ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
(ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים:
(ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם...
צריך עיון מה ההבדל בין המלה "חשק" לבין המלה "אהבה"? כבר ידענו מדברי רמב"ם 1 "כי האהבה המופלגת עד שלא תשאר מחשבה בדבר אחר זולת אותו האהוב, הוא החשק". ובכן מדוע המקרא "ירד דרגא" שהתחיל בענין "חשק" וירד למושג של "אהבה"?
שמא מענה על כך נמצא בדברי הנצי"ב שם: 2
"מאהבה שבאה כמה פעמים בלי טעם נגלה לאחר, כי אם התקשרות הרוח. כמו שמזדמן האב והבן שלא הכירו זה את זה מעולם על פי סיבה, ובפגישה מועטת נקשרים באהבה נפרזה. והיינו משום ד'מזלייהו חזו' 3 , שרוחם מקושר בתולדה. כך אהבת ה' לישראל הוא משום שהמה חלק אלוה ממעל'. 4 ומשום זה נקראו 'בנים' למקום 5 והקב"ה מכנה עצמו 'אב', כדכתיב בשירת האזינו 'הלא הוא אביך'". 6
שוב במקרא הנוסף, שם כתוב:
"רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה". 7 כתב שם הנצי"ב:
"דמשמעות 'חשיקה' הוא משום שטוב בעיניו ביותר... 'ויבחר בזרעם אחריהם': שיהיו המה חלק אלוה... כאהבת האב לבן אע"ג שאין מעשיו רצויים כל כך".
ומהפירוש הנפלא הזה הבננו כי הקב"ה אוהב את ישראל למרות שמעשינו אינם בשלימות הראויה בעבודת הקב"ה. ודבר זה כמעט מפורש במקרא, לענין ביטוי "אהבה" של הקב"ה אלינו. כתוב בספר מלאכי: 8
"אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ? [עונה ה'] הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה', וָאוֹהַב אֶת יַעֲקֹב".
מה פשט מלים אלו? שאפילו אם אנו דומים במעשינו למעשי עשו אחינו, שהוא התאום שלנו, ה' אוהב אותנו ולא את עשו. כך הגדיר הרב קוק בספר "שמונה קבצים": 9
'ואני קרבת אלהים לי טוב, שַׁתִּי בד' אלוהים מחסי, לספר כל מלאכותיך'. 10 ומלאכות ד' היא דבר ד' ביד מלאכי, 'הלא אח עשו ליעקב, ואוהב את יעקב'. שהיא תשובה נצחית מספקת לכל תואנָתָם של מתאוננים קטני-אמנה, האומרים בכל דור ודור, וביותר בדור התגלות אור ישועה, 'במה אהבתנו?'. ובאמת 11 'אהבת עולם ואהבה רבה אהבתנו ד' אלהינו, חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו. אבינו מלכנו, בעבור שמך הגדול, ובעבור אבותינו שבטחו בך ותלַמדם חוקי חיים. כן תחננו ותלמדנו, והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. ואומר: מהר והבא עלינו ברכה ושלום, כי אל פועל ישועות אתה, ובנו בחרת מכל עם ולשון, להודות לך וליחדך באהבה'. וחותם 'הבוחר בעמו ישראל באהבה', להיות הקדמה לייחוד ד' ב'שמע ישראל', ו'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', הנאמר בחשאי. 12 אף על פי שהגלוי סותר זה לפעמים אין בכך כלום, כי האמת הברורה הוא מאמר השבטים כולם, 'כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד'....
כלומר, למרות שאנו דומים הרבה מאד לעשו, בחיצוניות מעשינו, הקב"ה אוהב אותנו. דברים דומים כתב הרב צדוק הכהן, בסוף ספרו "רסיסי לילה": 13
"אבל באמת 'יעקב בחר לו י"ה, ישראל לסגולתו'. כידוע הפירוש על 'והייתם לי סגולה מכל העמים'. דרצה לומר כמו סגולה שהוא בלא טעם נגלה, רק כך הדבר מסוגל בסגולה; כך מה שבני ישראל לו יתברך מכל העמים הוא בלא טעם בהתגלות בעולם הזה כלל. דהגם דשניהם שוין למראית העין בעולם הזה ואוהב את יעקב שהוא היפך הזימה שהשם יתברך שונא ואת עשו שנאתי שהוא מלא זימה, אף דלמראית העין אינו כן. מכל מקום השם יתברך מכיר שורשם הנעלם מעיני בני אדם בעולם הזה הרואה לעינים. והמילה הוא עדות על השורש דבני ישראל הנעלם בעולם הזה, דשורשם גדורים בעריות. 'ועמך כולם צדיקים' וקדושים. ומה שאין נראה כן, הוא רק מצד דמיון עולם הזה, ד'היינו כחולמים':
וחזר על זה בספרו "מחשבות חרוץ": 14
"'ואוהב את יעקב, ואת עשו שנאתי' בלי שום טענה וטעם. אפילו זה יעשה כל טוב למראית עין וזה להיפך, דהאדם יראה לעינים 15 ולפעולה הנגלית ומדות המתגלים מצד התפשטותם, 'וה' יראה ללבב' 16 שממנו תוצאות חיים ומקור המדות והמעשים כולם הנמשכים מהתגלות לבו, ונובעים ממעמקי הלב הנעלם מעין האדם עצמו גם כן רק גלוי לפניו ה' יתברך בוחן לבות, 17 וה' יתברך העיד על פי נביאיו דהוא לבן של ישראל, היינו דמעמקי לבם דבוק באלקים חיים וכמו שנאמר 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך', 18 וכמו שמובא בזוהר 19 'דאורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולא חד".
