ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מנחם סימן בלוח השנה שלו את רשימת המטלות הדחופות והחשובות, שמוטלות עליו.
"אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב".
"בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?
"אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב".
"בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?
הכנות מעשיות
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות 'מרכז הרב ו'אביב התורה'
על כל אחד מאתנו לפעול בשני מישורים: במישור הרוחני ובמישור המעשי. ונפרט:
במישור הרוחני - כתב מרן הרב קוק: "הכח המחייה את נשמת ישראל הוא העריגה הנפלאה לבניין בית המקדש, ולהחזרת כבודו בתכלית שלמותו האידיאלית המקווה..." (קובץ א' תרמ"ח). "בית המקדש" צריך הוא להיבנות ברוח אצל כל יחיד מישראל... על ידי סדר היום של הקורבנות הנאמרים לפני התפילה. פרשת הכיור, התמיד, הקטורת - זורעים הם את הגודל האלוקי, שבבית הגדול והקדוש במעמקי הנשמה" (שם קמ"ד). ובספר "מול המקדש" כתב הרב חיים יעקב לוין (בנו של הרב הצדיק ר' אריה לוין): "שני הכוהנים הגדולים, מרן החפץ חיים זצ"ל ומרן הרב זצ"ל... הכניסו תוכן חדש במהלך המחשבה של לימוד התורה - בהכנסת לימוד של סדר קודשים בישיבות".
מרן הרב עודד בניית דגמים של בית המקדש, על מנת שאנשים יוכלו ללמוד לעומק את כל פרטי בניין המקדש ויידעו כיצד לבנותו, וזאת בהתאם לשיטתו של הרב (עיין 'אוצרות הראיה') שפוסק כדברי הירושלמי, שבית המקדש ייבנה לפני בוא המשיח וחידוש מלכות בית דוד.
במישור המעשי - עלינו לעשות צעדים מעשיים רבים לקראת בניין המקדש : לפתח בתי מלאכה משוכללים (דוגמת מכון המקדש), ולייצר בהם כלי מקדש, בגדי כהונה, כלי נגינה ומנגינות עבור התזמורת והמקהלה ועוד.
מחובתנו להקים צוותים של אדריכלים ומהנדסים מהשורה הראשונה, שיתכננו את הבניין לפרטיו. להכין תשתית כלכלית מספיקה לבניין הבית, להכשיר את ירושלים כולה לעליית מיליונים רבים - לבנות מגרשי חניה גדולים עם שינוע מתאים לכיוון המקדש, ובתי מלון ענקיים עם מקוואות משוכללים. עלינו לבנות גדרות צאן ובקר עבור הקורבנות, בתים גדולים בהם יפקידו העולים את נעליהם, ארנקיהם ושאר חפציהם לפני כניסתם לקודש, ועוד.
כבר כיום עלינו ללחוץ בכל הדרכים על הממשלה לשלוט באופן מלא ותקיף על הר הבית, כפי שהיה אחרי שחרורו. כמו כן על הממשלה לאפשר תפילה מסודרת של יהודים על ההר - עבור כוחות הביטחון לזרועותיהם השונים החייבים להיות נוכחים שם.
לסיכום, עלינו לשנות את כל התפיסה הפסיבית, ולפעול באופן אקטיבי לתכנון ובניין בית המקדש השלישי, עליו הובטחנו על ידי נביאנו שיתקיים לעד ולעולמי עולמים - בקרוב ממש.
במקום להתבכיין - להתחיל לפעול!
הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש מכון המקדש
עלינו לקום ולומר: המקדש חייב להבנות מחר בבוקר!
הא כיצד? דבר ראשון - לעשות תשובה! להפסיק לבכות בתשעה באב! לבכות היה נכון בתקופת הגלות כשעם ישראל היה בספרד, בתימן ובפולין. עתה, כשצבא ישראל שולט במקום המקדש, חל חיוב מבחינת ההלכה לבנותו, וחובת העם והממשלה לקום ולבנותו - ומייד!
המקדש אינו גופת מת, חלילה, שיש לבכות עליו, המקדש זו מצוה חיה, שיש לקום ולעשותה, ככתוב: "ועשו לי מקדש" לא נאמר: 'ויבכו לי מקדש!' עולי בבל לא אמרו קינות בתשעה באב אלא בנו מזבח. יהודה המכבי לא הוריד דמעות אלא הדליק נרות במנורה!
