ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
בעל הלכות גדולות (הובא בתוספות מנחות סו ע"א ד"ה זכר) כותב, שמי ששכח לספור יום אחד מימי ספירת העומר - אינו ממשיך לספור. הסיבה לכך היא שבפסוק העוסק בספירת העומר נאמר: "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת" (ויקרא כ"ג, טו), מכאן ניתן להסיק שהספירה צריכה להיות שלמה, ואם החסיר אפילו פעם אחת - פגם במצווה ואינו יכול לספור עוד.
התוספות (שם) ועוד ראשונים חולקים על בה"ג וסוברים שגם מי ששכח לספור יום או כמה ימים יכול להמשיך ולספור בברכה. לדעתם, לא מסתבר שהספירה כולה היא מצווה אחת (שהרי כל יום מברכים מחדש), אלא כל יום הוא מצווה בפני עצמו. לכן, גם מי שדילג על ספירת כמה ימים - יכול להמשיך לספור בברכה.
להלכה, רבים טועים וחושבים שהשוכח יום אחד הפסיד את המצווה ואינו ממשיך לספור בשאר הימים. אולם דבר זה אינו נכון! השולחן ערוך (תפ"ט, ח) פוסק:
אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה.
כלומר, מי ששכח לספור יום אחד, ממשיך לספור בשאר הלילות, אלא שסופר בלא ברכה. פסק זה נובע מכך שלדעת רוב הראשונים, ספירת כל יום היא מצווה בפני עצמה, ולכן גם אם שכח לספור יום אחד - ימשיך לספור. אלא שלעניין ברכה, כיוון שניתן לקיים את המצווה גם בלא ברכה, ואנו רוצים להיזהר מחשש של ברכה לבטלה - החמירו שלא לברך (כדעת בה"ג). אך עצם החובה מעיקר הדין לספור בשאר הימים - במקומה עומדת, כאילו לא שכח כלל!
המסופק אם ספר
מה יעשה אדם שאינו בטוח אם דילג על אחד מימי הספירה? האם השאר הלילות הוא יכול לספור בברכה?
שו"ת תרומת הדשן (סי' ל"ז) פוסק שבמקרה זה אפשר להמשיך ולספור בשאר הלילות בברכה, וכך פוסק השולחן ערוך (תפ"ט, ח):
אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה.
מה טעם הדבר? הפרי חדש (שם) מסביר שיש כאן "ספק ספיקא", כלומר: יש כלל בהלכה שאם יש שני ספקות באשר למקרה מסוים, אזי אף שבכל אחד מהספקות בפני עצמו אנו מחמירים, כשהם מצטרפים ביחד אנו מקלים. במקרה שלנו יש שני ספקות:
1. ספק במציאות - ייתכן שהאדם ספר ספירת העומר וייתכן שלא ספר.
2. ספק בקביעת ההלכה - גם אם האדם שכח לספור ספירת העומר, לדעת רוב הראשונים הוא יכול להמשיך ולברך (אף שבדרך כלל אין אנו פוסקים כך).
כיוון שכעת מצטרפים שני הספקות, ניתן להמשיך ולספור בברכה (וכך כתב המשנה ברורה, ס"ק לח).
שו"ת כתב סופר (יו"ד ח"ב, סוף סי' קפ"א) ביאר דין זה באופן אחר. לדעתו, מעיקר הדין אנו פוסקים כדעת התוספות, שגם מי שדילג על ספירת יום אחד ממשיך לספור בשאר הלילות, ורק משום 'ספק ברכות להקל' אין מברכים (כי ניתן לקיים את המצווה גם ללא ברכה). לכן, די בספק קל נוסף כדי להתיר לספור בברכה.
סיכום
גם מי ששכח יום אחד (או כמה ימים) לא הפסיד את מצוות ספירת העומר. הוא צריך להמשיך לספור באותה הקפדה, כי לדעת רוב הראשונים הוא עדיין ממשיך לקיים את המצווה. אדרבה, מי שהפסיד את הספירה פעם אחת, צריך להשתדל כעת יותר ולהקפיד שלא יפסיד שוב את הספירה! עם זאת, עליו לספור בלא ברכה, כדי לחשוש לדעת בה"ג הסובר שבאמת הפסיד את המצווה, ולדעתו זו ברכה לבטלה (אם לא ספר בלילה ונזכר במשך היום - סופר בלא ברכה כשנזכר, ובשאר הלילות ממשיך לספור בברכה).
מכל מקום, צריך לכוון לצאת ידי חובת הברכה בברכתו של שליח הציבור (או שיבקש מאדם אחר שיכוון להוציאו ידי חובה בברכה) ולענות אמן אחר ברכתו, ובכך ירוויח גם את הברכה (משנה ברורה ס"ק לז).
מי שמסתפק אם ביום מסוים ספר או לא - ממשיך לספור בשאר הלילות בברכה.
יש נוהגים לספור בכל יום את ספירת העומר גם ביום (כמובן ללא ברכה), כדי שגם במקרה שישכחו לספור בלילה יוכלו להמשיך לספור בשאר הלילות בברכה (כף החיים ס"ק פ). בבתי כנסת רבים מקובל שאחר תפילת שחרית החזן אומר בקול את ספירת העומר, וטוב לנהוג מנהג זה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








