ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות אישות
- רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי
ספקות בקידושין
קידושי ערוה בטלים, ומבטלים כל מקרה שלא ניתן לנתק את הערוה מהקידושין.
ספק קידושין מזקיק גט, ואוסר כל מי שנכלל בספק.
קידושי אב: נאמן לאסור בתו, ודבריו מתפרשים בפשיטות. כשאינו יודע, נאמן אחר לכונסה.
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי (28)
הרמב"ם היומי
18 - הלכות אישות פרק י"ח - הרמב"ם היומי
19 - לב הלימוד - הלכות אישות ב'
20 - הלכות אישות פרק י"ט - הרמב"ם היומי
טען עוד
הוכחת קידושין:
א) עדי קידושין – עדיפים מכל ראיה, גם כשאחרים לא ראו.
ב) עדי סבלונות (מתנות) או כתובה – תלוי במנהג.
ג) עד אחד – אוסר אותה במקרים מסויימים.
ד) קול – נחשב ראיה אם אין הצדקה והסבר למעשה ('אמתלא') כמבואר בפרק.
פרק י':
סדר הנישואין
ארוסה ('הרי את מקודשת לי') אסורה לבעלה, עד שיהיו 'נישואין'.
נישואין: שיביא את האשה לביתו טהורה ויתייחד עמה, ויכתוב כתובה בסכום מינימלי כמפורט בפרק.
תיקנו לברך 7 ברכות בבית החתן בתנאי שיש מניין גברים.
החתן חייב לשמוח עם הכלה 7 ימים (נישואין שניים 3 ימים) ובימים אלו החתן לא עסוק במלאכתו היום יומית אלא אוכל ושותה ושמח עם אשתו.
ניתן להתארס בכל יום חול אך נישואין אסורים בחול המועד ובימי שישי ושבת.
פרק י''א:
הכתובה
סכום דמי הכתובה משתנה: בתולה – מאתיים. בעולה או נשואה וכדומה – מאה.
חרש, שוטה וקטן – אין להם דין כתובה. שוטה -אין לה תקנת נישואין. חרשת -אין כתובה (כדי שלא ימנעו מלהתחתן עימה)
טענת בתולים: אשה שהתחתנה בידיעה שהיא בתולה (יש לזה משמעות כספית👆🏻) אך בעלה טוען שלאחר החתונה גילה שאין היא בתולה. מבררים עימה את סיבת הדבר או הכחשה של האשה. אם נאנסה או קיבלה מכה וכד' ולפי תשובתה הדין משתנה כמפורט בפרק.
בכללות האיש נאמן להפסידה עיקר הכתובה, אם אין לה הסבר מנומק בשל הכלל: ''חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה'' (חזקה על אדם שאינו טורח ומוציא הוצאות על סעודת נישואין כשיודע שהנישואין לא יהיו קיימים)
לפיכך: מי שנשא אשה, וטוען שלא מצא לה בתולים - נאמן, ופטור מלשלם לה את כתובתה, ואין חוששין שמא טענת שקר בפיו, שבוודאי לא היה טורח ומוציא הוצאות על הסעודה, על מנת לבטל את הנישואין בטענת שקר.
בירור טענת בתולים: בביאה הראשונה יש לראות דם ופתח פתוח. יש מקום להבין למה אין את אחד מן הסמנים במקרים מסוימים כמפורט בפרק.
פרק י''ב:
חובות וזכויות בנישואין
חובות:
מהתורה – שארה, כסותה ועונתה. מדרבנן – עיקר כתובה, ואחריות לצרכיה בחייו ובמותו, ולילדים.
שארה:אחריות למזון. כסותה:אחריות לביגוד. עונתה: תשמיש המיטה.
''הכול לפי עושרו'' של האדם - כלומר שעל המזונות להיות ביחס לעושרו של האדם, אפילו כמה תבשילי בשר בכל יום במקרה שמדובר באדם אמיד במיוחד. במידה והאדם הגיע למצב שאינו יכול לתת לאשה אפילו לחם, עליו לגרש אותה. לגבר אין מחויבות לסעוד במשך ימי השבוע עם אשתו, אבל בסעודות השבת חייב לאכול איתה ביחד.
זכויות:
שימוש בנכסיה ותוצרת ידיה, בצורות שונות.
האחריות על המזונות הן גם כלפי הילדים ובי''ד כופים אדם שלא נותן אוכל לילדיו..
בעל שנסע לזמן ארוך -מניחים שהשאיר כמות מזון המספיקה למספר חודשים.
אם יש מחלוקת בין הבעל לאשה לגבי שימוש האשה במזונותיה -מאמינים לאשה כפוף לשבועה.
פרק י''ג
חובת כסות ומגורים
אתמול למדנו על החיוב של האיש לתת לאשתו ביגוד ומגורים (כסותה).
היום לומדים את גדרי החיוב.
יש לתת לאשה ולילדים הקטנים בגדים מינימליים לחורף ולקיץ, כלי בית וריהוט בסיסי, וכן תכשיטים. ועשיר ירבה לפי עשרו.
המדיר אשתו: אם זהו דבר בסיסי לאשה, כגון תכשיטים ומרחץ, יציאה מהבית וכו' ממתינים זמן מסוים, ואז מתיר נדרו או מוציא ונותן כתובה (כמפורט בפרק)
ארץ ישראל מחולקת ל-3 לעניין נישואין. יהודה,עבר הירדן והגליל
איש שהיה באחת מן הארצות הנ''ל ונשא אישה בארץ אחרת--כופין אותה ויוצאה עימו לארצו, או תצא בלא כתובה, שעל מנת כן נשאה, ואף על פי שלא פירש זאת. אבל הנושא אישה באחת מן הארצות, והוא מאנשי אותה הארץ--אינו יכול להוציאה לארץ אחרת; אבל מוציאה ממדינה למדינה, או מכפר לכפר באותה הארץ. ואינו יכול להוציאה לא ממדינה לכפר, ולא מכפר למדינה, שיש דברים שישיבת המדינה טובה להם, ויש דברים שישיבת הכפרים טובה להם.
אך כופים לעלות לישראל.
חיזוק ליישוב הארץ מהרמב''ם היום:
מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל--כּוֹפִין לַעֲלוֹת, אַפִלּוּ מִנָּוֶה יָפֶה לְנָוֶה רָע; וְאַפִלּוּ מִמְּקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל, לִמְקוֹם שֶׁרֻבּוֹ גּוֹיִים--מַעֲלִין. וְאֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַפִלּוּ מִנָּוֶה רָע שֶׁרֻבּוֹ גּוֹיִים לְנָוֶה הַיָּפֶה שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמַר הָאִישׁ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה--תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתֻבָּה; אָמְרָה הִיא לַעֲלוֹת, וְהוּא אֵינוּ רוֹצֶה--יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה; וְהוּא הַדִּין לְכָל מָקוֹם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עִם יְרוּשָׁלַיִם: שֶׁהַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין מִשָּׁם; וְהַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין מִשָּׁם
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק ט"ו - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