הבא אל הכותל בתשעה באב ומקונן, משול לאמא שהודיעו לה כי בנה שוכב ברחוב פצוע מתאונת דרכים. האישה רצה אל מקום התאונה התיישבה על המדרכה והחלה בוכה. שאלו אותה עוברים ושבים: מה אפשר לעזור? ענתה האישה: הבו לי מטפחות לנגב את הדמעות! אמא אמיתית אינה יושבת לבכות, היא מזעיקה מגן דוד אדום ונוסעת עם הילד לבית חולים קרוב כדי לטפל בילד ובפצעיו עד שיָקום על רגליו.
יום תשעה באב תשס"ז חייב להשתנות באופן מהותי: עלינו לעשות תשובה ולומר לעצמנו -ארבעים שנה הורדנו דמעה מזוייפת! מעתה תשעה באב ייהפך מיום של קינות, ליום של בניין! ביום זה יישבו רבני ישראל מכל החוגים בצוותא - מה שלא עשו עד עתה, ויקיימו דיונים כיצד לבנות את המקדש - ובמהירות. ביום זה ייפגשו הרבנים עם ראשי השלטון לתבוע את בניין הבית מיידית! ביום זה יפתחו בהתרמה בכל חלקי העולם היהודי לבניין הבית. יקימו ועדות: ועדה להכנת כלי המקדש, ועדה להכנת תכניות הבניין, ועדה לריכוז הכהנים והכנת בגדי כהונה לכל אחד, ועוד ועוד...
חז"ל אמרו בירושלמי (יומא א', א'): "כל דור שאינו נבנה המקדש בימיו - מעלין עליו כאילו הוא החריבו", מאמר זה היה נכון כשעם ישראל נרדף בגלות, אך בדור בו עם ישראל שולט בירושלים ובמקדש ומפקיר את המקום לשועלים ולישמעאלים, דור כזה - מחריב את המקדש בידים!
ובינתיים? - הבה נשנה לפחות אות אחת בתפילה, ובמקום לומר: "יהי רצון שייבנה בית המקדש", נתקן ונאמר: "יהי רצון שנבנה בית המקדש במהרה בימינו"!
תודעה וציפייה
הרב יוסי פלאי שליט"א - מראשי אגודת "אל הר המור"
עלינו לפעול בשלושה מישורים:
א. מודעות לקדושה:חז"ל מונים עשר קדושות בארץ ישראל, מהחוץ אל הפנים. ככל שאנו נוגעים במעגלים הפנימיים יותר, כך נדרשת מאתנו יותר מודעות לקדושה שיש בהם. לא ניתן לבנות את בית המקדש מבלי מודעות לקדושה. לפיכך, כדי לזרז את בניין המקדש, אסור לנו להסתפק רק בצד הגלוי של התורה, אלא עלינו לעסוק יותר בפנימיות התורה - ברבדים שעוסקים במפורש בקשר אל ה'.
ב. מלכות ומקדש:חז"ל קבעו לנו מתווה ברור: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, להעמיד מלך, להכרית את זרע עמלק ולבנות את בית הבחירה". כיום אנו נמצאים עדיין בשלב הטרומי-ראשוני, דהיינו שעלינו להקים מדינה יהודית של ממש בארץ ישראל, ואין טעם להשקיע את כל הכוחות רק בענייני המקדש ללא תיקון המלכות.
ג. מקדש ומלכות:מצד שני, תיקון המלכות מתאפשר רק כאשר השאיפה לבניין המקדש מונחת בתשתית של המלכות, כלומר כאשר ברור שהתכלית של "הבית הלאומי" היא שבמרכזו יהיה "בית ה'". לעומת זאת, מדינה שחרתה על דגלה רק להיות "מקלט בטוח" לא ידעה מה לעשות עם הנדוניה הבלתי צפויה של הר הבית, שמבחינתה הוא מטען מיותר ומעיק... דבר זה דורש מאיתנו להתחיל לבנות כבר עכשיו את התודעה של ציפייה למקדש והצבתו כיעד ברור. את זאת אנחנו מנסים לעשות, למשל, בסיבובי השערים בהשתתפות אלפים מידי חודש בחודשו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
