ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
כשם שנוהגים לעשות יום כביסה של בגדים מלוכלכים, כן יש יום כביסה לניקוי הלכלוך הרוחני. ביום כביסה מוציאים את כל הבגדים המלוכלכים מהאוגרים, וערימות של בגדים מלוכלכים מוטלים בבית. מי שבא מבחוץ ורואה את הבלגן ואת הלכלוך, יכול להתרשם שבית זה מלוכלך תמיד. אך באמת זה יום ניקיון. על מנת לנקות יש צורך למיין את הבגדים, לטפל בכל בגד באופן המתאים, לקרוא את הוראות הכביסה ולכוון את מכונת הכביסה בהתאם.
כך יש יום כביסה לניקוי הלכלוך הרוחני לניקוי הלבבות והמעשים.
ריבונו של עולם, שהוא בעל הבית של העולם, עושה ניקיון כללי ברשותו הפרטית בעם ישראל בארץ ישראל. הוא מוציא החוצה את כל העיוותים והשחיתויות על מנת לתקן אותם. והמסתכל מבחוץ, המסתכל באופן שטחי, נראה לו שהכול מושחת שהמצב הרוחני על הפנים. אך באמת זו תקופה של תיקונים, והדרך לתיקון וניקוי היא על ידי הוצאת החלקים המעוותים החוצה, על ידי גילוי השחיתויות, ורק כך ניתן לטפל בהם.
משפחה של ליסטים
ראש הממשלה ומשפחתו נאשמים בשחיתויות, חברי כנסת נבחרי העם משנים את השקפת עולמם לפי התפקידים וההטבות שהם מקבלים, הפרקליטות מכסה על מעשים אלו, בית המשפט מתעלם, העיתונות מגבה, וכבר אמרו חכמים על הפסוק: ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו, תניא אמר ר"ש: אם הוא חטא משפחתו מה חטאה, לומר לך אין לך משפחה שיש בה ליסטים שאין כולה ליסטים מפני שמחפים עליו. השב"כ שותל פרובוקטורים שמסיתים לעבירות ואחר כך מאשימים את המוסתים. שוטרים מעלילים עלילות שווא על אנשים, מאשימים אותם בהכאת שוטרים בהפרעה לעבודתם, כאשר לא היו דברים מעולם, השופטים מישרים קו עם המשטרה, הגם שהם יודעים בברור שהאשמה איננה נכונה, ומושיבים אנשים בבית סוהר חודשים ארוכים.
גם הנוער נעשה אלים, מעשן סמים, מחזיק כלי משחית, לעיתים קרובות אנו שומעים על רצח ופציעות כתוצאה מויכוחים על דברים פעוטי ערך. אין כאן הכללה אלא הצבעה על מוקדי קלקולים בכל רמות הציבור.
כל גילויי השחיתות הללו היו כמוסים ומכוסים בתוכי הנפשות וכעת הם יוצאים ומתגלים מעל פני השטח. הנפשות שלא קבלו חינוך לערכים יהודיים, הנפשות שהתרוקנו מאידיאלים גדולים, התעוותו והתעקמו, וכעת מתגלות התוצאות של החינוך הקלוקל. הגילויים הללו, עם כל הצער שהם גורמים, הם מבשרים את תהליך התיקון. ריבונו של עולם מוציא את הכול החוצה על מנת לתקן. בשעת ההוצאה המראה מבהיל אבל זו הדרך לתיקון.
פצע מוגלתי, כאשר הוא נפתח והמוגלה יוצאת, המראה יותר חמור משעה שהיה מכוסה, ואולי גם הכאב מתחזק, אבל זו הדרך לריפוי וכך הפצע נפלט מהגוף. זה אומר שהגוף מייצר כוחות בריאים שהודפים את הדלקת החוצה. גם פצעים רוחניים, כאשר הם מתגלים, סימן שהם בתהליך של פליטה והבראה רוחנית. גם במציאות הרוחנית כאשר הזוהמה הרוחנית מתגלית זה פועל יוצא מהבראה רוחנית פנימית, שדוחפת את הזוהמה ופולטת אותה מתוכה. על כן אין להיבהל מתופעות של גילוי השחיתויות, ויש לזכור שהן מבשרות שינוי ומקרבות את התיקון, ומבחינה זו הן גם משמחות.
ריקנות השמאל מתגלה
כך גם יש לראות את הגזרה הרעה של עקירת ישובים והפקרת חלקי ארץ ישראל לנכרים. יש כאן יציאה מהכוח אל הפועל של שבר פנימי, של אבדן אמונה, של ריחוק מד' ותורתו.
אך הגילוי הזה, עם כל הכאב הנורא שבו, עם כל הייסורים שאנו מתייסרים, הוא שלב של גילוי חיצוני של השבר הפנימי וגם הוא מבשר שהתיקון קרוב. מבחוץ יש כאן ירידה נוראה, אך בעצם הבריאות הפנימית שהולכת ומתחזקת, היא שגרמה להדוף כלפי חוץ את הריקנות את הדלדול.
והריקנות מתגלה. הנפש של המתנתקים כבר מזמן מנותקת מקדושת ארץ ישראל, ורעיון העקירה הוא היציאה אל הפועל, הוא גילוי של הניתוק הפנימי. הנפש של המתנתקים גם מנותקת מערכי מוסר בסיסיים של אי פגיעה בזכויות אנושיות יסודיות, אי פגיעה ברכוש הזולת, בממונו, בפרנסתו. הנפש המתנתקת מנותקת גם מערכים לאומיים יהודיים. כעת היא מגלה את פרצופה האמיתי. לרגע נראה כאילו הרע מתגבר בעולם, ואולם לא כן, אלא הטוב הודף את הרע, והרוע יוצא החוצה בצורה כואבת ומבהילה.
הווה אומר השבר הזה הוא שבר של עוזבי התורה, אף על פי שאנו הסובלים. אך אלו שמכים אותנו הם יישברו ואוהבי התורה והארץ ייבנו מהמכה הזו. ההפך ממה שנראה מבחוץ . וזאת מפני שאנו מאמינים שריבונו של עולם מנהל את עולמו, ואם הוא מעמיד אותנו בנסיונות זה על מנת שנתמודד ונצליח ונתעלה על ידם. על כן אותנו הנסיונות מחזקים, מה שאין כן עם אלו שאינם עומדים בניסיון - הם נופלים ונשברים. והם אלו שפוגעים בנו ובארץ ישראל. השמאל הישראלי כבר אינו חי חיים עצמאיים הוא מונשם באופן מלאכותי, מי שאין לו עבר אין לו עתיד.
הניסיון מחשל
הצלחה בניסיון זה לדעת לקבל את הקשיים. העמידה בניסיון מחשלת ומעמיקה את האמונה. ומתוך החוסן הפנימי יתגלה גם החוסן החיצוני, וריבונו של עולם יהפוך את הקללה לברכה בגלל אהבתו אותנו.
היינו כבר בסיני. פעם ראשונה אחרי מלחמת סיני אז היינו שם רק חצי שנה, פעם שנייה אחרי מלחמת ששת הימים ואז זכינו ואחזנו בסיני חמש עשרה שנה, ובעזרת ה' בפעם הבאה נהיה שם לתמיד.
אנחנו נלך ונגדל בכמות ובאיכות, וכל הארץ תשוב אלינו מהנהר הגדול נהר פרת ועד הים הגדול ועד נהר מצרים, ועוד ד' ירחיב את גבולנו, כפי שנאמר בתורה, מעבר למה שהובטח לאבותינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.












