ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד... וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר... וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ: לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ:
חז"ל הדגישו בכמה מקומות את מסירותן של בנות צלפחד לארץ ישראל, בניגוד לשאר האנשים באותו דור. וכך אומרים חז"ל בספרי (קל"ג):
"תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו", ר' נתן אומר: יפה כח נשים מכח אנשים. אנשים אומרים: "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד, ד). ונשים אומרות: "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו".
אולם לכאורה יש לשאול, מנין להם לחז"ל שהתביעה לא"י נובעת משיקולים אידיאליים, אולי אין כאן אלא בקשה חומרית ותאוות ממון?
מקרה דומה של בקשה הבאה אל משה, הוא בקשת בני גד ובני ראובן (במדבר לב). שם פונים בני גד ובני ראובן בניסוח עדין מאוד:
וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן
לעומת זאת, בנות צלפחד באות בתביעה ישירה, בלי כל גינוני כבוד - "תנה לנו אחוזה".
טענת בנות צלפחד מתקבלת בצורה יפה ע"י משה, ואילו בני גד ובני ראובן, נענים בנזיפה. מדוע?
ההסבר הפשוט הוא, שבני גד ובני ראובן רוצים חלק בחו"ל, ואילו בנות צלפחד רוצות חלק בארץ. אולם, מנאומו של משה לבני גד ובני ראובן, ניכר שישנה בעיה נוספת. משה מרגיש שבני גד ובני ראובן חוששים מן הכניסה לארץ; חוששים מן המלחמה ומעדיפים את הוודאי (עבר הירדן) על הספק.
בני גד ובני ראובן רוצים את עבר הירדן המזרחי בגלל שכבר נכבש. משה חש שהם אינם רוצים את ארץ ישראל כי הם אינם בטוחים בכך שהארץ תינתן להם "למה תניאון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ... כה עשו אבותיכם בשלחי אותם מקדש ברנע לראות את הארץ" (לב, ז-ח).
לכן, משה נוזף בהם, כי הוא מרגיש שעיקר מגמתם – ביסוס כלכלי.
בנות צלפחד, מתווכחות על הארץ המובטחת! לא על הארץ שכבר נכבשה. מצד עם ישראל, נראה הדבר כוויכוח על דבר שלא בא לעולם. מצד בנות צלפחד זהו ויכוח על דבר מעשי, מציאותי ומוחשי.
ננסה להסביר זאת במשל: פעם אחת היה חסיד אחד, שהיה עני מרוד, וחשב שאולי יצליח דרכו בקניית כרטיס הגרלה. קנה כרטיס הגרלה והלך אל הרבי לבקש ברכה. הרבי בירך ואמר לו שהכרטיס יזכה. בשמוע החסידים את הסיפור, ניגש אליו חסיד אחר ואמר לו "אני אשלם לך חצי מסכום הזכייה, ותן לי את הכרטיס". החסיד נתן את הכרטיס. והכרטיס כמובן זכה!
רוב האנשים היו נותנים את הכרטיס תמורת חצי מסכום הזכייה, כי גם אם מאמינים בברכה של הרבי, האם ניתן לראות את הברכה כמציאות?! ובוודאי שכך הוא בכרטיס הגרלה ללא ברכה של הרבי.
מצד עם ישראל במדבר, ארץ ישראל איננה שונה מכרטיס הגרלה (ואולי אפילו ללא ברכת הרבי). אמנם "הארץ המובטחת", אבל בגדר הבטחה רחוקה, ובמקרה הטוב בגדר ציפייה שהדבר אכן יתרחש. על כרטיס הגרלה לא מתווכחים ולא יוצאים למאבקים!
מכאן ידעו חז"ל שהמניע של בנות צלפחד הוא אמונה וביטחון בה'. באווירה הסובבת את עם ישראל במדבר, מי שיוצא לוויכוח על ארץ ישראל, מוכיח שיש בו אמונה בלתי מסויגת בה'. עצם הוויכוח על הארץ, מראה את גודל אמונתן.
אין זו בקשה רכושנית, כי על "הבטחות" לא יוצאים למאבק. המוקד הוא דאגה להמשך אביהן; ביטחון באמונה של הכניסה לארץ, ומאבק עליה בפרהסיה, בכדי להפנים את אמונתן בקרב העם.
בנות צלפחד ראו בהבטחת ה' = מציאות ברורה! ולימדו זאת קבל עם ועדה.
בהרבה דברים אנו מאמינים, אך לא תמיד האמונה מושרשת בנו. ננסה ללמוד מבנות צלפחד, ולהשריש בנו את האמונה הבלתי מסויגת בה'; באמיתות דינו; בזכותנו על הארץ ובביאת משיח צדקנו. ובע"ה, אמונה אמתית זו, תהווה נדבך נוסף, בבניין לקראת הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
