ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
את הכול כמעט.
הוא יחפש אחר הקרדיולוג הטוב ביותר, יפנה לרב פירר, יתייעץ עם מביני דבר. הרי מדובר בבריאות של הבן שלו! מי ייקל ראש בדבר חשוב שכזה?!
לעומת זאת, מה יעשה אדם שצריך לטוס לחו"ל?
ובכן, הוא יקנה כרטיס ויעלה למטוס ובתחילת הטיסה יישמע הודעה קצרה מאדם המציג עצמו בתור הטייס, בו הוא מודיע על ההמראה המתקרבת.
מה הוא יודע על אותו אדם? על ההסמכה שלו, על הניסיון, על מצבו הגופני והנפשי באותו רגע?
ממש כלום.
וכאן עולָה השאלה: כיצד ייתכן שאדם שכה זהיר בהזמנת רופא, ובודק אלף ואחת פעמים מי האיש המתאים ביותר, מוכן בכזו קלות להפקיד את חייו בידי אדם שאין לו מושג קלוש מי הוא, מה כישוריו ומה יכולתו להצליח במשימה? מדוע כשמדובר ברופא מקפידים כל כך, ואילו כשעוסקים בטייס מוכנים בשיוויון נפש למסור את חיינו בידי אדם לא מוכר מבלי לבדוק כלל אחריו?
התשובה לשאלה הזו פשוטה מאוד.
כשרופא מטפל בך – אתה שוכב על שולחן הניתוחים כשחייך תלויים מנגד, ואילו הוא, ברגע שיסיים את עבודתו, ילך לשתות קפה בקפיטריה או ייסע הביתה לשלום. האם הניתוח הצליח והחולה יחיה? זה כבר עניינו של החולה. חייו של הרופא בכל מקרה ימשיכו הלאה.
אצל טייס, לעומת זאת, זה אחרת לגמרי. הוא נמצא על המטוס יחד איתך. באש ובמים, בחיים ובמוות. אם המטוס, חלילה, ייפול - הטייס יתרסק גם הוא.
כשזה כך אתה יכול להיות בטוח במאת האחוזים שהוא יעשה את מלאכתו על הצד הטוב ביותר! כשמדובר גם בחיים שלו, אתה יכול לסמוך עליו לגמרי שלא יקרו תקלות...
______________________________________________________
אותו הבדל שקיים בין רופא לטייס, קיים גם בין שני סוגים של הורים/מחנכים.
יש כאלו שהם בבחינת 'רופא'. נמצאים מבחוץ, מלמעלה, ומשם מורים לילד מה לעשות. נואמים, נוזפים ומטיפים, אך הם עצמם נמצאים מחוץ לסיפור.
סוג שני הוא ה'טייס'. הורֶה או מחנך שנמצא איתך לגמרי! לא רק מדבר על התורה ועל כל מיני ערכים – אלא חי אותם לגמרי. כל מה שהם אומר נוגע ישירות גם אליו, והוא הראשון להגשים את הערכים עליהם הוא מדבר ולתת דוגמא אישית.
והילדים?
הם קולטים לגמרי את המסר! הם אלופים בזיהוי זיופים וצביעות. הם פוקחים עיניים, שומעים ומרגשים היטב: איך נראה שולחן השבת (או ליל הסדר) שלנו? האם יש שם שמחה, חיוניות, חוויה וחיבור, או שזה אירוע אכילה טרחני ויבש?
כשהם הולכים עם אבא לבית הכנסת האם הם רואים 'מקדש מעט' ומפגש חי ותוסס בין האדם לבוראו, או 'שכונה' של מועדון דיבורים וקריאת עלונים?
כשהם רואים בבית חגים, קיום מצוות, עשיית חסד – האם הם עומדים מול דבר טוב ויפה שמושך להצטרף אליו או שהם נתקלים באירוע פולחן דתי שיש בו הרבה גוף ומעט מאוד נשמה?
הנוסחה, חברים, פשוטה להפליא:
אם יש שמחה, חיים וחוויה – הילדים ירצו להיות חלק מזה.
אם זה טכני, יבש ומשעמם – הם יחפשו את השמחה והחיבור במחוזות אחרים...
האם זה אומר שאנחנו צריכים לעשות לילדים הצגה ולהראות כאילו אנחנו שמחים ומחוברים גם כשאנחנו לא?
כמובן שלא. חשוב להיות אמיתיים וכנים, ואם נעשה 'כאילו' במוקדם או במאוחר התרמית תתגלה.
מה שכן, לגדל ילדים, דורש מאיתנו, ההורים, להיות אנשים גדולים ואמיתיים יותר. כי גם אם את עצמנו נוכל לפעמים 'למרוח', בידינו הופקדו נשמות טהורות ורגישות שעליהן אי אפשר לעבוד, והן מחפשות שמחה, כנות, חיים והרמוניה. או בקיצור, אלוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
