ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
יום אחד, הודיעו לו קרוביו, ששכר הדירה יעלה לדולר ורבע, וליעקב יוסף לא נותרה ברירה, והוא עזב את הדירה ובילה את השבת לבדו בפארק כ'חסר בית'. באותה שבת, הבטיח לעצמו, שכשיגדל ויתחתן הוא יארח בביתו עניים וחסרי בית.
ואכן, הנער הצעיר צמח והפך לרבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל, (ההילולא שלו ב – יז' תמוז), תלמיד חכם ואדם אמיד, מבוני היהדות בארצות הברית. מיד כשהקים את ביתו, החל לארח בו בסעודות שבת ובימות החול, עשרות אנשים עניים, מוגבלים וחסרי בית.
לשולחן השבת הסבו, בדרך כלל, כ30-40 איש. מטבע הדברים, בשולחן שבת כה עמוס, אחד האורחים היה מפיל בטעות את כוס המשקה שלו, ומכתים את מפת השבת הצחורה. כדי להקדים תרופה למכה, נהג רבי יעקב יוסף להפיל 'בטעות' גם את כוס המשקה שלו, וכך כשהמפה כבר הוכתמה בידי בעל הבית, כולם חשו בנוח.
(רבי יעקב יוסף זכה גם לארח בביתו את גדולי ראשי הישיבות מאירופה, שהגיעו למסעות גיוס כספים בארצות הברית והתארחו אצלו, כיוון ששמר על סטנדרט גבוה של כשרות. כך זכה, שהרב ברוך בער ליבוביץ כינה אותו: "החפץ חיים של אמריקה"). (לפי הספר 'הכל לאדון הכל').
המיוחד בסיפור הכנסת אורחים זה, שמעבר לקיום המצווה, יש כאן גם עדינות נפש ורגישות מיוחדת לתחושתו הטובה של הזולת. חז"ל הדגישו במספר מקומות, בקשר למצוות החסד – צדקה, הכנסת אורחים ועוד, חשוב גם לעשות את המצוות הללו בדרך שתיתן הרגשה טובה למקבל. לדוגמא - חשוב לתת את הצדקה במאור פנים וכדומה.
בקיצור – גם כשעושים חסד, לעשות זאת מתוך מחשבה מעמיקה על כך שמקבל החסד ישמח בחסד זה.
כטעם לכך, נראה להסביר בפשטות, שחלק ממהותו של החסד הוא לא רק הצד המעשי של החסד, כי אם גם הצד הנפשי, הנותן הרגשה טובה לאדם, כמו הרגישות להרגשה הטובה של האורח המכתים בשגגה את מפת השבת. כך הופך האדם להיות אדם גדול, המחובר בנימי נפשו לאחרים ומיטיב עימם.
נקודה זו אפשר ללמוד מפרשת בלק. בדרך כלל, אנו מציינים מסביב לדמותו של בלעם את החשיבות להיות בעל עין טובה ודיבור טוב. אולם, חז"ל, כשבאו לדון בהבדל בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע, הרחיבו את היריעה ואפיינו את ההבדלים בשלושה - "עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע" (אבות ה, יט).
מהי – נפש רחבה? רוב המפרשים (ברטנורא – למשל) ביארו, שבלעם היה שטוף בתאוות, רצה הכל, לכן גם נתן בסוף את העצה להכשיל את ישראל בעריות. אולם, רש"י (במדבר כב, יח) מבאר, שבלעם רצה הרבה כסף. בלעם אומר לשליחי בלק הבאים להתארח בביתו, שבלק יתן לו "מלא ביתו כסף וזהב" – "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים".
נמצא שחז"ל מעמתים זה לעומת זה דווקא את בלעם מול אברהם, להבדיל. שניהם הכניסו אורחים לביתם. אולם, בעוד אברהם הכניס את האורחים לטובת האורחים, בלעם הכניס את האורחים כדי להרוויח מהם טובת ממון.
בכך מלמדים אותנו חז"ל, שהערובה לכך שהאדם יביא טוב וברכה לעולם היא עינו הטובה, ענוותו כלפי ה', וגם היכולת להיות מי שעושה חסד עם הזולת מתוך מחשבה ורגישות לזולת.
ובזכות מידת החסד והרגישות לזולת, נזכה ויתקיים בנו ברכת בלעם – "מה טובו אהליך יעקב"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
