ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה גרינוולד ב"ר רפאל ע"ה
הרב מראה לנו בכל זאת דרך נחמה. תשעה באב הוא יום של אבל וצער גדול על החורבן, אבל אנו יודעים שבתשעה באב נולד משיח.
מצד אחד, אנו אבלים וכואבים מאוד על המשך החורבן, "כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו". המשך החורבן פירושו שלא תיקנו את חטאי אבותינו או שלא תיקנו אותם כראוי. מצד שני, אנחנו בהחלט יכולים להתנחם בנטפי הנחמה 1 שהקב"ה הראה לנו את התנוצצות של אורו של משיח. דורות רבים לא היה להם שום סימן של שינוי לטובה, צרות רדפו צרות, קשיים רדפו קשיים, ולא ראו התחלה של יציאה מהצרות. בדורות האחרונים התחיל תהליך של יציאה מהצרות. מבחינה רוחנית זה החל כבר לפני ארבע מאות שנה, בזמן האר"י והב"י, אז היו התנוצצויות קטנות. בארבעת הדורות האחרונים, לפני למעלה ממאה ארבעים שנה, התחיל תהליך של התעוררות יהודים לעלות לארץ ישראל. לא עליה של יחידים ובודדים, אלא תהליך שהולך וגדל וכיום יש בארץ כמעט חמישים אחוז מהעם היהודי, קרוב לרוב של יהודים בארץ. אמנם איננו גרים בכל חלקי ארץ ישראל, אבל בכל זאת גרים בחלקים רבים ממנה. בוודאי שאלו נטפים של נחמה.
אמנם, איננו צריכים עכשיו ניחומים, אלא פעולות. אנו חייבים לקחת את עצמנו בידיים, ולדעת שכל אחד ואחד יש בידו לתרום תרומה מסויימת לקרובה של הגאולה. כל אחד שנהיה יותר טוב תורם לקרוב הגאולה. בראש ובראשונה, בלימוד תורה, שרבים מגדולי חכמי הפנימיות דיברו על כך שהגאולה האחרונה תהיה בזכות התורה. שקידת התורה, לימוד האמונה שהוא לבוש של סודות התורה, אלו דברים גדולים שמקרב את המשיח.
אנחנו צריכים להצמיח אנשים עם עוצמות רוחניות גדולות, אנשים עם כוחות הנהגה רוחנית גדולים שיהיו מאורות גדולים שיוכלו לעשות את המהפכה הדרושה של חזרה בתשובה בגדול. קודם כל, עלינו להתחיל בסביבה שלנו. ככל שאנחנו נהיה דוגמא אישית ונהיה מתוקנים במידות, גדולים בחכמה ובתורה, אז ההשפעה שלנו תהיה עצומה וכך נעשה את השינוי. זהו התפקיד המוטל עלינו. אנחנו נמצאים בחוט השידרה של האומה. יש הרבה תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ומנותקים מהאומה, מחלק גדול של עם ישראל, שאמנם רחוקים מתורה ומצוות אך נאמנים לעם. יש אנשים שרחוקים מתורה ומצוות לחלוטין ויכולים לצאת לחו"ל ולחיות שם עם משכורות גבוהות פי חמש. רופאים טובים, אנשי היי-טק ועוד מקצועות שונים, שהיו יכולים לצאת לחו"ל ולהרוויח שם הרבה יותר ולחיות חיים הרבה יותר טובים, ואף על פי כן לא רוצים לעזוב את ארץ ישראל, כיון שכאן מקומנו. זאת אומרת, שיש להם בכל אופן בפנימיותם קשר עם עניינה של האומה. לא קשר חיצוני בלבד, אלא משהו פנימי יותר שאינו מוסבר. יש אנשים שנאמנים למדינה, עובדי מדינה בתחומים שונים, אנשי צבא, שרחוקים מתורה ומצוות. וצריך לחבר את כל חלקי האומה יחד. אנחנו שעוסקים בתורה מצד אחד ומצד שני יודעים את עניינה של תורת ישראל, תפקידנו לחבר ולהיות חוט השידרה שמחבר את החלקים ביחד. עלינו להצמיח גדולי תורה ברוחו של הרב קוק, עד כמה שאפשר להגיע לרמתו, ולרומם את האומה.
אדם שלא פועל, שלא מלא בתושיה ועוצמה - לא מתנחם, הוא ממשיך לראות מצב נורא וקשה. לעומת זאת, אדם שכל הזמן עסוק בכיצד להתקדם, רואה את ההתקדמות. אדם שפועל ועושה, רואה את הדברים אחרת. אנחנו צריכים לעשות ולהתנחם במעשנו הטובים.
תלמוד תורה בתשעה באב
שאלה: בתשעה באב אסרו ללמוד תורה. תשעה באב הוא יום אבל על חורבן הבית והבית נחרב כיון שלא למדו תורה כמו שצריך. אם כן, מדוע לא לומדים תורה בתשעה באב, אדרבא הרי זה כאילו שהחורבן נשאר?
תשובה: ראשית כל, אם היינו מספיקים ללמוד את כל מה שמותר ללמוד בתשעה באב, זה היה לימוד מצוין. בתשעה באב אפשר ללמוד כל פרק אלו מגלחין, כמה דפים בגיטין, דף בסנהדרין ואת כל איכה עם פירושיה, ירמיהו ואיוב. צריך לדעת את ירמיהו ואיוב גם ספר חשוב. ואם למישהו נשאר זמן, אחרי שלמד את כל הדברים הללו, יכול ללמוד הלכות אבלות.
מצד שני, צריך להרגיש את האבלות של החורבן. תלמיד חכם שנפטר, מבטלים את בתי המדרש, כאילו התורה נעצרה. כך גם הדבר בעניין תשעה באב, בחורבן הבית נפגעה גם התורה. צריך לתת לזה ביטוי באיסור תלמוד תורה הרגיל. "כיון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה".
מקלחת בעשירי באב
שאלה: אדם שהולך לחומש בעשירי באב, האם יוכל להתקלח לפני שהולך?
תשובה: וודאי שמותר. כל האיסור להתקלח שנוי במחלוקת. בשו"ע כתוב במפורש שאסור לאכול בשר ולשתות יין. האחרונים הוסיפו שאר איסורים, ואחרים חלקו עליהם. אם מרגישים צורך, אפשר ללכת על פי הדעות המקלות. כגון שמדובר ביום חם, הרוצה להתקלח רשאי ללכת לקולא. וכן אם צריך ליסוע, ניתן ללכת לקולא. ברחצה לא צריך להחמיר. אמנם, אם אין צורך, אפשר לוותר על הרחצה.
^ 1.מאמרי הראי"ה, עמ' 185, "נחמו נחמו עמי"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











