ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
למראית עין היא צנועה ופשוטה, אך היא זוכה לכבוד מלכים שלא מקבלות אף המצוות החשובות ביותר.
מתי בפעם האחרונה ראיתם קהל שלם של יהודים עומד על רגליו ומפזם בחגיגיות "הנני מוכן ומזומן...לקיים מצוות עשה..."?! לא סוכה, לא מצה ואפילו לא תקיעת שופר בראש השנה מקבלות את הפריבילגיה שזכתה לה ספירת העומר.
העולם המודרני אף הוא לא טומן ידו בצלחת, ובעוד שלא שמענו על אפליקציות מיוחדות לתזכר הנחת תפילין, ביעור חמץ ואפילו קביעת עיתים לתורה, רבים מקבלים מידי ערב תזכורת מהבהבת לסלולארי: "היום חמישה ועשרים יום שהם שלושה שבועות וארבעה ימים לעומר".
התמיהה מתחדדת לאור העובדה שהמצווה הזו נראית, לא נעים לומר, די... מיותרת. אנשי עסקים סופרים כסף כשנסגרת עיסקה כדי לוודא שלא רימו אותם ופחתו מהסכום המובטח. גננת שחוזרת עם הילדים מטיול מקפידה למנות אותם כדי להיות בטוחה שכל מי שיצא אכן חזר. אבל מה התועלת בלספור ימים?! הם נמצאים שם בכל מקרה. בין אם תספור אותם ובין אם תזרום ותדלג בטבעיות מאחד לשני, אתה יכול להיות בטוח שאף אחד לא ייעלם פתאום...
לחיות נכון
העובדה שהדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות ביום שאחרי המפץ הגדול בו נולדנו כעם ויצאנו ממצרים הוא 'להתחיל לספור ימים', מלמדת שמדובר כאן בהרבה יותר מאשר עניין טכני.
זוהי ספירה מהותית שמעניקה בידינו כלי עבודה עוצמתי ויעיל לצעידה מדויקת בשבילי החיים.
את כללי היסוד שלו יוכל לספר לכם כל ילד בגן: בכל ערב מברכים וסופרים את היום החדש. מי ששכח הלילה ישלים למחרת. מי שהפסיד לגמרי יום שלם, ימשיך הלאה בלי ברכה.
במבט עמוק יותר ההלכות הללו מקפלות בתוכן הדרכה מהותית לדרך בה אדם צריך לחיות את חייו.
ראשית, בתודעה שהזמן ספור . לכל רגע בחיים יש ערך ומשמעות והוא ניתן ביד האדם לצורך הגשמת תכלית חייו. מי שמשחית את זמנו לריק ומנחם את עצמו באומרו - 'לא נורא, מחר יהיה יום חדש' - הריהו דומה למי שנשבר חלון בביתו והוא נוטל חלון מחדר אחר ומשבץ במקום השבור כדי למלא את החלל... לכל יום ספירה משל עצמו ותפקיד ייחודי! יום שהלך אינו חוזר עוד.
ההלכה קובעת שמי שהחמיץ יום שלם בספירה ולא מיהר להשלימו מכאן ואילך אומנם ימשיך, אך בלי ברכה. כאילו לומר - אל היעד הסופי עוד נגיע בע"ה, אך כל יום הוא חוליה חשובה בשרשרת וקשה להתגבר על חסרונו.
שנית, בכל יום אנו אוחזים במספר גבוה משל היום הקודם, לומר לנו - אסור לדרוך במקום! אדם המביט במראה ומגלה שוב את אותו הטיפוס שניצב שם אתמול, ושלשום ולפני שנה, הרי שהחמיץ את העיקר, והוא חייב 'לחשב מסלול מחדש...'.
שלישית, לפני הספירה מברכים . ללמדנו דבר חשוב – הימים יחלפו בין אם תרצה ותיתן את דעתך לכך ובין אם לא, אך המודעות והמכוונות חיוניות כדי לחיות את הימים באופן עמוק ומשמעותי יותר.
ודבר אחרון, את הספירה אנו חותמים בתפילה "הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו". להזכיר לנו, שגם אם באופן אישי כל אחד עובד את החלקה הפרטית שלו ודואג למשפחתו ולצרכיו, עלינו לזכור כל הזמן את המבט הכללי ואת מטרת-העל של כולנו – גאולת עולם ובניין בית המקדש . איננו מסתפקים רק בלחם ועבודה, ואפילו לא במילוי אינטרסים האישיים וקריירה משגשגת. יהודי מחנך את עצמו לרצות בטוב השלם, לא רק לעצמנו אלא לעולם כולו. 'לתקן עולם במלכות שד-י'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
