ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר יהושע
- לימוד והעמקה ספר יהושע
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- דפי לימוד עצמי
ספר יהושע
"ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים" אנו מתפללים בכל יום, ומביעים בכך את הגעגוע לחדש ימינו כקדם. או במילים אחרות - את הגעגועים אל השכינה ששרתה בתקופת התנ"ך, ולכל מה שנילווה אל קיומה.
בשעה טובה תכנית לימוד התנ"ך יוצאת לדרך. הלימוד הוא בבקיאות, והוא מזמן פתחים לעיון - להיכרות עם התקופה ועם הדרכים הרוחניות של גדוליה. בהתאם השאלות נוגעות תחילה לתוכן ולמבנה, ובהמשך הן מזמנות חשיבה. בכל פרק תהיה שאלה אחת למחשבה מתורה שבעל פה – במדרש האגדה או ההלכה.
המלצה לתהליך הלימוד: קריאה בקול של הפרק; לרשום בנקודות ציון כותרות להתרחשויות; לרשום שאלות העולות מלימוד הפרק – מילים ומשמעות; להוסיף את השאלות המוצעות בדף זה; קריאה קשובה יותר של הפרק תוך ניסיון לחלץ ממנו תשובות לשאלות. אם אין תשובה – זוהי הזדמנות ללבן בין החברותות ובשיעור הסיכום ביום שישי.
לימוד והעמקה ספר יהושע (20)
הרב שמעון קליין
2 - לגדול בתנ"ך - יוצאים לדרך
3 - דף הנחיות לפרקים א-ד
4 - מנהיגות יהושע
טען עוד
1. שליח של מי הוא יהושע? (של הקב"ה / של העם?)
2. כמה פעמים נזכר שמו של משה בפרק זה? מהם ההקשרים בהם הוא נזכר? מה ניתן ללמוד מכך?
3. מהו ייעודו של יהושע כפי שמשתקף מפסוקים ב – ד. מה לא נזכר בפסוקים אלו?
4. פשר המילים "חזק ואמץ"? באלו הקשרים הן נאמרות? מצא מקומות נוספים בהן הן נזכרות בתורה. מדוע הן משויכות דווקא ליהושע?
מדרש החכמים: המילים "כל אשר ימרה את פיך..." משמשות בחז"ל ובעקבותיהם ברמב"ם כמקור למורד במלכות חייב מיתה. 1 מה ההיגיון בלימוד הלכה לדורות מנאומם של שניים וחצי השבטים?
פרק ב'
1. מהי מטרת שליחות המרגלים?
2. רשום נקודות ציון המתארות את השתלשלות האירוע. מה עבר על המרגלים בכל שלב?
3. האם שליחות המרגלים היא סיפור הצלחה או סיפור של כישלון?
4. מהו ההיגיון במסקנת המרגלים: "נתן ה' בידינו את כל הארץ"?
ובמדרש: ילקוט שמעוני יהושע רמז ט "... אמרו: בת י' שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וזנתה כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לסוף חמשים שנה נתגיירה...". חשוב על המשמעות של זיהוי זה?
פרק ג' - ד'
מעבר הירדן
1. תאר במילים שלך את סדר השתלשלות האירוע. מה אירע בכל שלב?
2. מהי תכלית נס מעבר הירדן? הסברים שונים מובאים בפרקים אלו. מהי נקודת המבט בכל אחד מהם?
3. היכן ממוקם הארון, והיכן ממוקם העם ביחס אליו במהלך פרק זה? מהי המשמעות המקופלת בכך?
4. מה בין סיפור האבנים בפרק ד', א-י, לבין סיפור האבנים בהמשך הפרק בפסוקים טו-כד? (הבדלי בניסוח ובמשמעות).
ובמדרש: "אורך החצר מאה באמה וגו' (שמות כ"ז, יח) וכל ישראל עומדים שם אתמהא, אלא מיכן שמועט מחזיק את המרובה, ודכותה ויאמר יהושע אל בני ישראל גושו הנה וגו' (יהושע ג', ט) ר' הונא אמר זקפן בין בדי ארון, ר' חמא אמר סמכן בין בדי ארון, רבנן אמ' צימצמן בין שני בדי ארון, אמר להם יהושע מזה תדעו כי אל חי בקרבכם (יהושע ג'/ י), ואף בירושלם עומדים צפופים ומשתחוים רווחים" ( בראשית רבה פרשה ה). מהו ההקשר למדרש זה בפרק?
לימוד פורה ומשמח
שמעון
^ 1.דוגמא: "... עמשא אכין ורקין דרש, אשכחינהו דפתיח להו במסכתא; אמר: כתיב כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת, יכול אפילו לדברי תורה - תלמוד לומר, רק חזק ואמץ" (סנהדרין מ"ט, ע"א); רמב"ם: "כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו, אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך או שלא יצא מביתו ויצא חייב מיתה, ואם רצה להרגו יהרג, שנאמר כל איש אשר ימרה את פיך..." (הלכות מלכים ג', ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
