ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
"בעידן הקדם-מודרני דתות לקחו על עצמן את האחריות לפתור מגוון רחב מאד של בעיות טכניות בתחומים כמו חקלאות... גם רפואה הייתה בתחום אחריותם של חכמי הדת" (עמ' 130); "ניצחונם של המדענים הוא כה המוחלט, עד שעצם ההגדרה של הדת עברה שינוי. אנחנו כבר לא מקשרים דת עם חקלאות או רפואה, וקנאי דת רבים סובלים מאמנזיה קולקטיבית, ומעדיפים לשכוח שהדת שלהם אי פעם טענה לעליונות בתחום גידול צמחים או ריפוי חולים" (שם 131).
אלא מי שסובל כאן מאמנזיה מרשימה, או שמא פשוט בבורות מדהימה, הוא הררי עצמו. בואו נדבר על היהדות (כי אחרי הכל, זו הדת שלנו שמעניינת אותנו). מתי בדיוק לקחה על עצמה היהדות את האחריות "לפתור בעיות טכניות" בתחום החקלאות או הרפואה? ההפך הוא הנכון - היהדות מלמדת שה' הוא המחליט האם ירדו גשמים או לא, והאם חולים יבריאו או ימותו. אכן, היו נביאים וצדיקים שה' שמע לתפילותיהם ואף חולל עבורם ניסים (לא שהררי יאמין לזה, כמובן), אבל אפילו להם לא הובטח דבר. האדם עובד את האל, לא האל את האדם. תפילה איננה מאגיה, וביהדות היא מעולם לא נתפסה ככזו.
מתי בדיוק התיימרו אנשי הדת להחליף את המומחים המדעיים? התורה עצמה מורה לפצועים לפנות לרופא - "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא, יט). התלמוד מכיל עשרות דפים של תרופות ורפואות טבעיות, על פי התפיסות הרפואיות של אותו הזמן, ותיאורים של חכמים שעסקו ברפואה או פנו לרופאים; רבים מגדולי ישראל היו רופאים במקצועם - רמב"ם, רמב"ן, רלב"ג ועוד. האם כל אלה סבלו מ"אמנזיה קולקטיבית" ושכחו שכיהודים דתיים תפקידם הוא להתפלל לאל, ולא להציע תרופות?
המדענים לא "ניצחו ניצחון מוחלט", כי מעולם לא היתה מלחמה בינם לבין אנשי הדת. תזת הקונפליקט, הטוענת שקיים קונפליקט מהותי בין דת למדע, נדחתה מזמן על ידי רוב ההיסטוריונים של המדע (ראה למשל מאמריו של יקי מנשפרוינד). היא אהובה כל כך על אתאיסטים כמו הררי, משום שהיא מאפשרת להם לנכס את המדע לצדם ולהציב את עצמם מול אנשי הדת החשוכים, מתנגדי המדע; אולם רבים מגדולי המדענים בכל הזמנים היו והנם אנשים דתיים, בני דתות שונות, שמעולם לא ראו כל סתירה או מאבק בין אמונתם לבין המדע, אלא להפך. חוץ ממקרים בודדים, כמו ג'ורדנו ברונו וגלילאו גלילי (שגם אצלם היה הסיפור מורכב יותר מ"האשמה בכפירה"), או סוגיות מסוימות כמו האבולוציה - איפה בדיוק ראינו שהיתה מלחמה בין דת (כל הדתות!) לבין המדע? התיאור של הררי את הדת, אינו אלא תיאור דמיוני של דת מדומיינת, שבה אנשי הדת הם מאגיקנים המתחרים עם המדענים מי יחולל יותר פלאים. זה אינו תיאורה של היהדות, וככל הידוע לי גם לא של הנצרות והאיסלם, שגם מתוכם קמו לא מעט רופאים ואנשי מדע. דחליל ותו לא. אלא שלאתאיסטים חשוב מאד לשמור על הדחליל הזה - כי אם תתברר האמת, שאפילו על המדע הם לא יכולים לקחת קרדיט, במה כבר יוכלו להתגאות?
באדיבות "מכון ידעיה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
