ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
כך מכריזה התורה מיד אחרי מכירת יוסף, וַיֵּרֶד = פגיעה באחווה. מה פשרו של הביטוי ולאיזה מסקנות "הלכה למעשה" הגענו?
לחז"ל היה ברור כי יש קשר בין שני המאורעות. כך מבואר במדרש: "אמר ר' יוחנן נסמך ירידה לירידה, ירידת יוסף לירידת יהודה" (תנחומא פרשת וישב סימן יא). כוונתו של ר' יוחנן היא שהכתוב מקשר את מה שאמור בעניין ירידת יהודה "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו" (לח, א), לביטוי הפותח את הפרק הבא: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה" (לט, א), החוזר לסיפור מכירת יוסף. מצינו כמה וכמה דעות המחמירות מאוד עם יהודה לביאור הביטוי וַיֵּרֶד.
חכמי הגמרא מציעים שני הסברים:
א. "רבי אלעזר אומר: אף מורידין אותו מגדולתו".
וַיֵּרֶד הוא ביטוי בעל משמעות כפולה. הראשונה, הפוך מלעלות. השנייה, למלוך ולשלוט כמו שמופיע בתיאורו של המלך המשיח בתהילים "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ" (עב, ח). אם כך, לדעת רבי אלעזר, יהודה היה במעמד של מי שהמלכות תצא ממנו לדורות, ועם מכירת יוסף הוא קיבל את המשמעות הראשונה שמשמעותה נפילה.
ב. "רבי שמואל בר נחמני אמר: אף קובר אשתו ובניו", שהרי מיד מופיע בכתוב: "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִתֵהוּ ה': ... וַיֵּדַע ... וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ: .... וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה" (לח, ז-יב)".
לדעתו של רבי שמואל בר נחמני, העונש שקיבל יהודה על המכירה היה נורא ואיום, וזו המשמעות של הביטוי וַיֵּרֶד. בבראשית רבה (במקום) נתנו משמעות קשה אחרת לביטוי וַיֵּרֶד: "ירידה היא לו שנשא לגויה". לדבריו וַיֵּרֶד משמעותו המשיך להתדרדר במורד הרוחני. מכירת יוסף גרמה ירידה נוספת "שנשא לגויה".
דעה נוספת במדרש רבה מחמירה עם יהודה עוד יותר, ודורשת עליו את הפסוק: "בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר" (מלאכי ב, יא) "יהודה נעשה חולין". חילול השם הוא אחד החטאים החמורים ביותר.
בשמות רבה מצינו: " 'ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו', ולא היה לו לומר אלא וילך יהודה אלא שהיה לו ירידה מצד אחיו, ומה וירד האמור להלן נדוי אף רד האמור כאן נידוי" (פרשה מב סימן ג).
הפני דוד מצא רמז לכך "כי ר"ת ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו גימטריא נדוי, בדקדוק (70).
בתרגום המיוחס ליונתן, לכאורה מקלים בעונשו של יהודה: "וּנְחַת יְהוּדָה מִנִכְסוֹי", כלומר רק ירד מנכסיו. אבל חכמים כבר לימדונו כי העני חשוב כמת (ילקוט שמעוני תהלים רמז תתלא), אם כך, גם מדרש זה מחמיר מאוד עם יהודה.
רש"י במקום הסביר, תוך שמירה על כבודו של יהודה, "ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו" ולא פירט עד כמה הכתוב דן אותו ממש ברותחין.
דעה המסנגרת במקצת על יהודה מצאנו בדברי החזקוני: "וירד יהודה מאת אחיו הלך לו שלא היה יכול לסבול צערו של אביו". לפי דבריו, יהודה לא נענש אלא שצערו על מה שהוא עולל לאביו גרם לו להתרחק מהמשפחה כדי להקהותו במידה מסוימת.
פגיעה ב"אח" = באחווה של בני ישראל, גוררת אחריה מחיר כבד, לכל השיטות!
בשנים האחרונות, השפה בה נוקטים רבים ממנהיגי הציבור, המתיימרים לייצג את רצון העם, היא שפה פוגענית, משפילה, המשדרת זלזול ואף הרבה יותר גרוע מכך. גם חלק מהקריאות לאחדות משמעותן: צריכים להתאחד רק סביב "דעתי"! וכל מי שאיננו חושב כמוני הוא חורש רעה ואיננו "אח".
אי אפשר לאחד ולרפא את השבר בלי להפסיק לחלוטין שימוש בסגנון שכזה.
רק אחדות המבוססת על ערבות הדדית, שמשמעותה ויתור של כל מגזר על משהו שיאפשר קירבה אחווה ורעות בין כולם, הוא זה שיביא בסופו של דבר את האחדות המיוחלת.
לשמחתנו ולמזלנו, כל כוחות הביטחון לחמו בקרבות כתף אל כתף, תוך תמיכה ורעות איש לרעהו.
הבה נקרא לכולם להיכנס תחת האלונקה בכל התחומים,
תוך הבנה כי ההצלחה והעליה מעלה תלויות בערבות ההדדית, לעומת מכירת אח, יהא אשר יהא, שמורידה מטה עם כל המשמעויות לכך.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
