ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
בעיות כשרות בסימן ופתרונם:
• ערלה - אין חשש ערלה בתמרים.
• חרקים: תמר לח - בדרך כלל נקי, אך רצוי לחצות אותו להוציא את הגלעין ולהתבונן בו.
תמר יבש - לחצות ולהוציא את הגלעין. אח"כ לבדוק היטב כנגד האור בצד הפנימי וגם בצד החיצוני, שאין נקודות שחורות או רימות. לעיתים ישנם גבישים לבנים, הם גבישי סוכר ואיננו מעידים על הימצאותם של חרקים.
יקח תמר בידו ויכוון לפטור את כל פרי העץ שיאכל ויברך:
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ".
ואחרי שיאכל ממנו מעט יאמר:
ספרדים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאנו וכל מבקשי רעתנו".
אשכנזים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו שונאינו"
תימנים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו שונאים" ואח"כ מברכים ואוכלים.
תפוח עץ בדבש
בעיות כשרות בסימן ופתרונם:
הדבש: כשלעצמו הוא מוצר כשר גם בלי ציון כשרות, אולם לאחרונה יש חברות המוסיפות חומר אחר כדי להגדיל את נפח הדבש ואף מזייפים את הכשרות.
תפוח עץ:
א. ערלה - יש מיני תפוחי עץ שאחוזי ערלה שלהם גבוהים. יש צורך להקפיד לרכוש תפוחי עץ ללא חשש ערלה.
ב. בשנה זו, תשס"ד-ה אין בעיה של כשרות בציפוי המבריק (שלאק) שיש ע"ג התפוחים. בשנה זו עברו לשימוש בשלאק כשר.
יטביל פלח תפוח בדבש ויאמר:
ספרדים, אשכנזים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
תימנים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה מתוקה".
רוביא - לוביא
אופן הבדיקה:
שעועית לבנה - להשרות במים כעשר שעות, לבדוק ע"ג היד (כחמישה- שישה אחדים כל פעם) כאשר הופכים מיד ליד כדי לראות את שני צדדי השעועית.
שעועית טרייה - לעיתים נגועה בתולעים החודרות לתוך התרמיל. יש לעשות בדיקה מדגמית: לקחת שלושה תרמילים ממקומות שונים סה"כ תשעה תרמילים. יש להתבונן מבחוץ ולחפש נקבים, לאחר מכן יש לחצות את התרמיל לכל אורכו, ולבדוק מבפנים.
שעועית קפואה - מוחזקת כנקייה - אין צורך לבדוק אחד אחד, אך ראוי להתבונן בהם לפני הבישול.
חילבה: גרגירים - טעונים בדיקה לפני הטחינה. אבקה - אם היא טרייה אין צורך בבדיקה. אם היא לא טרייה ראוי לבדוק שאין רימות. כמו כן, בתהליך ההשריה, לבדוק שאין חרקים צפים.
פול מצרי (דיגרה) גרגירים יבשים - שריה במים כ-10 שעות ובדיקה של כל אחד ואחד לשני צדדיו, ואחר כך לקחת מתוכם שלושה פולים, לפתחם ולבדקם גם מבפנים.
פול טרי - כמו שעועית ירוקה טריה.
יקח בידו רוביא הנקראת "לוביא" ויאמר:
ספרדים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו ותלבבנו".
אשכנזים ותימנים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו".12
כרתי (כרישה, לוף)
כרתי נגוע לכל אורכו בחרקים - טריפסים. מומלץ ביותר להשתמש בגידול ללא חרקים.
כאשר אין משתמשים בגידול ללא חרקים - יש לחצות את העלים לכל אורכם ולפרקם. להשרות את העלים בחומר ניקוי לכלים או במי מלח (כף מלח לליטר מים) למשך 2-3 דקות. לאחר מכן לשטוף היטב ולשפשף כל עלה בנפרד עם ספוג או באצבעות הידיים.
ייקח הכרתי בידו ויאמר:
ספרדים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיכרתו אויבנו וכל מבקשי רעתנו".
אשכנזים ותימנים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיכרתו שונאינו".
סלקא
סלק - הסלק לעיתים נגוע ע"י תולעים, החודרים מבחוץ לתוך גוף הסלק. אחרי הבישול והקילוף יש להתבונן מבחוץ לראות האם ישנם חורים כאלה. המקום המצוי ביותר הוא בצד העליון היכן שהעלים יוצאים. אם אין חורים אפשר לחתוך את הסלק לחתיכות תוך כדי הסתכלות.
אם ישנם חורים למחילות יש לחתוך לידם כדי לבדוק האם ישנה נגיעות בתוך הסלק. אם נמצא שם תולעת, או נשל של תולעת, אפשר להסיר את המקום הנגוע ולהשתמש בשאר חלקי הסלק.
עלי תרד - נגוע ביותר בשני הצדדים החיצוניים של העלה וגם במחילות הנמצאות בתוך העלה עצמו.
מומלץ ביותר להשתמש רק בגידול ללא חרקים.
כאשר משתמשים בעלי תרד מגידול רגיל - אופן ניקיונו הוא:
פירוק העלים והשרייתם בחומר לניקוי כלים או מי מלח (כף מלח לליטר מים) למשך 2-3 דקות. לשטוף היטב מתחת לזרם מים חזק. בדיקת כל עלה ועלה מול מקור אור חזק.
ייקח בידו ויאמר:
ספרדים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו אויבנו ושונאנו וכל מבקשי רעתנו".
אשכנזים ותימנים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו אויבנו".
קרא (קישוא לבן)
יקח הקרא בידו ויאמר:
ספרדים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו".
תימנים ואשכנזים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיקרע גזר דיננו".
רימון מתוק
נגיעות וחרקים - לעיתים חודרת תולעת חומה לרימון. יש להפוך את הגרגירים ולראות שאין נגיעות. נקודות קטנות כהות בגרעיני הרימון אינן סימן לנגיעות.
ייקח רימון בידו ויאמר:
ספרדים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון".
תימנים אשכנזים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנרבה זכויותינו כרימון".
דגים
יש נגיעות גבוהה מאוד בסוגים מסוימים של דגים.
קרפיון - כדי להשתמש בראש הדג יש לחתוך אותו לאורכו תחילה, להסיר את הזימים שבתוכו, ולשפשף תחת זרם מים. את גוף הדג יש לשטוף ולשפשף היטב עם סקוץ-ברייט, או לגררו עם סכין ולשטוף שוב. אפשרות אחרת: להסיר את עורו של הדג ולשטוף היטב.
אמנון (מושט) - יש להסיר את הזימים מהראש ולבדוק שאין תולעים באזור הראש. יש לגרור את חלל הבטן בסכין וגם באזור השידרה מבחוץ. אח"כ לשטוף היטב.
יקח דג בידו ויאמר:
"יהי רצון שנרבה ונפרה כדגים ושלא תהא עין הרע שולטת בנו כדגים הללו שאין עין הרע שולטת בהם".
ראש כבש / דג
ייקח ראש של כבש (או מין חי אחר) בידו ויאמר:
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
