ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
היום וכאן בארץ-ישראל הננו קרובים יותר מאי פעם למילוי הציפיות הארוכות שנמשכו קרוב לאלפיים שנים מאז חורבן בית שני.
אם נדייק יותר, הציפיות הללו נמשכות מאז חורבן בית ראשון, כי בית שני כבר לא היה באותה הגדולה כמו בית ראשון. בבית שני חסרו ארון כפורת וכרובים, אש, ושכינה ורוח קודש ואורים ותומים. ואלו הם הדברים העיקריים שבבית המקדש. והם לא היו בבית שני. כלומר, הגלות התחילה בחורבן בית ראשון, ובבית שני לא נגאלו ישראל גאולה שלמה ולא מעטים עלו והיו תחת שלטון מלך פרס. וימי האבל על החורבן י' בטבת, י"ז בתמוז הם ימי האבל על חורבן בית ראשון. נמצא שהננו מצפים לגאולה כאלפיים וארבע מאות שנים.
וכאן בארץ-ישראל, ועכשיו, הננו קרובים יותר ויותר למימוש הציפיות הארוכות. אין דבר שיכול לעצור את גאולתם של ישראל. ואוי לו למי שמנסה לעשות זאת.
על דברי בלעם "וישא משלו ויאמר: אוי מי יחיה משמו אל" - אמר רבי יוחנן: אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו. מפרש רש"י:
אוי לה לאומה שתהיה באותם ימים שיעלה על דעתה לעכב ישראל. מי מטיל כסותו בין לביא ולביאה בשעה שנזקקין זה עם זה. מסוכן הוא.
מפרש רש"י מי הוא שיכול לעכב את ישראל והקב"ה מכניסם.
ואולם מי יודע אם לא מתעכבת הגאולה רק מפני שאנו עדיין לא מסוגלים לקבל אותה. כי כשמכניסים לתוך כלי יותר מיכולת קיבולו הרי הכלי מתפוצץ. והרי בבנין בית-המקדש יאיר אור גדול עליון על ישראל, תתגלה השכינה בישראל, ומי שלא יהיה מוכן לקליטת האור הגדול העליון הוא בסכנה.
על כן הצפיה לאורה של הגאולה מחייבת להרחיב את יכולת הקיבול הרוחנית שלנו, להגדיל את הכוחות, להרחיב ולהעמיק את הלבבות בגודל של אמונה ומעשים, על מנת להיות מוכנים לשפע הגדול של אורה של גאולה. ומי שלא יהיה מוכן יכלה ויאבד מחמת האור בעצמו.
וכך הם דברי הנביא מלאכי המנבא על הגאולה:
"הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא אמר ד' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף. וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק".
אותה השמש שתהיה מרפא לצדיקים תשרוף באותו החום את עושי רשעה. הצדיקים יהיו מוכנים לקבלת האור והשפע והתגדלו מהאור, ולעומתם עושי רשעה יכלו.
אלו הן באמת דברי ריש-לקיש בנדרים ח:, שאמר:
"אין גיהנום לעולם הבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאים בה ורשעים נדונים בה, שנאמר: 'זרחה לכם יראי שמי שמש וגו'', והרשעים נדונים בה, שנאמר: 'הנה יום בא בוער כתנור'".
כלומר הקב"ה לא יעניש את הרשעים אלא כיון שהם לא יהיו מסוגלים לקבל את האור והטוב הגדול, הוא ייהפך להם לרועץ. זאת עלינו לשים אל לבבינו בימי הגאולה הקרבים ובאים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













