ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מנחם סימן בלוח השנה שלו את רשימת המטלות הדחופות והחשובות, שמוטלות עליו.
"אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב".
"בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?
"אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב".
"בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?
הכנות מעשיות
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות 'מרכז הרב ו'אביב התורה'
על כל אחד מאתנו לפעול בשני מישורים: במישור הרוחני ובמישור המעשי. ונפרט:
במישור הרוחני - כתב מרן הרב קוק: "הכח המחייה את נשמת ישראל הוא העריגה הנפלאה לבניין בית המקדש, ולהחזרת כבודו בתכלית שלמותו האידיאלית המקווה..." (קובץ א' תרמ"ח). "בית המקדש" צריך הוא להיבנות ברוח אצל כל יחיד מישראל... על ידי סדר היום של הקורבנות הנאמרים לפני התפילה. פרשת הכיור, התמיד, הקטורת - זורעים הם את הגודל האלוקי, שבבית הגדול והקדוש במעמקי הנשמה" (שם קמ"ד). ובספר "מול המקדש" כתב הרב חיים יעקב לוין (בנו של הרב הצדיק ר' אריה לוין): "שני הכוהנים הגדולים, מרן החפץ חיים זצ"ל ומרן הרב זצ"ל... הכניסו תוכן חדש במהלך המחשבה של לימוד התורה - בהכנסת לימוד של סדר קודשים בישיבות".
מרן הרב עודד בניית דגמים של בית המקדש, על מנת שאנשים יוכלו ללמוד לעומק את כל פרטי בניין המקדש ויידעו כיצד לבנותו, וזאת בהתאם לשיטתו של הרב (עיין 'אוצרות הראיה') שפוסק כדברי הירושלמי, שבית המקדש ייבנה לפני בוא המשיח וחידוש מלכות בית דוד.
במישור המעשי - עלינו לעשות צעדים מעשיים רבים לקראת בניין המקדש : לפתח בתי מלאכה משוכללים (דוגמת מכון המקדש), ולייצר בהם כלי מקדש, בגדי כהונה, כלי נגינה ומנגינות עבור התזמורת והמקהלה ועוד.
מחובתנו להקים צוותים של אדריכלים ומהנדסים מהשורה הראשונה, שיתכננו את הבניין לפרטיו. להכין תשתית כלכלית מספיקה לבניין הבית, להכשיר את ירושלים כולה לעליית מיליונים רבים - לבנות מגרשי חניה גדולים עם שינוע מתאים לכיוון המקדש, ובתי מלון ענקיים עם מקוואות משוכללים. עלינו לבנות גדרות צאן ובקר עבור הקורבנות, בתים גדולים בהם יפקידו העולים את נעליהם, ארנקיהם ושאר חפציהם לפני כניסתם לקודש, ועוד.
כבר כיום עלינו ללחוץ בכל הדרכים על הממשלה לשלוט באופן מלא ותקיף על הר הבית, כפי שהיה אחרי שחרורו. כמו כן על הממשלה לאפשר תפילה מסודרת של יהודים על ההר - עבור כוחות הביטחון לזרועותיהם השונים החייבים להיות נוכחים שם.
לסיכום, עלינו לשנות את כל התפיסה הפסיבית, ולפעול באופן אקטיבי לתכנון ובניין בית המקדש השלישי, עליו הובטחנו על ידי נביאנו שיתקיים לעד ולעולמי עולמים - בקרוב ממש.
במקום להתבכיין - להתחיל לפעול!
הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש
עלינו לקום ולומר: המקדש חייב להבנות מחר בבוקר!
הא כיצד? דבר ראשון - לעשות תשובה! להפסיק לבכות בתשעה באב! לבכות היה נכון בתקופת הגלות כשעם ישראל היה בספרד, בתימן ובפולין. עתה, כשצבא ישראל שולט במקום המקדש, חל חיוב מבחינת ההלכה לבנותו, וחובת העם והממשלה לקום ולבנותו - ומייד!
המקדש אינו גופת מת, חלילה, שיש לבכות עליו, המקדש זו מצוה חיה, שיש לקום ולעשותה, ככתוב: "ועשו לי מקדש" לא נאמר: 'ויבכו לי מקדש!' עולי בבל לא אמרו קינות בתשעה באב אלא בנו מזבח. יהודה המכבי לא הוריד דמעות אלא הדליק נרות במנורה!
