ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- ואנחנו קמנו ונתעודד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה בת משה יהודה
ואפרים בן יואל צור הי"ד
צדיקותו של יוסף באה לידי ביטוי לא רק בעמידתו רבת ההוד בניסיון עם אשת פוטיפר, אלא בכך שגם במצבים הקשים שעברו עליו לא איבד את אמונתו וחיוניותו.
אדם שנבגד באופן נורא כל כך, שאחיו כמעט והרגוהו ולבסוף מכרוהו לעבד, נוטה לאבד את אמונו בבני אדם ובחיים. הוא נעשה ציני וממורמר. אם יטילו עליו עבודה, יבצע אותה רק כדי לצאת ידי חובה, כך שלא תהיה תואנה להעניש אותו. אבל לא יהיו לו כוחות נפשיים להשקיע מאמץ כדי לעזור לבריות. הרי ממילא, יאמר בליבו, ככל שיתאמץ יותר להיות טוב כך יותר ישבע אכזבות. לכן מוטב לו שלא לטפח תקוות מיותרות.
והנה יוסף הצדיק אינו מאבד את חיוניותו. בכל מקום שבו הוא נמצא, הוא חושב כיצד ניתן להוסיף אור וטוב. כשיישלח לעבוד, הוא יחשוב כיצד ניתן לייעל את העבודה וכיצד ניתן להיטיב לאנשים סביבו. ויוסף עושה זאת בכישרון וחיוניות שכזו, עד שאדוניו מפקיד בידיו את ביתו. הוא יודע שהעבד העברי הזה ידאג לביתו ועסקיו לא פחות טוב ממנו.
גם לאחר שנבגד על ידי אדוניו ואדוניתו והושלך לבית הכלא, לא איבד יוסף את חיוניותו. גם בחשכת הכלא, כשכל האסירים סביבו מיואשים ומבכים את חייהם, יוסף הצדיק מחפש דרכים כיצד להיטיב את המצב הנואש שבו כולם נמצאים. אם אפשר לשפר במשהו את האוכל - ישפר. אם אפשר לסדר את התאים באופן מוצלח יותר - יסדר. ואם יוכל להעלות חיוך על פניהם של המדוכאים היושבים בתחתיות ארץ, יעשה הכול כדי לשמחם. וכשיראה אחדים מהם כשפניהם זועפים, ישתדל לפייס את דעתם ולטעת בהם תקוות אמת.
האור הטוב ששפע מיוסף בקע אפילו את לבו של שר בית הסוהר, שתפקידו האכזרי מן הסתם חרץ בנפשו חריצים של אכזריות. אולם אישיותו של יוסף עוררה את הטוב שבו. למה לא לשמח קצת את האומללים הללו, אמר שר בית הסוהר לעצמו ומינה את יוסף לאחראי על ניהול פנים בית הסוהר. תוך שהוא פוטר את עצמו ממלאכה רבה, גם מצפונו נעשה קל עליו.
כזה היה יוסף הצדיק, שגם בהיותו בגיא צלמוות לא איבד כוח מכוחותיו לבטלה. כל כישרונותיו ומרצו הופנו תמיד כדי להוסיף לעולם טוב, אמת וברכה. איש כזה ראוי להיות המשביר לכל עם הארץ ולהחיות את העולם כולו מרעב.
יסוד החיוניות באמונה
יסוד החיוניות של יוסף נעוץ באמונתו העצומה בה', שיודע את כל המעשה אשר נעשה ומסבב הכול לטובה, והכול בדין ובחסד, כדי להביא את העולם אל תיקונו. ועל כן זכה יוסף שה' היה עמו בכל אשר הלך. ולכן יכול היה לעמוד בניסיון עם אשת פוטיפר. מתוך אמונתו ידע כי אם ימתין בטהרה ובסבלנות, יגיע לבסוף זמן גאולתו.
התחזקות לימינו
אף אנו צריכים להתחזק ולזכור שמכל קושי ניתן לצאת לבסוף בניצחון, העיקר שבכל מצב נעשה תמיד את הטוב ביותר ולא נתייאש כלל. אם נחסמה בפנינו דרך אחת נמשיך בשנייה, ואם שתיהן נחסמו, נחפש את השלישית. העיקר להמשיך לחתור להגשמת כל הערכים הטובים בארץ.
ונהיה שמחים וטובים, כי עוד רבה הדרך לפנינו - בטיפוח המשפחות, בלימוד התורה, בעשיית צדקה ומשפט, בחינוך הילדים, בקירוב רחוקים ובבניין הארץ.
ולכן גם מי שבעקבות ההפגנות נגד הגירוש נחסמה בפניו הדרך להתגייס לצבא - אל ייפול כלל ברוחו, כי עוד רבות הדרכים לתרום לעם ישראל בתורה, במדע, בעסקים ובחברה.
שורש המנהיגות נמצא בחירות הפנימית
בשעה שהציבור הימני מתוסכל מחוסר יכולתו לבוא לידי ביטוי ציבורי רחב למרות האנרגיה העצומה שבתוכו, יש חשיבות עצומה לבניית העצמאות הרוחנית המקורית של כל אחד ואחד. עצמאות זו תביא מזור לחוליינו ותיתן תקווה לעתיד. שכן חוסר יכולתנו לבוא לידי ביטוי ציבורי נובע מתוך תחושת כפיפות ושיעבוד לערכים שאינם יהודיים. לכן אין לנו מנהיגות שיכולה להביא את האנרגיה האמונית העצומה לידי ביטוי. ומכאן שאם נצליח להעמיד את הערכים המנחים את דרכנו במקומם הראוי, ולברר את היחס הנכון שבין הערכים השונים, נוכל לפעול לישע עמנו. וגם אם לא נזכה לישועה מיד עכשיו, מבחינה פנימית בעצם ההשתחררות מהתפישה העבדותית לחירות כבר יש ישועה.
מיוסף הצדיק, העבד המושלך לבור, שנפשו בת חורין ושמחה בחיוניותה, יש הרבה יותר תקווה לישועה מאשר מכל אותם האנשים שמסתובבים בחוץ אבל נפשם משועבדת לשליטים בעלי הכוח, ומחשבתם מתנועעת לפי הרוח שכלי התקשורת מייצרים.
כשתגיע שעת האמת, רק יוסף הצדיק ואנשים כמותו יוכלו להציל את העם מרעב. לעומתם, כל השרים היועצים ושאר מלחכי פינכה יתגלו ככלים ריקים, שכל מעלתם ביכולתם לצטט את דברים של אחרים, ממה ששמעו מהחרטומים ומכלי התקשורת.
ולכן גם מי שצריך לעמוד למשפט ראוי לו שלא יפחד כלל, כי לפעמים הישיבה בכלא טובה, ומי שמכוון עצמו היטב, יוכל לצאת מהכלא לחיים טובים בהרבה ממה שהיו לו לפני כן. והוא, מתוך עצמאותו הרוחנית, יוכל להשתתף בתשועת ישראל.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.













