ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- ואנחנו קמנו ונתעודד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ארצנו הקדושה
וכעת הקב"ה העמיד אתכם בניסיון, ואין הקב"ה מעמיד בניסיון אלא את מי שיכול לעמוד בו כדברי המדרש. ואתם עמדתם בניסיון. אמרו חכמים: עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם. לאחר שד' אמר לאברהם לך לך מארצך. .. אל הארץ אשר אראך... ואעשך לגוי גדול...' ואברהם עושה רצון ד' ועולה לארץ ישראל, ואז ויהי רעב בארץ ואברהם נאלץ לצאת מהארץ ולרדת למצרים, והוא אינו מהרהר ומקבל באהבה את הייסורים. ובזכות העמידה בניסיונות אברהם זוכה להיות אבי האומה. ומעשה אבות סימן לבנים, וגם הבנים נדרשים לעמוד בייסורים ולקבל אותם באהבה. ואתם אנשי חבל קטיף עמדתם במשך שנה וחצי תחת האיום הנורא של הגרוש והעקירה באמונה ובביטחון בד'. זה היה ניסיון ארוך וקשה ואתם עמדתם בו. וכעת מאת ד' הייתה זאת שהקב"ה מעמיד אתכם בניסיון קשה,הקשה מכולם, ניסיון הגרוש בפועל, ואנו בטוחים שאתם תעמדו בו בהצלחה. אתם מקיימים כעת בפועל את המצווה ואהבת את ד' אלוקיך בכל מאדך, כפי שפרשו חכמים בכל ממונך. ייסורים אלו שעוברים עליכם ועלינו אלו ייסורים של חבלי משיח. הגר"א למד אותנו שגם אם יהיו קשיים בדרך גאולתינו לא להירתע אלא להמשיך ולהתמיד, כי כך סדר הגאולה מתוך הצרה באה הישועה. המכות האלו שיורדות עלינו הם מפני שהסטרא אחרא מרגיש, כי בא קיצו, כי עת הגאולה הגיע, והוא מפרפר פרפורי גסיסה, ומכה בשארית כוחותיו האחרונים, והם מכאיבים מאד.
אתם היום כואבים ונבוכים ואנחנו מתייסרים אתכם. הספקות ההתלבטויות, חוסר הבהירות בקשר לפתרונות של כל משפחה ושל כל ישוב, מדאיבים. אך אנו מלאי בטחון שהעמידה בניסיון, וקבלת הייסורים מתוך הכרה שאלו ייסורים של קניין ארץ ישראל של חבלי משיח, יקדמו אתכם ויביאו אתכם למציאות חדשה טובה יותר שלמה יותר. נכנסתם כעת למנהרה חשוכה אך בקצה השני אור גדול זורח ובעזרת ד' תעברו אותה במהרה.
אנו בעצומה של התמודדות עם שבר ערכי עמוק שפוקד את החלק החילוני השמאלי בישראל. חלק זה שולט על מרכזי הכוח במדינה, והוא נמצא במשבר ערכים גדול. השבר מתחיל בערכי האמונה והתורה ומתפשט לערכים מוסריים ולשחיתות במידות ובמעשים. ומזה התוצאות של המדיניות המתנתקת מהארץ ומהעם. אך כעומק השבר כך יהיה גודל התיקון שיבוא ממנו. הגענו לפרשת דרכים, אי אפשר עוד לפסוח על שני הסעיפים. יש צורך לבחור בדרך ברורה, העימות על דרכו של עם ישראל מגיע לשיאו, ועל כן הוא חריף וקשה, אך הוא יביא להכרה כי ד' הוא האלוקים אלוקי ישראל. ועל כך נרחיב בפעם אחרת. כבר עתה בעיצומה של ההתמודדות התגלו בציבור שלנו כוחות נפלאים. נוער נפלא, אידיאלי, אוהב הארץ, אוהב תורה ואוהב העם. חזק באמונה, מוסרי וערכי, והוא הדגם, הדמות והמופת לכל הדור.
