ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות אישות
- רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי
חובת עונה,רפואה, פדיון וקבורה
עונה האמורה בתורה-לכל איש ואיש כפי כוחו, וכפי מלאכתו וכך המינון משתנה.
אשה יכולה למנוע את בעלה מלעבור למלאכה שעונתה לעיתים רחוקות יותר.
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי (28)
הרמב"ם היומי
23 - הלכות אישות פרק כ"ב - הרמב"ם היומי
24 - לב הלימוד - הלכות אישות ג'
25 - הלכות אישות פרק כ"ג - הרמב"ם היומי
טען עוד
המדיר אשתו בדברים קשים – יוציא ויתן כתובה.
חובת הבעל – ברפואת אשתו, פדיונה אם נשבית וקבורתה.
פרק ט''ו:
פריה ורביה
מצווה על זכר להשתדל להביא בן ובת היכולים להוליד. ומדרבנן מצווה גם לאחר קיום המצווה מהתורה כפי כוחו.
אם לא נולדו לזוג לאחר עשור שנים ילדים, עליהם להתגרש ולהתחתן עם בן זוג אחר. ודין הכתובה תלוי בבירור סיבת העקר (כמפורט בפרק).
דברים בינו לבינה: על האיש – לקנא לאשתו, לכבדה ולאהבה, ולא יטיל אימה יתירה.
על האשה – להיות צנועה, לכבדו ולהחשיבו.
הלכה י''ט-כ:
וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה אָדָם מְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְאוֹהֲבָהּ כְּגוּפוֹ; וְאִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן, מַרְבֶּה בְּטוֹבָתָהּ כְּפִי הַמָּמוֹן. וְלֹא יַטִּיל עָלֶיהָ אֵימָה יְתֵרָה; וְיִהְיֶה דִּבּוּרוֹ עִמָּהּ בְּנַחַת, וְלֹא יִהְיֶה עָצֵב וְלֹא רוֹגֵז. וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה מְכַבֶּדֶת אֶת בַּעְלָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּי, וְיִהְיֶה לוֹ עָלֶיהָ מוֹרָא, וְתַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל פִּיו, וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיהָ כְּמוֹ שַׂר אוֹ מֶלֶךְ: מְהַלֶּכֶת בְּתַאֲוַת לִבּוֹ, וּמְרַחֶקֶת כָּל שֶׁיִּשְׂנָא. וְזֶה הוּא דֶּרֶךְ כָּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, הַטְּהוֹרִים בְּזִוּוּגָן; וּבִדְרָכִים אֵלּוּ, יִהְיֶה יִשּׁוּבָן נָאֶה וּמְשֻׁבָּח.
פרק ט''ז:
גביית כתובת אשה
2 סוגי נכסים יש לאשה:
1. צאן ברזל – באחריותו.
2. מלוג – באחריותה.
נכסי מלוג הם נכסים שהכניסה האישה לבעלה מבית אביה. הנכסים גופם נשארים רכוש האישה, אך הבעל נהנה מפרותיהם, ואינו חייב באחריותם, כך שגם אם שינו את ערכם - הנכסים חוזרים לאישה כמות שהם, בגירושין או במות הבעל. נכסים אלו אינם נרשמים בכתובה.
נכסי צאן ברזל הם נכסים שהכניסה האישה לבעלה מבית אביה. הנכסים הופכים לרכוש הבעל, ולכן הוא חייב באחריותם, כך שאם שינו את ערכם - בגירושין או במות הבעל - הנכסים חוזרים לאישה בערכם המקורי שהיה בעת הנישואים. נכסים אלו נרשמים בכתובה.
גביית הכתובה: אחרי מותו או גירושיו של הבעל גובים מקרקע זיבורית (הכי גרועה) או מטלטלים לפי הערך הנמוך. ולא גובים מהשבח שנוצר עם הזמן (כמפורט בפרק).
טענות שונות: המוציא מחברו עליו הראיה כמו בדיני ממונות כך גם בגביית כתובה אך יש 'קולות' מסוימות שלא קיימות בתביעה ממונית של כתובה(כמפורט בפרק). פעמים שתביעת אשה על כתובתה מוגבלת בזמן.
