ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
ספק לו אם חטא והקריב אשם תלוי, ואח"כ נודע לו בוודאי שחטא - האם חוזר ומקריב קרבן חטאת?
ואם עבר יום כיפור לפני שהקריב אשם תלוי - האם נפטר מחיובו?
חיובו. כל חטא שחייבים על שגגתו חטאת קבועה, חייבים על שגגת ספקו אשם תלוי (משנה כריתות ב א), שנאמר: וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וגו' (ויקרא ה יז-יח), ובמי שבא לידו ספק איסור ולא ידע אם עבר עליו הכתוב מדבר (רש"י על התורה שם). ומכיון שנאמר כאן: מכל מצות ה', ונאמר בחטאת קבועה: מִכָּל מִצְוֹת ה' (ויקרא ד ב), אנו למדים בגזרה שוה שאין חובת אשם תלוי אלא על דבר שחייבים על ודאו חטאת קבועה, פרט לחטאים שחייבים עליהם קרבן עולה ויורד, שאין חייבים על ספקם אשם תלוי (כריתות כב ב; רמב"ם שגגות פי"א ה"ה).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
51 - חילוק מלאכות
52 - אשם תלוי
53 - איסור אכילת דם
טען עוד
כפרתו. אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה (ברייתא כריתות כה ב), שהרי אם נודע לו אחר כך שחטא בודאי, מביא חטאת (רש"י שם); אלא הוא מכפר על הספק' ותולה לו עד שיוודע לו בודאי שחטא בשגגה, ולפיכך הוא נקרא אשם תלוי (רמב"ם שגגות פ"ח ה"א). נודע לו שחטא, מביא חטאת, שנאמר: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא (ויקרא ד כח) - מכל מקום (כריתות כו ב), אפילו אם הביא כבר אשם תלוי (פירוש רבנו גרשום מאור הגולה שם). ואין אשם תלוי בא אלא להגן עליו מן היסורים עד שיביא חטאתו, שהתורה חסה על גופם של ישראל (שם וכה א).
חייבי אשם תלוי שעבר עליהם יום הכפורים פטורים מלהביא אשמם (משנה כריתות כה א; רמב"ם שגגות פ"ג ה"ט), שנאמר: מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ (ויקרא טז ל) - חטא שאין מכיר בו אלא המקום, יום הכפורים מכפר (גמרא שם ב; רמב"ם שם), והחייב אשם תלוי הרי לא נודע לו שחטא, ואין מכיר בחטא אלא ה' (רש"י שם).
הספק. בגדר הספק המחייב באשם תלוי נחלקו תנאים ואמוראים:
(א) יש סוברים שאינו חייב אלא כשהיו כאן שני דברים, איסור ברור והיתר ברור, והספק הוא אם עשה את האיסור; כגון שהיו שם שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, והוא חשב ששתיהן של שומן, ואכל אחת מהן. אבל אם לא היה כאן אלא דבר אחד שיש בו ספק אם הוא איסור או היתר, כגון שהיתה חתיכה אחת, ספק חלב ספק שומן, וכיוצא בזה, פטור מאשם תלוי (חכמים כריתות יח א; רב וחייא בר רב שם יז ב).
(ב) ויש סוברים שלעולם חייב אשם תלוי אפילו בחתיכה אחת (ר' אליעזר ור' מאיר שם יח א; ר' אסי שם יז ב).
בטעם המצריכים שתי חתיכות, ביאר רב נחמן (שם יח א, ועי"ש בגמרא עוד ביאורים לטעמם) שסוברים שאינו חייב אלא כשהיה כאן איסור ברור, והיינו "אקבע איסורא"; אבל כל שהספק הוא אם יש כאן איסור כלל, אינו חייב. הלכה שאינו חייב אלא באקבע איסורא (רמב"ם שגגות פ"ח ה"ב וה"ד).
נחלקו ראשונים אם חייב אשם תלוי על ספק ספיקא - כגון שהיו שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל, וגם אינו יודע אם אכל כשיעור זית או אכל פחות מכשיעור:
(א) התוספות (כריתות יז ב ד"ה מדסיפא) סוברים שחייב אשם תלוי. וביאר שער המלך (טומאת מת פ"ט סוף הי"ב) שסוברים שבמקום שהוקבע האיסור אין ספק ספיקא מותר. והמנחת חינוך (מצוה קכח) פירש, שמכיון שהתורה אסרה בפירוש ספק במקום חיוב אשם תלוי, אין הבדל בין ספק אחד לשני ספקות.
(ב) אבל רש"י (כריתות יז א ד"ה ואפילו, עי"ש בערוך לנר) והרמב"ם (שגגות פ"ח ה"ב עי"ש בלחם משנה ובתוס' יום טוב כריתות פ"ד מ"א ובשער המלך שם) סוברים שפטור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
