ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם אתרוג מורכב פסול לגמרי?
האם אפשר לסמוך על סימנים לזהות אתרוג שאינו מורכב?
מהותו. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, זהו אתרוג (תורת כהנים ויקרא כג מ; סוכה לה א; רמב"ם לולב פ"ז ה"ב). ובכמה לימודים דרשו חכמים שהוא אתרוג: בתורת כהנים (שם) ובגמרא (שם) דרשו "פרי עץ", שטעם פריו ועצו שוה, ובירושלמי (סוכה פ"ג ה"ה) דרשו: עץ שפריו הדר ועצו הדר, ושם ושם דרשו: דבר הדר באילנו משנה לשנה, ועוד אופנים. וכתבו הרמב"ם (בהקדמה לפירוש המשנה זרעים) והריטב"א (סוכה לה א) והמאירי (סוכה שם) שמעולם לא נסתפקו מהו הדר עד שהוצרכו ללמוד מדרשות אלו, אלא שכך אנו מקובלים מפי השמועה ממשה רבנו שזהו אתרוג, אבל רצו למצוא רמז בכתוב לפירוש המקובל. והרמב"ן (על התורה כאן) והריטב"א (סוכה שם) כתבו שזהו שמו בעצם של האתרוג, שבארמית נקרא אתרוג ובלשון הקודש הדר, כי פירוש אתרוג - חמדה, ותרגום "ונחמד למראה": דמרגג למחזי (אונקלוס בראשית ב ט), והדרשות הן אסמכתות שעשו רבותינו לקבלתם. ואבן עזרא כאן כתב: והאמת שאין פרי עץ יותר הדר ממנו.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
55 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית - אחרי מות
56 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- האתרוג
57 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אונאה
טען עוד
א. בשו"ת מהר"ם אלשיך (סי' קי), בשו"ת הרמ"א (סי' קיז), בתשובת הסמ"ע (בשו"ת הב"ח סי' קלה) ובמגן אברהם (תרמח ס"ק כג) פסלו משום שהפרי הגדל בענף אתרוג שהורכב בעץ לימון אינו אתרוג אלא לימון, כדרך שאמרו בהרכבת "ילדה" ב"זקנה" - שבטלה ילדה בזקנה (עי' סוטה מג ב), וכל שכן כשהרכיב לימון באתרוג.
ב. והוסיפו מהר"ם אלשיך (שם) והרמ"א (שם) והשבות יעקב (שו"ת סי' לו) שאפילו אם לא נתבטל האתרוג בלימון, הרי הם כשני מינים המעורבים זה בזה, ויש כאן אתרוג ולימון, ופסול, שאתרוג אמרה תורה, ולא מקצת אתרוג ומקצת מין אחר.
ג. ועוד כתב מהר"ם אלשיך (שם) שחלק הלימון שבתוך האתרוג גורע משיעורו. ואם כל האתרוג אינו אלא כביצה - שהוא השיעור המינימלי של אתרוג - הרי בלי חלק הלימון הוא פחות מכביצה.
ד. מהר"ם אלשיך, שבות יעקב והט"ז (סי' תרמט ס"ק ג) כתבו עוד שהרי זה כאתרוג חסר; שאם נגרע חלק הלימון, חסר משלמותו של האתרוג.
ה. והלבוש (סי' תרמח) פסל משום שנעשתה בו עבירה, שהרי אסור להרכיב אילנות מין בשאינו מינו; ואפילו אם הורכב על ידי נכרי, אף בני נח אסורים בהרכבה.
ויש מצדדים להכשיר ואומרים, שמכיון שיש למורכב הסימנים שנאמרו בגמרא: פרי עץ הדר, הדר באילנו משנה לשנה, ושאר הסימנים שהובאו למעלה, הרי זה אתרוג. ועל טענות הפוסלים השיבו בדרכים שונות:
• ביטול ילדה בזקנה בהרכבה נאמר רק לענין איסור, אבל לא שהפרי עצמו נשתנה;
• במקצת אתרוג יש להכשיר כדרך שאמרו: "שה", אפילו מקצת שה;
• אינו בכלל חסר, שאין כאן חלק מסויים שהוא לימון, אלא שכל הפרי מקבל קצת שינוי על ידי ההרכבה;
• נעבדה בו עבירה אינו פוסל אלא בקרבן ולא במצוה; ועוד, שבן נח אינו מוזהר על ההרכבה (עי' ש"ך יורה דעה רצז); ועוד, שלימון ואתרוג הם כמין במינו לענין כלאים.
(עי' על כל זה בשו"ת הב"ח סי' קלו, ובט"ז סי' תרמט ס"ק ג, ובשו"ת חתם סופר או"ח סי' קפג, ובשו"ת השיב משה סי' ב, ובשו"ת צמח צדק החדש או"ח סי' סד, ועוד. ועי' עוד על אתרוגים מורכבים בארוכה בשו"ת בית אפרים או"ח סי' נו ובספר עץ הדר לראי"ה קוק ובהגהות מהרש"ם לארחות חיים סי' תרמח ס"ק לא).
סימנים. האחרונים נתנו סימנים להבחין בין אתרוג בלתי מורכב לאתרוג מורכב ושאר מינים, כגון לימון וכיוצא:
א. בשו"ת הרמ"א (סי' קכו בשם הר"י פדווא) והמגן אברהם (סוף סי' תרמח) כתבו שהאתרוג יש לו בליטות קטנות בכל גופו, ואינו חלק;
ב. ושהעוקץ של האתרוג, שבו הוא תלוי באילן, הוא שקוע ואינו בולט;
ג. ושהקליפה של האתרוג רחבה ועבה והתוך קצר, ואין בו מיץ הרבה וכמעט יבש;
ד. והוסיפו הלבוש (סוף סי' תרמח) והמגן אברהם (שם) שאתרוג גרעינו זקוף לאורך הפרי ואינו מושכב לרחבו.
ומכל מקום, כתבו החתם סופר (שו"ת אורח חיים סי' רז) והישועות יעקב (סוף סי' תרמח בתשובת נכדו, ועי' גם בכורי יעקב סוף סי' תרמח) שכל הסימנים אינם מן התורה ואינם מקובלים מסיני, ולכן אין לסמוך עליהם אם אין מסורת מאבותינו על אתרוגים הגדלים במקום ידוע שהם אתרוגים. ולא אמרו הסימנים אלא להחמיר, שאם לא ימצאו באתרוג הסימנים, נדע שאינו מאותם שמסורת בידינו. אבל בשו"ת תורת חסד (או"ח סי' לד) כתב שמן התורה יש לסמוך על הסימנים, שאף על פי שסימנים אלה אינם מקובלים מן התורה, מכל מקום כיון שאנחנו רואים ומכירים שאלה הם סימני אתרוג, שוב יש לסמוך עליהם מן התורה, כדרך שסומכים על סימנים בכל מקום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