אשה נאמנת לומר 'גרשתני' לקבל כתובה, ו'מת בעלי' להינשא.
פרק י''ז:
גביית כתובת אשה -המשך
אשה שתובעת כתובתה היא למעשה בעלת חוב כלפי הבעל.
במקרה ויש גם בעל חוב לאיש וגם כתובה אזי הכלל אומר שהקודם בשיעבוד – קודם בגביה (לפי תאריך) וכן אותו הדין אם יש 2 נשים.
במקרה ונשתעבדו ביחד – בעל חוב קודם לאשה. מספר נשים שיש לבעל מחלקות כשיעור הפחותה ועולות בהדרגה (כמפורט בפרק)
ערב: אינו מחוייב בכתובה, מלבד קבלן ואב שערב.
אשה שמחלה: השעבוד נשאר, מלבד כשקנו מידה או שאין לה טענה טובה (כמפורט בפרק).
מכירה: אלמנה וגרושה מוכרות תחת פיקוח קרקע שקיבלו וכן הדין בכתובה.
פרק י''ח:
דיני האלמנה ומזונותיה
אלמנה ניזונית ומתקיימת בכל צרכיה מנכסי הבעל (כמפורט בפרק) וכן מגדלת היתומים, עד שתתבע כתובתה.
דינים שונים:
1. האלמנה ניזונית ממטלטלים שתפסה.
2. אין קדימה במזונות.
3. אלמנה שנפלה לפני יבם ניזונית מהיבם כפוף למצב עוברה (כמפורט בפרק)
4. אלמנה ניזונית רק כשבידה כתובה.
5. בשל הדחיפות לתת מזונות לאלמנה: אלמנה שבאה לבית דין לתבוע מזונות -מוכרים את נכסי הבעל ללא הכרזה, וניתן גם למכור שלא בבית דין מומחין ואף אם מכרה בעצמה -מכרה קיים.
6. אלמנה ענייה ששהתה 2 שנים ולא תבעה מזונות, או עשירה ששהתה 3 שנים ולא תבעה -ויתרה ואין לה מזונות בשנים שעברו, אלא משעה שתבעה; ואם שהתה פחות מזה, אפילו ביום אחד -לא ויתרה, אלא תובעת ונוטלת מזון אותן השנים שעברו.
7. אלמנה שתבעה מזונות מן היורשים--הם אומרים, נתנו, והיא אומרת, לא נטלתי--כל זמן שלא נישאת, על היתומים להביא ראיה, או תישבע שבועת היסת, ותיטול; ומשנישאת, עליה להביא ראיה, או יישבעו היורשים שבועת היסת, שנתנו לה.
8. דין תוספת כתובה, כדין עיקר הכתובה לכל מה שנאמר לעיל.
פרק י''ט:
תנאי הכתובה ליתומים
🔹 בנים יורשים כתובת אמם בנפרד משאר הבנים. מלבד כשאין מספיק לכולם, או שהאמא מתה אחר מותו וכד' (כמפורט בפרק).
🔹בנות – ניזונית מנכסי אביה עד שתתבגר או תתארס והבנות קודמות לבנים בקרקעות.
🔹 מי שציווה בשעת מיתתו לעקור אחד מתנאיי כתובה, כגון שאמר 'אל ייזונו בנותיו מנכסיו, ואל תיזון אלמנתו, או אל יירשו בניו כתובת אימן -אין שומעין לו'.
פרק כ':
פרנסת הבת לנישואין
חובת האב לממן נישואי בתו, ואחר מותו מקבלת עשירית מנכסיו לכך אך האלמנה קודמת לבת.
האב צריך לציין כמה רוצה להפריש כספים אך גם אם לא ציין נותנים לבת מינימום כבת עניים. היה האב עשיר -נותנים לה כפי עושרו.
האב שמת והניח בת רווקה -אומדין דעתו כמה היה בליבו ליתן לה לפרנסתה, ונותנין לה, ומניין יודעין אומדן דעתו? מריעיו ומיודעיו, וממשאו ומתנו וכבודו. או בהשוואה לחתונות קודמות שחיתן בנותיו.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים ג'
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק כ"ב - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק כ"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק י"א- הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות אישות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות אישות פרק ט"ז - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