ובאמת יסוד זה כבר הוגד לנו ע"י מהר"ל: 20
"כי ישראל מצד שהם בשלימות, רק כי היצר הרע מגרה בהם ומביא אותם אל הרע, ואין הרע בהם מגרה בהם. אבל האומות הם בעצמם בחסרון, ודבק בעצם שלהם, ואינו רק במקרה בשביל היצר שהוא בהם הרע, ומצד זה ימשכו עצמם לגמרי אל הרע, שהם פחותים ורעים, והרע להם טבעי. ונמצא כי לפי מדרגתם הפחותה שלהם יִמָּצֵא הרע בעצמם בלא גרוי".
ועוד בספר "נצח ישראל" 21
"כבר אמרנו לך פעמים הרבה, שכל חטא שבישראל הוא מצד המקרה, ואין חטא מצד עצם צורתן. ולפיכך היה מצדיק ישעיהו את ישראל, ואמר, אף שהם חוטאים מצד המקרה, מכל מקום מצד עצם ישראל הם טובים. כי הצורה בישראל צורה אלוקית, ולכך אין חטא בהם מצד עצמן, רק מצד המקרה, דהיינו מצד היצר הרע.
על ידי יסוד זה הסביר מהר"ל מדוע רק לישראל יש אפשרות של הסרת החטא ע"י הבאת קרבנות למקדש, ולא כן הגוים. 22
"כי ישראל יש להם מעלה מיוחדת. כי ישראל מעלתם שהם נבדלים מן הפחיתות לגמרי, והחטא שמקבלים אין זה רק מקרה, ודבר שהוא מקרה בלבד אפשר הסתלקות...
ודבר זה הוא לישראל בפרט לא לשום אומה. ובשביל כך יתקיימו ואין הַעֲבָרָה להם מן העולם כמו שיש לאומות, שאם היה החטא לישראל בעצם לא היה כפרה להם על ידי קרבן. אך בשביל שהחטא בישראל ענין מקרה כמו שהתבאר, לכך יש להם קרבנות. ובזמן שאין בית המקדש קיים סדר הקרבנות [שקוראים ולומדים, משמש ל]הסרת החטא".
ועוד כתב: 23
"במה שחֵטְא ישראל ראוי לכפרה ולסליחה, בעבור שעצמם ראוים הם לטהרה ולנקיות מן החטא, ולכך לישראל החטא מקרי להם. ולאומות החטא עצמי להם. ולפיכך החטא אשר הוא בעצם והוא קטן, נחשב יותר ויותר מן החטא גדול שהוא במקרה. ועל זה יש ראיות הרבה מאוד ואין כאן מקומו".
נחזור לענין שהתחלנו בו. הקב"ה כאשר ברא את העולם, התכוין לייסד בעולם אומה אחת שתפרסם כבודו, אומה אחת שתהיה דבקה בו. והם ישראל, כמו שדרשו 24 "בראשית ברא אלוהים" עבור ישראל שנקראו 'ראשית'. 25 ובכן, גם כשאינם זוכים לקיים התורה כראוי, שיחול בהם "חשק", אבל "אהבתו" של הקב"ה אליהם לא תסור לעולמים.
^ 1.מורה נבוכים, ח"ג פרק נא, מהד' הגר"י קאפח, עמ' תט.
^ 2.העמק דבר, דברים ז, ח.
^ 3.ניב על פי מגילה ג, א.
^ 4.כדברי רמב"ן על בראשית ב, ז. "ויפח באפיו נשמת חיים... כי הנופח באפי אחר מנשמתו יתן בו".
^ 5.דברים יד, א.
^ 6.דברים לב, ו.
^ 7.דברים י, טו.
^ 8.פרק א פסוק ב.
^ 9.קובץ ב, פסקא רפד.
^ 10.תהלים עג, כח.
^ 11.כאן הרב קוק מעתיק מברכה שניה של יוצר של שחרית, לפני קריאת שמע.
^ 12.פסחים נו, א.
^ 13.אות נח, מהד' באותיות רש"י עמ' 177, ובמהד' הר ברכה, עמ' 204.
^ 14.אות יד, מהד' באותיות רש"י עמ' 109; ובמהד' הר ברכה, עמ' 116.
^ 15.ניב על פי שמואל-א טז, ז. וסיפא דקרא "וה' יראה ללבב".
^ 16.סוף הפסוק הנ"ל.
^ 17.כדברי ר' צדוק (רסיסי לילה, אות מט, מהד' באותיות רש"י עמ' 107; ובמהד' הר ברכה עמ' 125) זהו מאמר חז"ל בברכות יז ע"א "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצון אבינו שבשמים...". כלומר גלוי וידוע רק לפני הקב"ה עצמו. ולא לעיני הבריות. כי זה במעמקי הלב. ולכן פסק הרמב"ם בהל' גירושין פרק ב' על כפיית גט, אפילו למומרים. כי זה נקרא "רצונו" באמת.
^ 18.דברי הימים-א כט, י.
^ 19.על פי ח"ג עג, א.
^ 20.נצח ישראל, פרק ב, עמ' יד.
^ 21.שם פרק מט, עמ' קצא.
^ 22.ספר גבורות השם, פרק ח עמ' מה.
^ 23.שם, פרק ט, עמ' נז.
^ 24.ויקרא רבה לו, ד. והובא בדברי רש"י לבראשית א, א.
^ 25.ירמיה ב, ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
