ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות יבום וחליצה
- רמב"ם יומי – הלכות יבום וחליצה – 90 שניות על הרמב"ם היומי
החליצה
בי''ד מציגים עמדתם לגבי האפשרות של יבום או חליצה (כל מקרה לגופו), קובעים מקום, ומלמדים את נוסח הייבום (נוסח מהתורה); היבם נועל עור, קוראים הנוסח, האשה חולצת נעלו, יורקת ואומרת 'ככה וכו' וכולם עונים; כותבים גט.
דברים המעכבים בחליצה: עצם החליצה, זמנה (ביום ולא בלילה), צורתה, מצב רגלו של הגבר, כוונת שניהם, עדים. חליצה לא טובה – פעמים בטלה לגמרי, ופעמים שאוסרתה ואוסרתו.
רמב"ם יומי – הלכות יבום וחליצה – 90 שניות על הרמב"ם היומי (9)
הרמב"ם היומי
7 - הלכות יבום וחליצה פרק ז' - הרמב"ם היומי
8 - הלכות יבום וחליצה פרק ח' - הרמב"ם היומי
9 - לב הלימוד - הלכות יבום וחליצה
טען עוד
חשוב ומעניין ‼
כידוע הרמב''ם לא הכיר את הזוהר אך יש מספר מקומות בהלכה ובהגות שמזכירים דברי סוד וקבלה.
יש שיגידו שהרמב''ם ברוח קודשו כתבם או שראה חלק מכתבי קודש אלו אך לא במסודר וכו'.
בהלכה ו' אומר הרמב''ם: ... וחולצת המנעל ומשלכת אותו לארץ ומשיישמט רוב העקב, הותרה היבמה לזר..
הטור כבר העלה את השאלה בדבר הצורך להשליך את המנעל לארץ בפרט שאין מקור לכך.
אולם הגר''א בביאורו שם מביא טעם שמנהג זה על פי הזוהר.
פרק ה':
תוקף הפעולות שהיבם עושה ביבמתו
* מאמר(=קידושי יבמה מתקנת חכמים) ובעילה כשרים –מתירים שאר הנשים שזקוקות ליבם. אם היתה עוד פעולה (כמפורט בפרק), נאסרו כולן ליבום.
* 'חליצה מעולה' – מתירה כולן. אם קדם מאמר או גט, ניתרת רק היא.
* כל בעילה – קונה (ומצריכה גט).
* גט, מאמר גדול וביאת קטן – אינם פעולה גמורה.
* קטנה וחרשת –אינן מתירות זו את זו, וגדולה ופיקחת מתירות אותן.
פרק ו':
הראויות לייבום ולחליצה
📝פירוש מילולי למונחים מהפרק:
🔸 צרת ערווה: כאשר אשה נצרכת ליבום ועימה נופלת ליבום אשה נוספת של אותו בעל שמת (שהיה נשוי לשתי נשים) שהיא ערווה לגבי היבם (כלומר קרובת משפחה האסורה בנישואין עם היבם מהתורה מצד עצמה, כגון בתו של היבם), אזי גם האשה הראשונה שאינה אסורה ליבם מצד עצמה אסורה להתייבם לו מכח האשה השנייה, וכן היא מותרת מיד להנשא לזר ללא צורך בחליצה, אם אין יבמים נוספים.
🔸 זיקה: אדם נשוי שמת בלי להשאיר אחריו בנים, אחיו מצווה לייבם את אשתו -הקשר שנשאר נקרא ''זיקה''.
🧐תחזיקו ראש:
יש אחין שהן ראויין לייבום, או לחליצה; ויש אחין שאינן ראויין, לא לייבום ולא לחליצה, ואין להן זיקה (=אין בהם חיוב במצוות הייבום והחליצה) כלל, אלא יבמתו מותרת לזר. ויש אחין שהן ראויין לחליצה, ואינן ראויין לייבום; ויש אחין שהן ראויין לייבום, ואינן ראויין לחליצה.
🔹ללא זיקה: גברים שאינם ראויים להוליד, נשות חסרי דעת, אשה שהיא ערוה (כמפורט בפרק) ועוד.
🔹רק ייבום: החירש והשוטה והקטן (מפני שאין בהן דעת לחלוץ) -כנ''ל במתייבמת.
🔹רק חליצה: הספקות ערווה, האסורה ליבם, סריס, זקן ביותר ועוד.
🔹מי שמת אחיו והניח 2⃣ נשים, האחת אסורה על יבמה משום ערווה, והשנייה אינה ערווה -כשם שהערווה פטורה מן החליצה ומן הייבום, כך צרתה פטורה. דוגמאות לדין מסתעפות להלכות רבות המופיעות בהלכות י''ד-ל''א.
פרק ז':
אחים ואחיות
שניים מן האחים הנשואים ל-2 אחיות, ומתו שניהן, ולא נודע איזה מהן מת ראשון--הואיל ואי אפשר לייבם שתיהן, והרי זיקה נפלה על שתיהן--שתיהן חולצות, ולא מתייבמות: ואפילו הייתה אחת מהן אסורה על היבם משום שנייה לעריות, או מחייבי עשה, או מחייבי לאוין--הרי אלו חולצות, ולא מתייבמות. אבל אם הייתה אחת מהן ערווה עליו, כגון שהייתה אם אשתו, או בתה--הרי אחותה מותרת לו, ורצה חולץ רצה מייבם: שהרי לא נפלה זיקתו על שתיהן, שאין זיקה על הערווה.
הייתה אחת מהן אסורה על יבם זה משום ערווה, והאחרת אסורה על היבם השני משום ערווה--האסורה לזה מותרת לאחיו, והאסורה לזה מותרת לאחיו, שהרי נפלה זיקת כל אח מהן, על המותרת לו בלבד; ואם רצה או חולץ לזו המותרת לו או מייבם.
פרטים רבים ומקרי מוות במשפחה מובאים בפרק באריכות רבה.
הכלל: אי אפשר לייבם אחיות (וקרובות), ובכל מקרה שנופלת זיקת שניהם לאותו יבם (כמפורט), חולצות ולא מתייבמות. ואחיות קטנות או חירשות, אף אינן חולצות.
פרק ח':
ספקות בייבום וחליצה
הבעיות בייבום וחליצה מתעוררות כאשר יש ספקות בזהות היבמה או האחים. בפרק זה נלמד על עניינים שונים של הספקות ובתוך כך מקרה של אדם שקידש אחת משתי אחיות, ואין ידוע איזו מהן קידש, ומת, ולו אח אחד או מקרה אחר ש שניים שקידשו שתי אחיות, זה אינו יודע איזו קידש, וזה אינו יודע איזו קידש, ומתו שניהן--לזה אח, ולזה אח. ועוד מקרים..
הכלל: יכול אדם אחד לחלוץ אחת, ואח''כ השני ייבם השניה, בתנאי שהשניה מותרת לו מכח המציאות.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות טומאת צרעת – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר טהרה הלכות טומאת צרעת פרק י"ב
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים ג'
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות יבום וחליצה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות יבום וחליצה פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות יבום וחליצה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות יבום וחליצה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות יבום וחליצה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות יבום וחליצה פרק ג' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות יבום וחליצה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות יבום וחליצה פרק ב' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
