ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
ובבית שני לא היו מתענין לא עשירי בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא הרוצה יתענה או שלא יתענה ולפיכך לא היו יוצאין על טבת ועל תמוז, אמר ה' כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וכו', כאלו נתן את הבחירה בידם באלו המים אם רצו מתענין בהם או שלא יתענו. וצום הרביעי הוא שבעה עשר בתמוז, לפי שתמוז הוא החדש הרביעי, וצום החמישי תשעה באב שהוא בחדש החמישי, וצום השביעי צום גדליה, וצום העשירי עשירי בטבת לפי שהוא בחדש העשירי. והיו מתענין תשעה באב אע"פ שהוא מסור לרצונם מפני שהוכפלו בו צרות כמו שיתבאר בתעניות.
בשו"ת תשב"ץ (חלק ב סימן רעא) כתב שברור שתקנת הצומות קיימת גם כיום, אך ברור שלא היתה קיימת בזמן בית המקדש.
לכאורה דעת הרמב"ם תמוהה. כיצד ייתכן שצמו בזמן שבית המקדש קיים?
לכאורה הסברה הפשוטה לכך היא, שבית שני לא היה שלם. כך בוכים הגולים בעצמם על בית שני. כמו כן בבית שני הדברים המרכזיים לא היו: לא היה ארון, ואולי לא היה גילוי שכינה. לכן עדיין צמים על בית ראשון, כי החלק המרכזי חסר. ננסה לחשוב על כיוונים נוספים.
השפת אמת (ר"ה יח:) סבור, שגם בזמן בית המקדש, לעתים צמו ולעתים לא צמו. כאשר היה שלום, לא היו צמים אפילו בתשעה באב. כאשר המצב לא היה פשוט והיו משועבדים לשלטון זר, הרי שהיו צמים.
אמנם, פשטות דברי הרמב"ם שתמיד צמו. ובכל מקרה, מעניין הדבר שהגמרא כותבת שהגורם של צום או ביטול צום איננו תלוי בבית המקדש אלא במציאות המדינית: יש שלום או אין שלום.
מכאן ניתן להסיק: הצום איננו רק עבור העבר, אלא הוא עבור המתרחש כעת, ומהווה תזכורת גם להבא. ראשית, הוא עבור המתרחש גם כעת, ולכן הדבר תלוי במציאות של שלום או מלחמה בימינו; כאשר יש קשיים ואין שלום, הרי שהכל מצטרף כהמשך לחורבן הבית. לכן אנו אומרים בקינות לת"ב גם הרבה דברים שאינם קשורים לחורבן, אלא לצרות ישראל בתתנ"ו ובשריפת התלמוד ובשואה וכדומה.
שנית, הצום מהווה תזכורת שגם כאשר טוב, גם כאשר הבית בנוי, עדיין יש צורך בהתנהגות טובה; עדיין דברים עלולים חלילה להשתנות.
ייתכן שיש כאן מעבר לכך. לעתים טוב לאדם כל כך, שהוא לא מבחין עד כמה טוב לו. אולי יש משמעות בצום גם בזמן שהמקדש בנוי, כדי לזכור את ההיעדר, כדי לזכור את אותה מציאות שבה לא היה לנו כל אותו טוב. לעתים, אין האור ניכר אלא מתוך החושך. רק מתוך התבוננות בחורבן, ניתן להבחין במציאות העליונה והנפלאה של נוכחות שכינה.
ואולי זו המשמעות המיוחדת של הקינה "אש תוקד בקרבי" המתארת את הדברים הנפלאים שהיו לנו בעת הבניין ואת הדברים שחסרים אנו כעת (בדומה לדברים שאנו אומרים מיד לאחר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים).
כיום, לצערנו הבית חרב. אמנם ישנם דברים רבים שזכינו להם. זכינו לחזור לארץ ולחזור לבית לאחר אלפיים שנה, זכינו גם לחזרת חלק מירושלים, זכינו להקמת מדינה ולהרמת קרנה של תורה. אולם, עדיין חסר המון. גם מבחינה רוחנית, גם מבחינת השליטה בארץ, ובעיקר מבחינת השראת שכינה ותחושת שלטון ה' בקרבנו.
בצום תשעה באב אנו בוכים על כל מה שחסר לנו, בוכים על חורבן בית המקדש, על סילוק שכינה. בתוך הבכי זוכרים גם דברים נוספים שהם המשך של החורבן, כמו הרס גוש קטיף ועקירת המתיישבים שבו. אמנם, אנו זוכרים גם את כל מה שב"ה זכינו לו, ובכך הבכי מקבל משמעות נוספת: האם אכן אנו מתנהגים בצורה הראויה עבור כל מה שזכינו? וכמו כן, אם זכינו לכל כך הרבה, אם זכינו לתחילת גאולה, הרי שיש לנו כוחות להגיע לעוצמות גבוהות יותר, יש לנו כוחות לדרוש מעצמנו יותר וככל שאנו זוכים להיות במקום גבוה יותר, ככל שאנו זוכים להיות יותר בני חורין, כך אנחנו צריכים לדאוג לאותם אנשים שקשה להם ולעזור גם להם להגיע לחלום הגדול של עצמם.
ב"ה זוכים אנו לעשות חסד ולקדם אנשים רבים באוכלוסייה, ביניהם יוציא אתיופיה, חיילים בודדים, נוער בסיכון ועוד. הדאגה לקבוצות אלו באוכלוסייה אינה כדי לעזור להם בלבד, אלא, ככל שהם יהיו במקום גבוה יותר ויוכלו לחלום חלום גבוה יותר, כך עם ישראל ימצא את עצמו במקום גבוה יותר ובע"ה יוכל לראות יחד בגאולה השלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









