ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
על פי הלכה, בעבירות שבין אדם לחברו אי אפשר לשוב בתשובה, אלא אם כן הגזלן השיב את הגזלה והמזיק תיקן את הנזק ופייס את הנגזל על כל הצער שגרם לו.
כל מי שרואה את הצער, הכאב והייסורים שעוברים תושבי חבל קטיף אשר איבדו את הקרקע מתחת לרגליהם, מי שיודע איזה נדודי שינה קשים עוברים עליהם, מי שיודע את הפגיעות הנפשיות הקשות שנפגעו חלק מהמגורשים, ועדיין לפניהם עוד תקופה ארוכה של קשיים אלו.
מי שיודע כל זאת, יודע שכל אלו שנטלו חלק בעבירות הנוראות האלו, גם אם ירצו לשוב בתשובה, תשובתם לא תתקבל עד שיתקנו את אשר עשו, אם בכלל ניתן לתקן עוולות אלו.
בעבירות שבין אדם לחברו גם העושה בשגגה מחויב לתקן את אשר עיוות ולהחזיר את הנזק הממשי, ולתקן את הפגיעה הנפשית. גם אם אדם עשה עבירה בגלל שרבו הורה לו כך, הרי הוא חייב לתקן.
כמובן האחריות הכבדה ביותר נופלת על ראש הממשלה, הממשלה וחברי הכנסת, הרמטכ"ל והמפכ"ל, וכל שרשרת הפיקוד. אך כל חייל שהיה שותף לעבירה נושא באחריות הנוראה.
רב שהורה לתלמידיו לא לסרב פקודה, איך יוכל להראות פניו בקרב המגורשים. כל ההסברים
לא מצדיקים את האופן המרושע של הגירוש שגרם לתוצאות כה קשות למגורשים. נעשה פה עוול משווע מתמשך, מי יודע עד מתי.
להדגשת העוול הנורא שנעשה למגורשים, כמה הצעות:
א. לבטא את השתתפותנו איתם בצרתם-צרתנו.
ב. כל מי שיכול להפעיל לחץ על הממשלה לטפל ולתקן מה שניתן לתיקון שיעשה זאת.
ג. מי שיכול לסייע בעצמו למגורשים, שיושיט את ידו לסייע. ישנו ארגון 'למען אחי', שמסייע ומספרו: 1-700-50-1300.
ד. להזהיר מפני חזרה על העבירה הנוראה הזו ח"ו שלא תחזור שוב.
היחס לצבא
השתתפות הצבא בתוכנית העקירה והגירוש מחייבת שינוי יחס לצבא. עד עכשיו כל תפקידו של הצבא היה להגן על עם ישראל וארץ ישראל, והתפקיד הזה היה מצווה של תורה. אך השתתפות הצבא בתוכנית העקירה הפכה אותו למוציא לפועל של החלטות ממשלה המנוגדות לתורה. הצבא כבר אינו רק קודש, אלא יש בו תערובות של מצווה ועבירה.
נוצר שבר ביחס לצבא. המוטיבציה של הנוער הדתי לשרת בצבא ירדה מאוד. אני שומע שאנשים מסרבים ללכת למילואים בעת הזאת, כי אינם יכולים לשרת בצבא שעשה עוול זה. אני שומע שאנשים מתביישים ללבוש מדי צה"ל שמא יחשבו שהם השתתפו בגירוש היהודים מקטיף. השאיפה להתגייס לצבא ולתרום וגם לשנות את הצבא, לא הוכיחה את עצמה. יותר ממה שהקצינים הדתיים שינו את הצבא, הצבא שינה אותם.
להשפיע מבחוץ
על כן, כמו שעשינו במערכת החינוך כאשר נוכחנו שאי אפשר לתקן מבפנים, אזי תיקנו מבחוץ. כאשר התברר שאי אפשר לשנות את החינוך הדתי בתיכונים הדתיים, קמו הישיבות התיכוניות, למורת רוחם של ראשי החינוך הדתי, ואח"כ קמו רשת נועם וצביה ותלמודי תורה, וכך התחזק החינוך הדתי כולו. באותה דרך יש לנהוג במערכות אחרות במדינה. במקום שיש קושי לתקן מבפנים, יש לתקן מבחוץ, וכך לתקן את הכול.
אם אנו נוכחים שבמסגרת הצבא אין אנו יכולים לשנות מבפנים, עלינו להפנות את כוחנו למערכות אחרות שהשפעתן על המדינה אינה פחותה. עלינו להעצים את מערכת התקשורת הדתית, העיתונות, האינטרנט, למשוך את הציבור הדתי להזדקק לתקשורת הדתית. וכך בדרך יותר קצרה נשנה את התקשורת הכללית.
לא ננסה לשנות מבפנים, אלא נקים מערכות משלנו.
עלינו לשאוף לפעול בתחום השוק החופשי, כי כידוע בעל המאה הוא בעל הדעה. בתחום זה יכולים אנו לשמור על רוחנו יותר מאשר במערכות הממשלתיות, ומבחוץ להשפיע ולשנות את המערכות.
עלינו לבנות מערכת משפט עצמאית בדיני ממונות, להקים בתי דיינים לבוררות, לפעול שהם יגיעו לרמה גבוהה, שרבים יעדיפו לפנות אליהם מאשר לבתי משפט.
נמצא שבחינוך, בתקשורת, במשפט ובכלכלה ניתן לפעול בדרכים עצמאיות ולהשפיע בכך על המדינה. לאמור אין כאן שינוי מגמה, אין אנו מבקשים להתנתק מהמדינה, אין אנו רוצים ואין אנו יכולים להתנתק, אנחנו עם אחד. אך אנו בוחרים בדרך היותר מהירה לרומם את המדינה לייעודה האמיתי להיות מדינת העם היהודי, נושאת דגל האמונה והתורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
