמו בקיומן של מידות קשות לתיקון.
את התהליך של הטבעת המידות בנפש האדם אפשר לדמיין כך: הקב"ה 'בוחר' נפש מתחת כסא הכבוד, וכדי למלא אותה בתוכֶן הוא שולח אותה ל'באקום' שמיימי, ובו מקבלים ציוד. הרבה פקידים עומדים בדוכנים ומחלקים מידות, וליד כל פקיד עומדות שורות שורות של נפשות בתור. הפקיד של החכמה מחלק חכמה, אחד מקבל יותר ואחד מקבל פחות. אחרי החכמה עוברים לסבלנות, לקנאה, לשנאה, וכו'. אחרי הביקור בבאקום יוצאים ל'יחידה': הקב"ה רואה זוג צעיר שמתאימים לגדל את אותה הנפש, והוא שולח אותה אליהם, ואז מגיע 'מזל טוב' לרך הנימול. האדם מגיע למשפחה מסוימת בעולם הזה, למסכת של חיים, והציוד הפנימי הרוחני הוא המידות, איתו הוא אמור לעבוד בעולם הזה. מכאן אנחנו חוזרים לתחילת הפרק - לחשיבות המודעות העצמית, שכל אדם יכיר את עצמו וידע אלו מידות הוא קיבל, ומה הוא יכול לעשות איתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
