ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
יתרה מכך, התורה ממשיכה "והיו הדברים האלה... על לבבך", כלומר שהאמונה ("שמע ישראל") והאהבה ("ואהבת") תהיינה על ליבנו בכל עת. אנו נדרשים לחקוק אותן על ליבנו, עד שהתורה מוסיפה "ודיברת בם", ומוסיפים רבותינו ללמד על פי הכלל הגדול ש"מכלל הן אתה שומע לאו" שאסור לדבר בשום דבר אחר פרט לאהבת ה', ואם כן כל דיבורינו צריכים להיות ענפי אהבת ה'. ולא עוד אלא שהיא צריכה להעסיק אותנו מבוקר עד לילה ובכל המצבים. אדם מוצא זמן פנוי "בשבתך בביתך" – ואהבת. במה עלינו לעסוק ועל מה עלינו לחלום? על מושא האהבה. אבל זה עוד יחסית קל. "בלכתך בדרך", לעומת זאת, הרבה יותר מאתגר. בשעת הטלטלה של הדרך, הגורמת לחוסר ריכוז ומכניסה עיסוקים בדברים שמסיחים את הדעת, ובוודאי בימים ההם שהיו רוכבים על סוסים וחמורים וחשופים לפגעי מזג האוויר בתנאי דרך לא פשוטים – גם אז אנו חייבים לדבר בם. ואפילו כשעומדים לישון ואין כוח לחשוב על כלום, זה הנושא היחיד שצריך להעסיק אותנו מבוקר עד ערב - ואהבת.
אפילו הרמב"ם נעשה חסיד לוהט כשהוא מדבר על אהבת ה' (הלכות תשובה): "וכיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתרה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד, כאילו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה והוא שוגה בה תמיד , בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה - יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו". האהבה צריכה להיות כמו אצל זוג מאוהב, שאינם חושבים על דבר אחר פרט לאהוב ועסוקים בו יומם ולילה.
זוהי דמותו של דוד המלך, שרבותינו העידו עליו ששנתו הייתה קצרה ביותר, כשישים נשימות הסוס. הוא לא הצליח לישון כמו שצריך, כי משהו טרד את מנוחתו: "נכספה וגם כלתה נפשי", "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי". גודל הגעגועים והכיסופים שלו לה' יתברך היו מעוררים אותו בחצי הלילה, כמו אדם שמאוהב לחלוטין וקם באמצע הלילה ולא יכול לעצור בעצמו מלחשוב על מושא אהבתו.
מוח שליט על הלב
ומיד באה השאלה: כיצד אפשר להגיע לכך? איך ניתן לגרום ללב לאהוב את ה' כל כך עד שהוא ישגה באהבתו באופן תמידי? הבעיה היא שהציווי לאהוב הוא חמקמק. אי אפשר לצוות על הלב להרגיש רגש מסוים, לא אהבה וגם לא שנאה. הלב הוא איבר לא ממושמע, וגם אם נאמר לו ונפקוד עליו, הוא אינו מרגיש חובה להגיב. מכיוון שכך, נראה לפעמים שזוהי מצווה השייכת לצדיקים בלבד. אך תורתנו מלמדת שלא רק דוד המלך, אלא כל יהודי צריך כך לחיות. וכל עוד שלא הגענו לכך, לא קיימנו את המצווה בשלמותה. כדי שהדברים יהיו חקוקים בליבנו, התורה גם מצווה לקשור אותם על היד ועל הראש ולכתוב אותם על המזוזה בשערי הבית, כדי שבכניסתנו וביציאתנו הם ילוו אותנו בכל רגע ורגע ויזכירו לנו את המצווה הגדולה שאין בלתה.
אפשר להציע שתי נקודות מבט על העניין, שתי עצות שתעזורנה לנו להתקרב עוד קצת אל המצווה הזו. האחת היא אמרה של הבעל שם טוב שמתמצתת את כל הדברים שנאמרו בעניין הזה באופן נפלא. הבעל שם טוב אמר שעיקר מצוות אהבת ה' היא לתקוע את מחשבתו בעניינים המעוררים את האהבה . כלומר, העבודה עם הרגש היא קודם כול עבודה עם המחשבה. כמו בכל זוגיות, גם באהבת ה' יש עניינים שמעוררים את האהבה ועניינים שמעוררים אדישות או אפילו חמור מכך, והשאלה היא על מה חושבים. השחיקה נגרמת מכך שמפסיקים לחשוב על העניינים המעוררים אהבה, ולפעמים צריך לפנות זמן וקשב כדי להפנות את המחשבה לאותם עניינים. וכמובן שהדברים משתנים מאדם לאדם, ולכן אי אפשר לתת בזה הדרכה מוחלטת שמתאימה לכולם, אלא כל אחד ואחת צריכים למצוא את הדברים שמעוררים אצלם את האהבה ולחשוב עליהם.
