ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ירושלים איננה יורדת מסדר היום, ולמאבק על הזכויות בירושלים עיר הקודש היסטוריה ארוכה. הוא התחיל בימים מקדם; מאז ימות עולם הכירו בני אדם את המעלה המרכזית של ירושלים ושל ארץ ישראל כולה ותמיד נאבקו על השליטה בה, כי ידעו שהארץ הזאת נמצאת בטבור העולם, ומי שנמצא בה עומד במרכז החיים האנושיים, במרכז הרוחני העליון של החיים.
השאלה למי הארץ הזאת ולמי העיר הזאת, היא שאלה עתיקה. כבר קין והבל, בני אדם הראשון, נאבקו ביניהם על ארץ ישראל (בראשית רבה כב, ז), עד שעמד קין והרג את הבל ובעקבות זה גורש מהארץ (בראשית רבה שם). כל אחד רצה, שהארץ הזאת תהיה שלו. המאבק היה על ההנהגה, על הבכורה, מי משניהם הוא הנבחר והראוי לרשת את הארץ הנבחרת. הוי אומר, ממש מתחילת ימי האנושות נלחמו בני אדם על השליטה בארץ ישראל וכך לאורך כל הדורות נמשך המאבק על ארץ ישראל. זה היה העימות גם בין יצחק לישמעאל: שרה אמנו ראתה את ישמעאל משחק. זה לא היה משחק רגיל, זה היה משחק מסוכן, וכאשר שרה ראתה שישמעאל מסכן את יצחק, היא דרשה מאברהם: "גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" (בראשית כא, י), וישמעאל גורש מארץ ישראל. ישמעאל הבכור חשב, שהוא ראוי לרשת את הארץ שהובטחה לאברהם אביו, אבל הוא נדחה מפני יצחק. מאז שנולד יצחק, התורה לא מזכירה עוד את ישמעאל בשמו. מעתה הוא נקרא "בן האמה". אחר כך גם עשו נדחה מפני יעקב (כוזרי א, צה; ב, יד).
מדרש תנחומא (משפטים, סימן יז, וברש"י דברים לג, יז) תמה איך היו כל כך הרבה מלכים בארץ ישראל בזמן כיבוש יהושע, שלושים ואחד במספר! והוא מסביר: שכל מלך ומלך שלא קנה פלטריות, מבנה מכובד, שגרירות, פלטרין וכברת ארץ בארץ ישראל, לא עשה כלום ואינו נקרא מלך. וזה מה שכתוב: "ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים" (ירמיהו ג, יט). והמדרש בפרשת מסעי (במדבר רבה כג, ז) אומר, שגם אל סיסרא, שבא להילחם בישראל, נלוו שלושים ואחד מלכים אשר פנו אליו ואמרו לו:
בבקשה ממך, נבוא עמך למלחמה... אין אנו מבקשין ממך כלום, אלא נבוא עמך בחִנם, שאנו מתאוים למלאות כרסינו מן מים של אותה הארץ... להודיעך, שאין חביבה כארץ ישראל. אמר לו הקב"ה למשה: הן הארץ חביבה עלי, שנאמר: "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד" (דברים יא, יב), וישראל חביבין עלי, שנאמר: "כי מאהבת ה' אתכם" (שם ז, ח). אמר הקב"ה: אני אכניס את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי, שנאמר: "כי אתם באים אל ארץ כנען" (ע"פ במדבר לד, ב).
עוד מספרים חז"ל (בראשית רבה סא, ז):
בימי אלכסנדרוס מוקדון באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה, ובאו עמהם שתי משפחות רעות: כנענים ומצרים. אמרו: מי הולך ודן עמהם? אמר גביעה בן קוסם: אני הולך ודן עמהם. אמרו לו הזהר שלא תחליט להם את הארץ. אמר: אני הולך ודן עמהם, - אם נצחתי אותם הרי מוטב, ואם לאו אתם אומרים מה הגרוע הזה שיעמיד עלינו (שבא בשמנו ואנחנו לא שלחנוהו), הלך ודן עמהם. אמר להם אלכסנדרוס מוקדון: מי תובע מיד מי? אמרו ישמעאלים: אנו תובעים מידן, ומתורתן אנו באים עליהם: כתיב: "כי את הבכור בן השנואה יכיר (לתת לו פי שנים)" (דברים כא, יז), וישמעאל (שהוא בכור), בדין שיטול פי שנים. אמר לו גביעה בן קוסם: אדוני המלך! (האם) אין אדם (רשאי להיות) עושה מה שהוא רוצה לבניו? אמר לו: הין. ואמר לו: והכתיב: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" (בראשית כה, ה)!? אמרו לו: והיכן שטר שילוח שחילק בין בניו? אמר להם: "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות (וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם)" (שם ו), ונסתלקו משם (הישמעאלים) בבושת פנים.
תיקונו של המאבק על הארץ
בעולם קיימת תחרות מתמדת על ההנהגה. זהו טיבו של אדם באשר הוא אדם; הוא שואף להתקדם, לעלות, להגיע למקסימום, להיות יותר מכולם. בתחילת האנושות היה המאבק בין יחידים ואחר כך היה למאבק בין עמים. המלחמה על השליטה בירושלים נמשכת עד עצם היום הזה. כולם חומדים את ירושלים. לא רק עם ישראל קשור בירושלים, גם עמים אחרים רוצים את ירושלים, גם המוסלמים, גם הנוצרים, כולם מקוים שתהיה להם אחיזה בירושלים. ואולם הרצון הזה הוא בוסרי, אינו מעובד ואינו מתוקן. נביאי ישראל ניבאו בשם ה' איך צריך להיות הרצון הזה. המשיכה להר הבית ולירושלים צריכה להיות מתוך הכרת תפקידו האלוקי של עם ישראל, שהם ממלכת כוהנים וגוי קדוש והם המשמיעים את דבר ה' מירושלים לכל העולם. אין זה פלא אפוא שכל העמים נמשכים לירושלים ורוצים שיהיה להם חלק בה. היא באמת מושכת. זה כנראה שלב מכין לשלב גבוה יותר, להכרה אמתית של מהותה של ירושלים.
אי אפשר לבטל את שאיפתו של העולם להיות קשור לארץ ישראל. זו תכונה בסיסית, טבעית, שאי אפשר לבטל אותה. היא קיימת מימות עולם. אין גם צורך לבטל את הנטייה הזו, כי אכן, כבר התנבא ישעיהו, שכך יהיה גם לעתיד לבוא, שינהרו כל הגויים אל הר בית ה'. שאיפה זו מראה, כי אכן זה המקום המרכזי בעולם, אבן שתייה שממנה הושתת העולם (יומא נד, ב). אלא שדורות על דורות השאיפה של כל העמים לירושלים באה בצורה מעוותת. הם נמשכו לירושלים ולא הבינו שהמשיכה היא אל השוכן בירושלים, אל ה' אלוקי ישראל, אבל לעתיד לבוא הכול יתברר: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונִשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויִם. והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב וירֵנו מדרכיו ונלכה בארחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם" (ישעיהו ב, ב-ג), וכעת אנו הולכים ומתקרבים לאותם הימים, אמנם דרך מאבקים, דרך התגברות על מכשולים, אבל אנו הולכים וקרבים. המודעוּת של הקרבה שלנו לירושלים ולהר הבית התגברה, דווקא בימים האלה, ודווקא כעת הננו שבים וחוזרים על השבועה: "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני" (תהילים קלז, ה).

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










