ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
לכאורה יש מקום לשאול: הרי השמחה שלנו ביום העצמאות אינה שלמה. יש רבים ששילמו מחיר אישי כבד על הקמת המדינה - הנופלים ומשפחותיהם, פצועי צה"ל, נפגעי הטרור ועוד. כיצד אפוא אנו יכולים להיות שמחים?
נוסף על כך, המדינה שלנו כעת איננה המדינה האידיאלית, ויש עוד מקום להתקדמות רבה עד שמדינת ישראל תהיה "אור לגויים" ותלך באופן מלא בעקבות דבר ה'. לעתים אף נראה שהמדינה עושה דברים הפוכים, המונעים את תהליך הגאולה השלמה! כיצד אפוא ניתן לקבוע יום שמחה ביום העצמאות?
תשובה
הגמרא (ברכות נט ע"א) אומרת שאדם שאביו מת ונפלה לו ירושה, מברך גם "ברוך דיין האמת" על מות אביו וגם "שהחיינו" על הירושה, וכך פוסק השולחן ערוך (או"ח רכ"ג, ב). הרשב"א (ח"א סי' רמ"ה; הובא במשנה ברורה שם, ס"ק ט) מסביר שאמנם האדם בוודאי היה מעדיף שאביו לא ימות והוא לא יקבל את הירושה, אולם משכך אירע, על האדם להודות על הטובה גם אם מעורב בה רע:
ברכת שהחיינו אינה תלויה בשמחה אלא תלויה בדבר שמגיע לו תועלת, ואף על פי שמתערב עמה צער ואנחה.
חיינו מעורבבים מטוב ומרע. אין כמעט מציאות שניתן לומר שהיא טובה לחלוטין, ובכל אירוע תמיד יהיה מעורב מעט עצב. אפילו בזמן חתונה, כשהחתן והכלה עומדים תחת החופה ונמצאים בשיא שמחתם, אנו מזכירים שהבית שנבנה כעת אינו שלם כיוון שירושלים עדיין חרבה: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קל"ז, ה-ו). לכן, גם אם נאמר שמדינת ישראל עדיין לא הגיע לשלמות, וגם אם שילמנו מחירים כבדים כדי שהמדינה תצליח לקום ולהתקיים, בוודאי צריך להודות לה' על כל הטובה שגמל איתנו.
דוגמה לדבר זה ניתן לראות בסיפורו של החיי אדם (קנה, מא), שסיפר על פיצוץ אבק שריפה בחצר ביתו, שבגללו נהרגו רבים, נפצעו אחרים, ונהרסו כמה בתים. עם זאת, רבים ניצלו (ובהם כל בני ביתו של החיי אדם), ולכן קבע החיי אדם יום שמחה והודאה בכל שנה.
מדינת ישראל - גאולה לכלל ישראל
פרט לשמחה על עצם הניצחון, להקמת המדינה הייתה השפעה אדירה על מצבו הכללי של עם ישראל, בשני מישורים - המישור הפיזי והמישור הרוחני: במישור הפיזי, הניצחון במלחמת השחרור השפיע לא רק על היושבים בציון, אלא גרם להצלת יהודים בכל מדינות העולם (ובפרט ניצולי השואה), שכעת היו יכולים לעלות לארץ ולא לנדוד ממדינה למדינה ולהישאר בגלות.
במישור הרוחני, אין ספק שהקמת מדינת ישראל הורידה את הכמות הנוראה של ההתבוללות המתרחשת בשאר העולם, ונוסף על כך, הקמת המדינה אפשרה הקמת מרכז רוחני אדיר בארץ שמשפיע על כל העולם כולו.
על כך יש להוסיף טענה עקרונית יותר: המשמעות של הקמת מדינת ישראל והניצחון במלחמת השחרור איננה רק בנתינת אפשרות ליהודים לגור בארץ ישראל בשקט ובשלווה. עיקר הנס הוא הקמת מלכות ישראל. ואף שמדינת ישראל כיום עדיין לא הגיעה למציאות של מדינה יהודית מושלמת, והיא איננה שומרת תורה ומצוות, עדיין יש לומר הלל על עצם חזרת המלכות.
ניתן להביא ראיה לכך מן העובדה שבזמן החשמונאים המצב הרוחני היה גרוע מאוד (בעיקר בסוף תקופת החשמונאים), ואף על פי כן הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ג ה"א) פוסק שאומרים הלל משום ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה"! כלומר אף שמבחינה רוחנית מאתיים השנים הללו כללו תקופות רעות מאוד, הרמב"ם כולל אותם ב"מלכות ישראל" ובסיבה שבגללה אומרים הלל בחנוכה (עיינו ידי אליהו על הרמב"ם שם). ואם בימות החנוכה כך - קל וחומר שבימינו יש לומר הלל על הקמת מלכות ישראל (עיינו שו"ת עשה לך רב, ח"ה סי' י"ז ד"ה קביעת יום).
ספירת העומר - זמן של תהליך
יום העצמאות חל בין פסח לשבועות - בין יציאת מצרים לקבלת התורה. זהו זמן של תהליך והתקדמות (ראו עמ' קקק). בתקופה של התקדמות לא הכול מושלם; יש בעיות שונות שצריך לפתור עד שמגיעים לגאולה המלאה. ביום העצמאות, שאותו אנו קובעים ליום שמחה, איננו מתעלמים מהחסרונות שקיימים במדינה ומהמחירים ששילמנו עבורה. אנו זוכרים את הנופלים ביום הזיכרון, ומתוך כך נכנסים ליום העצמאות. אולם חסרונות אלו אינם אמורים לגרום לנו שלא לשמוח ושלא להודות לקב"ה. עלינו להתבונן בעיניים פקוחות במציאות ולראות את הנס האדיר שבהקמת מדינת ישראל, את הטוב המופלא שהקב"ה הרעיף עלינו בכך, ולהודות לו על כך בפה מלא שירה ורננה. כדרך זו כתבו רבים מגדולי ישראל, וביניהם שו"ת קול מבשר (ח"א סי' כ"א), הרב חיים דוד הלוי (דת ומדינה, עמ' 102-101) ועוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