ובכל זאת, צריך לדעת שלמרות שהבעל שם טוב עצמו הציע את הדרך הזו, זו דרך עם גוון חב"די. היא יוצאת מנקודת הנחה שהמוח שליט על הלב, וזו ממש שיטתו של בעל התניא, שהמוח מכונן את הרגשות ומנהל אותם. אך למי שפחות מוצא את עצמו בדרך זו יש דרך נוספת. אבי תמצת אותה למשפט קצר וקולע: "דבקות זו מחלה מידבקת; בדוק היכן יש הרבה מהנגיף, לך לשם ושאף ככל שתוכל". הוא עצמו נהג כך, והיה הולך מדי ליל שבת לחסידי ר' אהרל'ך בירושלים למרות שהיה חב"דניק. היה לו עמוד קבוע בקצה, ובדרך כלל הוא לא התערבב עם החסידים, אבל כיוון שרצה דבקות ועבודת ה', הוא היה מבלה שם שעות ומנגן איתם ניגונים.
בתוך האטמוספירה
הדרך השנייה של אהבת ה' נקנית באמצעות אטמוספירה של קדושה . לפני כמה שנים נערך בארצות הברית מחקר שבדק מה הדבר שהכי מקרב יהודים לתורה ומצוות. והתשובה הייתה – יותר מלימוד תורה, יותר מהדלקת נרות, יותר מהנחת תפילין ברחוב – הדבר שהכי מקרב הוא סעודת שבת. ובאמת, מכל המצוות, סעודת ליל שבת היא השיא של האטמוספירה היהודית. יש בה ביתיות, חום, קרבה ויחד, אוכל ויין. בעידן של בדידות שבו אנשים יוצאים לפאבים רק כי הם מחפשים קרבה, מה מציע יותר קרבה מאשר האור המחמם של סעודת השבת?
האטמוספירה הזו שבה יושבים כולם יחד, ויש זמן, אף אחד לא ממהר, יש דברי תורה, יש מאור פנים, מקום לכל אחד, מנה לכל אחד. הסעודה לא מתקיימת במסעדה או באולם של חמש מאות איש אלא בבית, באווירה הכי אינטימית ומחוברת, ויש בה ניגונים ופיוטים, שירה בציבור - כל אלה יוצרים אווירה שפועלת גם על האנשים הכי רחוקים מתורה ומצוות.
אפשר ללמוד הרבה מהרעיון של אטמוספירה לעניין חינוך הילדים לאהבת ה'. בכולנו יש שאלה עמוקה ובוערת שלעולם אינה נאמרת בקול – האם ה' אוהב אותי? האם הוא באמת־באמת אוהב אותי? וזו השאלה הכי חשובה, מפני שבעומק האישיות כולנו רוצים להיות אהובים. זמרים שמופיעים בפני קהל של אלפים, ואנשים תולים את הפוסטרים שלהם בחדר והולכים אחריהם לכל מקום, מקבלים מענה אדיר על הצורך להרגיש נאהבים. אבל מניסיון אני יודע שגם האומנים הללו, שמקבלים חיבוק ואהבה מקהל עצום, מגיעים בסוף הערב הביתה, ושם הם מרגישים לבד־לבד. החור באישיות אינו מתמלא מקהל המעריצים, כי למעשה כל החוויה האקסטטית הזו היא רק כי אנחנו רוצים שהקב"ה יאהב אותנו.
האטמוספירה הנעימה שבה מקבלים כל אחד ואחת, ונותנים לו ולה תחושה שהם אהובים בלי תנאי, היא מה שאנו יכולים לעשות על מנת להשפיע משהו מעין האהבה שהקב"ה אוהב כל יהודי. והיא נכונה לא רק לרחוקים ולמתקרבים, אלא גם ובעיקר לילדינו. אצל הנתיבות שלום, הרבי מסלונים, היו משקיעים הרבה במלמדים שלימדו ילדים בתלמודי התורה. באחת השיחות של הרבי אליהם הוא אמר: כשאתם נכנסים לכיתה, מה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות? להסתכל על התלמידים ולראות שאתם אוהבים כל אחד ואחד. זה תנאי סף, ואם זה לא כך אל תתחילו ללמד. אי אפשר להשפיע אם לא אוהבים.
יש הרבה מה להעמיק על תקיעת המחשבה בעניינים המעוררים את האהבה, אבל לא פחות מזה יש הרבה מה להתבונן בדבר יצירת אטמוספירה שמעוררת אהבה. זו מתנה גדולה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ואנחנו צריכים להשתמש בה בריבוי ועם כל הלב.
הכותב עומד בראשות ישיבת ההסדר רמת גן ומוביל זו השנה העשירית את כנס 'בכל לבבך' שיעסוק השנה בנושא אהבת ה'
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
