ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה גרינוולד ב"ר רפאל ע"ה
הרב מראה לנו בכל זאת דרך נחמה. תשעה באב הוא יום של אבל וצער גדול על החורבן, אבל אנו יודעים שבתשעה באב נולד משיח.
מצד אחד, אנו אבלים וכואבים מאוד על המשך החורבן, "כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו". המשך החורבן פירושו שלא תיקנו את חטאי אבותינו או שלא תיקנו אותם כראוי. מצד שני, אנחנו בהחלט יכולים להתנחם בנטפי הנחמה 1 שהקב"ה הראה לנו את התנוצצות של אורו של משיח. דורות רבים לא היה להם שום סימן של שינוי לטובה, צרות רדפו צרות, קשיים רדפו קשיים, ולא ראו התחלה של יציאה מהצרות. בדורות האחרונים התחיל תהליך של יציאה מהצרות. מבחינה רוחנית זה החל כבר לפני ארבע מאות שנה, בזמן האר"י והב"י, אז היו התנוצצויות קטנות. בארבעת הדורות האחרונים, לפני למעלה ממאה ארבעים שנה, התחיל תהליך של התעוררות יהודים לעלות לארץ ישראל. לא עליה של יחידים ובודדים, אלא תהליך שהולך וגדל וכיום יש בארץ כמעט חמישים אחוז מהעם היהודי, קרוב לרוב של יהודים בארץ. אמנם איננו גרים בכל חלקי ארץ ישראל, אבל בכל זאת גרים בחלקים רבים ממנה. בוודאי שאלו נטפים של נחמה.
אמנם, איננו צריכים עכשיו ניחומים, אלא פעולות. אנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים, ולדעת שכל אחד ואחד יש בידו לתרום תרומה מסויימת לקרובה של הגאולה. כל אחד שנהיה יותר טוב תורם לקרוב הגאולה. בראש ובראשונה, בלימוד תורה, שרבים מגדולי חכמי הפנימיות דיברו על כך שהגאולה האחרונה תהיה בזכות התורה. שקידת התורה, לימוד האמונה שהוא לבוש של סודות התורה, אלו דברים גדולים שמקרב את המשיח.
אנחנו צריכים להצמיח אנשים עם עוצמות רוחניות גדולות, אנשים עם כוחות הנהגה רוחנית גדולים שיהיו מאורות גדולים שיוכלו לעשות את המהפכה הדרושה של חזרה בתשובה בגדול. קודם כל, עלינו להתחיל בסביבה שלנו. ככל שאנחנו נהיה דוגמא אישית ונהיה מתוקנים במידות, גדולים בחכמה ובתורה, אז ההשפעה שלנו תהיה עצומה וכך נעשה את השינוי. זהו התפקיד המוטל עלינו. אנחנו נמצאים בחוט השידרה של האומה. יש הרבה תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ומנותקים מהאומה, מחלק גדול של עם ישראל, שאמנם רחוקים מתורה ומצוות אך נאמנים לעם. יש אנשים שרחוקים מתורה ומצוות לחלוטין ויכולים לצאת לחו"ל ולחיות שם עם משכורות גבוהות פי חמש. רופאים טובים, אנשי היי-טק ועוד מקצועות שונים, שהיו יכולים לצאת לחו"ל ולהרוויח שם הרבה יותר ולחיות חיים הרבה יותר טובים, ואף על פי כן לא רוצים לעזוב את ארץ ישראל, כיון שכאן מקומנו. זאת אומרת, שיש להם בכל אופן בפנימיותם קשר עם עניינה של האומה. לא קשר חיצוני בלבד, אלא משהו פנימי יותר שאינו מוסבר. יש אנשים שנאמנים למדינה, עובדי מדינה בתחומים שונים, אנשי צבא, שרחוקים מתורה ומצוות. וצריך לחבר את כל חלקי האומה יחד. אנחנו שעוסקים בתורה מצד אחד ומצד שני יודעים את עניינה של תורת ישראל, תפקידנו לחבר ולהיות חוט השידרה שמחבר את החלקים ביחד. עלינו להצמיח גדולי תורה ברוחו של הרב קוק, עד כמה שאפשר להגיע לרמתו, ולרומם את האומה.
אדם שלא פועל, שלא מלא בתושיה ועוצמה - לא מתנחם, הוא ממשיך לראות מצב נורא וקשה. לעומת זאת, אדם שכל הזמן עסוק בכיצד להתקדם, רואה את ההתקדמות. אדם שפועל ועושה, רואה את הדברים אחרת. אנחנו צריכים לעשות ולהתנחם במעשנו הטובים.
תלמוד תורה בתשעה באב
שאלה: בתשעה באב אסרו ללמוד תורה. תשעה באב הוא יום אבל על חורבן הבית והבית נחרב כיון שלא למדו תורה כמו שצריך. אם כן, מדוע לא לומדים תורה בתשעה באב, אדרבא הרי זה כאילו שהחורבן נשאר?
תשובה: ראשית כל, אם היינו מספיקים ללמוד את כל מה שמותר ללמוד בתשעה באב, זה היה לימוד מצוין. בתשעה באב אפשר ללמוד כל פרק אלו מגלחין, כמה דפים בגיטין, דף בסנהדרין ואת כל איכה עם פירושיה, ירמיהו ואיוב. צריך לדעת את ירמיהו ואיוב גם ספר חשוב. ואם למישהו נשאר זמן, אחרי שלמד את כל הדברים הללו, יכול ללמוד הלכות אבלות.
מצד שני, צריך להרגיש את האבלות של החורבן. תלמיד חכם שנפטר, מבטלים את בתי המדרש, כאילו התורה נעצרה. כך גם הדבר בעניין תשעה באב, בחורבן הבית נפגעה גם התורה. צריך לתת לזה ביטוי באיסור תלמוד תורה הרגיל. "כיון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה".
מקלחת בעשירי באב
שאלה: אדם שהולך לחומש בעשירי באב, האם יוכל להתקלח לפני שהולך?
תשובה: וודאי שמותר. כל האיסור להתקלח שנוי במחלוקת. בשו"ע כתוב במפורש שאסור לאכול בשר ולשתות יין. האחרונים הוסיפו שאר איסורים, ואחרים חלקו עליהם. אם מרגישים צורך, אפשר ללכת על פי הדעות המקלות. כגון שמדובר ביום חם, הרוצה להתקלח רשאי ללכת לקולא. וכן אם צריך ליסוע, ניתן ללכת לקולא. ברחצה לא צריך להחמיר. אמנם, אם אין צורך, אפשר לוותר על הרחצה.
^ 1.מאמרי הראי"ה, עמ' 185, "נחמו נחמו עמי"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
