ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות שחיטה
- רמב"ם יומי – הלכות שחיטה – 90 שניות על הרמב"ם היומי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
השחיטה
מצוות עשה לשחוט בהמה חיה ועוף לפני אכילתם ומברך ''אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה'' (ואם לא בירך, בין בשוגג בין במזיד--הבשר מותר).
דגים וחגבים אוכלים ללא שחיטה.
רמב"ם יומי – הלכות שחיטה – 90 שניות על הרמב"ם היומי (13)
הרמב"ם היומי
1 - ספר קדושה הלכות שחיטה פרק א
2 - ספר קדושה הלכות שחיטה פרק ב
3 - ספר קדושה הלכות שחיטה פרק ג
טען עוד
יש לשחוט את רוב הקנה והושט והשוחט צריך לבדוק הסימנים לאחר השחיטה.
שוחטים בכל דבר שהוא חלק ואינו פגום אפילו בזכוכית או צור אך לא במגל או באזמל.
השוחט בודק הסכין לפני ואחרי השחיטה אם היא חלקה לגמרי. שוחט שלא עושה כן -ינודה.
ניתן לשחוט בכל שעות היממה ובלבד שיהיה אור כדי שיראה מה הוא עושה (מנר וכד).
פרק ב':
מקום וכוונה
בכל מקום מותר לשחוט, חוץ מן העזרה שבבית המקדש או בדרכים המזכירות שחיטה לשם עבודה זרה כגון שחיטה למי הנהר וכד'.
השחיטה: מותח הצוואר של הנשחטת כדי שהסימנים לא יזוזו בזמן השחיטה, ומוליך הסכין ומביאה (תנועת יד כמו פריסת לחם).
בזמן השחיטה הנשחטת יכולה לעמוד או לשכב.
השחיטה חייבת להיות מכח אדם ולכן פסולה אם נעשית באמצעות טכניקות אחרות (כמפורט בפרק).
2 אנשים ששוחטים ביחד -כשר.
אם לא כיוון לשם שחיטה ושחט באופן כשר -השחיטה כשרה.
גוי לא יכול לשחוט עבור ישראל.
פרק ג':
דברים הפוסלים בשחיטה
5 הלכות מעכבות (פוסלת) את השחיטה:
1.שהייה: הפסקת השחיטה לפרק זמן מסוים, והמשכתה לאחר מכן.(כמפורט בפרק)
2.חלדה: שחיטה כאשר הסכין מכוסה, בין בדבר שהוא חלק מן הצוואר כגון: הקנה או הוושט, ובין בדבר שאינו חלק מן הצוואר, כגון: מטלית שהייתה מונחת או קשורה, על הצוואר.
3.דרסה - שחיטת הצוואר באמצעות דחיסת הסכין, והפעלת כוח, ולא בהולכתו והבאתו הנה והנה.
4.גרמה :השוחט בקנה למעלה, במקום שאינו ראוי לשחיטה (בצוואר)
5.עיקור: קריעת הוושט או הקנה, ולא חיתוכם.
פרק ד':
השוחט
ישראלי שאינו יודע חמישה דברים שפוסלים את השחיטה וכיוצא בהן מהלכות שחיטה שלמדנו אתמול, ושחט בינו לבין עצמו--אסור לאכול משחיטתו, לא הוא ולא אחרים. והרי זו קרובה לספק נבילה; והאוכל ממנה, מכין אותו מכת מרדות.
ויש לשוחט להתלמד עם חכם ולשחוט לפניו מספר פעמים עד שייעשה למומחה.
המומחים שוחטים לכתחילה בינם לבין עצמם. וגם נשים ועבדים אם היו מומחים, הרי אלו שוחטים לכתחילה.
אין לאכול משחיטת גוי אפילו הכיר את 5 הכללים וכו.
עוד מביא הרמב''ם היום:
כשהיו ישראל במדבר, לא נצטוו בשחיטת החולין, אלא היו נוחרין או שוחטין ואוכלין, כשאר הגויים...ונצטוו במדבר שכל הרוצה לשחוט, לא ישחוט אלא שלמים (קרבן)..ומצוה זו אינה נוהגת לדורות, אלא במדבר בלבד בעת היתר הנחירה...ונצטוו שם, שכשייכנסו לארץ, תיאסר עליהם הנחירה, ולא יאכלו חולין אלא בשחיטה...וזו היא המצוה הנוהגת לדורות, לשחוט ואחר כך יאכל
פרק ה':
דרוסה
'טריפה' אסורה לאכילה מהתורה. ולא רק 'טריפה' אלא מגוון חולאים שקראו לבהמה/חיה/עוף אוסרים אותה לאכילה.
היום נלמד על ה'דרוסה'.
'דרוסה' היא בהמה/חיה/עוף שהותקפה על ידי בעל חיים טורף.
הכללים:
🔹סוג הדורס – לפי סוג הנדרס ועוצמתו נקבע אם הבהמה דרוסה (כמפורט בפרק).
🔹הדריסה – שיתקע בחייו את ציפורני ידיו בנדרס בכוונה ולא במקרה.
🧐 הבדיקה – בודקים את החלל של הבהמה/חיה/עוף בכל ספק דריסה, ואם נשאר רושם מהדריסה, -טריפה.
פרק ו':
נקובה
ממשיכים בסימני הטריפה.
11 אברים בבהמה ובחיה שאם ניקב אחד מהן לבית חללו במשהו -טריפה; ואלו הן--תרבץ הוושט, וקרום של מוח הראש, והלב עם הקנה שלו, והמרה, וקני הכבד, והקיבה, והכרס, והמסוס, ובית הכוסות, והדקין, והריאה עם הקנה שלה.
העוף -אין לו כרס, ולא מסוס, ולא בית הכוסות; אבל יש לו כנגדן, זפק וקורקבן.
פירוט על כל איבר נמצא בפרק..
כל אבר מהרשימה 👆🏻-אם ניקב במשהו טריפה וגם אם ניטל כולו, טריפה, בין שניטל בחולי או ביד, בין שנברא חסר.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