וכעת העובדות האמיתיות על המאבק על גג בית הכנסת בכפר דרום.
אנשי כפר דרום ובראשם הרב שרייבר החליטו לתת ביטוי עמוק לכאב ולצער ולקושי הנורא של עקירת הישוב והחרבת בית הכנסת. ועל כן החליטו הם וקרוביהם והידידים הקשורים אליהם להתבצר בתוך בית הכנסת ועל גג בית הכנסת, ולהאחז בו ולעכב ככל האפשר את העקירה ממנו. בבית הכנסת ועל הגג הורשו להיות רק אלו שיקבלו עליהם משמעת מלאה ולא יחרגו מההוראות. וההוראות היו לא לנהוג באלימות בשום אופן, לא באלימות מילולית ולא באלימות פיזית, לא לפגוע בחייל או שוטר, וגם אם המגרשים יכו לא להרים יד עליהם, אך מאידך לעכב את העקירה ככל האפשר. התזת קצף לבן, שפיכת מים, או זריקת כמה ביצים אין זו פגיעה שעושה נזק, אף שהיא לא נעימה, אך מדובר כאן במחאה כואבת כל כך על הרעה הגדולה שנעשתה בעקירת הישוב וגרוש התושבים והחרבת בית הכנסת. לא היה מעשה דומה לזה מאז הקמת המדינה.
לא הייתה חומצה על הגג, המשמעת על הגג הייתה למופת. היו שם אנשים ערכיים עדינים וכואבים. כשעלו השוטרים על הגג התחבקו עם הנמצאים שם. לא היה על הגג כל מאבק, אף שוטר לא נפגע, כולם יצאו בריאים ושלמים.
אני הייתי מעורב בכל ההכנות, ואני הייתי נוכח בשעת הניסיון של המשטרה להעלות שוטרים על הגג, וראיתי את הנצורים מנסים למנוע את המכולה עם השוטרים להגיע אל הגג, וראיתי את הניסיונות למנוע את השוטרים לעלות בסולמות, כל זה נעשה בנחישות ובגבורה וללא כל פגיעה בשוטרים. גם כל אנשי התקשורת שעמדו במקום התפעלו מהנחישות מצד אחד ומהעדר אלימות מאידך. מראה זה היה טיפת אור בתוך הצער הנורא של העקירה.
ולפתע צצה עלילת דם, וכל התקשורת החלה לדווח על חומצה שנזרקה על חיילים, ויש נפגעים, והם מפונים לבית חולים. אני ידעתי שאין אמת בדבר, ושלחתי את בני לראות מה באמת קרה, ואכן הוא ראה את החיילים יושבים, לא פגועים, לא פצועים ולא ניכר עליהם דבר. גם כאשר הם הגיעו לבית החולים, הרופא לא ידע למה הם באו. בקשנו מיד מהתקשורת להזים את הדבר. אך ערוץ 2 מאן, וכן שאר רשתות התקשורת, הם המשיכו בעלילה, וגירו את המשטרה שהיא חייבת להגיב בחומרה, והמשטרה הסתבכה בתוך השקרים.
סוף הסיפור שהמשטרה התקשתה לעקור את המתבצרים על הגג, ובקשה מהרב שישכנע את המתבצרים לרדת. הרב סיכם עם המפקד שהיה במקום, שהמתבצרים ירדו לתפילה, ואחר כך יעלו לאוטובוסים על מנת לצאת מחוץ לגוש קטיף, והיה מובן שדינם כדין כל התושבים, ובוודאי לא הייתה הבנה שהם יובלו למעצר.
אך המשטרה, אולי עקב לחצי התקשורת, הפרה את ההסכם ולקחה למאסר עשרות אנשים. היה עוד הסכם שהופר, המפקד התחייב להודיע בתקשורת שלא הייתה חומצה, והוא לא קיים את דבריו. מי אם לא גוף כמו המשטרה מחוייב להיות אמין ועומד בדיבורו????
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.