הבא אל הכותל בתשעה באב ומקונן, משול לאמא שהודיעו לה כי בנה שוכב ברחוב פצוע מתאונת דרכים. האישה רצה אל מקום התאונה התיישבה על המדרכה והחלה בוכה. שאלו אותה עוברים ושבים: מה אפשר לעזור? ענתה האישה: הבו לי מטפחות לנגב את הדמעות! אמא אמיתית אינה יושבת לבכות, היא מזעיקה מגן דוד אדום ונוסעת עם הילד לבית חולים קרוב כדי לטפל בילד ובפצעיו עד שיָקום על רגליו.
יום תשעה באב תשס"ז חייב להשתנות באופן מהותי: עלינו לעשות תשובה ולומר לעצמנו -ארבעים שנה הורדנו דמעה מזוייפת! מעתה תשעה באב ייהפך מיום של קינות, ליום של בניין! ביום זה יישבו רבני ישראל מכל החוגים בצוותא - מה שלא עשו עד עתה, ויקיימו דיונים כיצד לבנות את המקדש - ובמהירות. ביום זה ייפגשו הרבנים עם ראשי השלטון לתבוע את בניין הבית מיידית! ביום זה יפתחו בהתרמה בכל חלקי העולם היהודי לבניין הבית. יקימו ועדות: ועדה להכנת כלי המקדש, ועדה להכנת תכניות הבניין, ועדה לריכוז הכהנים והכנת בגדי כהונה לכל אחד, ועוד ועוד...
חז"ל אמרו בירושלמי (יומא א', א'): "כל דור שאינו נבנה המקדש בימיו - מעלין עליו כאילו הוא החריבו", מאמר זה היה נכון כשעם ישראל נרדף בגלות, אך בדור בו עם ישראל שולט בירושלים ובמקדש ומפקיר את המקום לשועלים ולישמעאלים, דור כזה - מחריב את המקדש בידים!
ובינתיים? - הבה נשנה לפחות אות אחת בתפילה, ובמקום לומר: "יהי רצון שייבנה בית המקדש", נתקן ונאמר: "יהי רצון שנבנה בית המקדש במהרה בימינו"!
תודעה וציפייה
הרב יוסי פלאי שליט"א - מראשי אגודת "אל הר המור"
עלינו לפעול בשלושה מישורים:
א. מודעות לקדושה:חז"ל מונים עשר קדושות בארץ ישראל, מהחוץ אל הפנים. ככל שאנו נוגעים במעגלים הפנימיים יותר, כך נדרשת מאתנו יותר מודעות לקדושה שיש בהם. לא ניתן לבנות את בית המקדש מבלי מודעות לקדושה. לפיכך, כדי לזרז את בניין המקדש, אסור לנו להסתפק רק בצד הגלוי של התורה, אלא עלינו לעסוק יותר בפנימיות התורה - ברבדים שעוסקים במפורש בקשר אל ה'.
ב. מלכות ומקדש:חז"ל קבעו לנו מתווה ברור: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, להעמיד מלך, להכרית את זרע עמלק ולבנות את בית הבחירה". כיום אנו נמצאים עדיין בשלב הטרומי-ראשוני, דהיינו שעלינו להקים מדינה יהודית של ממש בארץ ישראל, ואין טעם להשקיע את כל הכוחות רק בענייני המקדש ללא תיקון המלכות.
ג. מקדש ומלכות:מצד שני, תיקון המלכות מתאפשר רק כאשר השאיפה לבניין המקדש מונחת בתשתית של המלכות, כלומר כאשר ברור שהתכלית של "הבית הלאומי" היא שבמרכזו יהיה "בית ה'". לעומת זאת, מדינה שחרתה על דגלה רק להיות "מקלט בטוח" לא ידעה מה לעשות עם הנדוניה הבלתי צפויה של הר הבית, שמבחינתה הוא מטען מיותר ומעיק... דבר זה דורש מאיתנו להתחיל לבנות כבר עכשיו את התודעה של ציפייה למקדש והצבתו כיעד ברור. את זאת אנחנו מנסים לעשות, למשל, בסיבובי השערים בהשתתפות אלפים מידי חודש בחודשו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











