ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
יתרה מכך, התורה ממשיכה "והיו הדברים האלה... על לבבך", כלומר שהאמונה ("שמע ישראל") והאהבה ("ואהבת") תהיינה על ליבנו בכל עת. אנו נדרשים לחקוק אותן על ליבנו, עד שהתורה מוסיפה "ודיברת בם", ומוסיפים רבותינו ללמד על פי הכלל הגדול ש"מכלל הן אתה שומע לאו" שאסור לדבר בשום דבר אחר פרט לאהבת ה', ואם כן כל דיבורינו צריכים להיות ענפי אהבת ה'. ולא עוד אלא שהיא צריכה להעסיק אותנו מבוקר עד לילה ובכל המצבים. אדם מוצא זמן פנוי "בשבתך בביתך" – ואהבת. במה עלינו לעסוק ועל מה עלינו לחלום? על מושא האהבה. אבל זה עוד יחסית קל. "בלכתך בדרך", לעומת זאת, הרבה יותר מאתגר. בשעת הטלטלה של הדרך, הגורמת לחוסר ריכוז ומכניסה עיסוקים בדברים שמסיחים את הדעת, ובוודאי בימים ההם שהיו רוכבים על סוסים וחמורים וחשופים לפגעי מזג האוויר בתנאי דרך לא פשוטים – גם אז אנו חייבים לדבר בם. ואפילו כשעומדים לישון ואין כוח לחשוב על כלום, זה הנושא היחיד שצריך להעסיק אותנו מבוקר עד ערב - ואהבת.
אפילו הרמב"ם נעשה חסיד לוהט כשהוא מדבר על אהבת ה' (הלכות תשובה): "וכיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתרה עזה מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד, כאילו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה והוא שוגה בה תמיד , בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה - יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו". האהבה צריכה להיות כמו אצל זוג מאוהב, שאינם חושבים על דבר אחר פרט לאהוב ועסוקים בו יומם ולילה.
זוהי דמותו של דוד המלך, שרבותינו העידו עליו ששנתו הייתה קצרה ביותר, כשישים נשימות הסוס. הוא לא הצליח לישון כמו שצריך, כי משהו טרד את מנוחתו: "נכספה וגם כלתה נפשי", "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי". גודל הגעגועים והכיסופים שלו לה' יתברך היו מעוררים אותו בחצי הלילה, כמו אדם שמאוהב לחלוטין וקם באמצע הלילה ולא יכול לעצור בעצמו מלחשוב על מושא אהבתו.
מוח שליט על הלב
ומיד באה השאלה: כיצד אפשר להגיע לכך? איך ניתן לגרום ללב לאהוב את ה' כל כך עד שהוא ישגה באהבתו באופן תמידי? הבעיה היא שהציווי לאהוב הוא חמקמק. אי אפשר לצוות על הלב להרגיש רגש מסוים, לא אהבה וגם לא שנאה. הלב הוא איבר לא ממושמע, וגם אם נאמר לו ונפקוד עליו, הוא אינו מרגיש חובה להגיב. מכיוון שכך, נראה לפעמים שזוהי מצווה השייכת לצדיקים בלבד. אך תורתנו מלמדת שלא רק דוד המלך, אלא כל יהודי צריך כך לחיות. וכל עוד שלא הגענו לכך, לא קיימנו את המצווה בשלמותה. כדי שהדברים יהיו חקוקים בליבנו, התורה גם מצווה לקשור אותם על היד ועל הראש ולכתוב אותם על המזוזה בשערי הבית, כדי שבכניסתנו וביציאתנו הם ילוו אותנו בכל רגע ורגע ויזכירו לנו את המצווה הגדולה שאין בלתה.
אפשר להציע שתי נקודות מבט על העניין, שתי עצות שתעזורנה לנו להתקרב עוד קצת אל המצווה הזו. האחת היא אמרה של הבעל שם טוב שמתמצתת את כל הדברים שנאמרו בעניין הזה באופן נפלא. הבעל שם טוב אמר שעיקר מצוות אהבת ה' היא לתקוע את מחשבתו בעניינים המעוררים את האהבה . כלומר, העבודה עם הרגש היא קודם כול עבודה עם המחשבה. כמו בכל זוגיות, גם באהבת ה' יש עניינים שמעוררים את האהבה ועניינים שמעוררים אדישות או אפילו חמור מכך, והשאלה היא על מה חושבים. השחיקה נגרמת מכך שמפסיקים לחשוב על העניינים המעוררים אהבה, ולפעמים צריך לפנות זמן וקשב כדי להפנות את המחשבה לאותם עניינים. וכמובן שהדברים משתנים מאדם לאדם, ולכן אי אפשר לתת בזה הדרכה מוחלטת שמתאימה לכולם, אלא כל אחד ואחת צריכים למצוא את הדברים שמעוררים אצלם את האהבה ולחשוב עליהם.
ובכל זאת, צריך לדעת שלמרות שהבעל שם טוב עצמו הציע את הדרך הזו, זו דרך עם גוון חב"די. היא יוצאת מנקודת הנחה שהמוח שליט על הלב, וזו ממש שיטתו של בעל התניא, שהמוח מכונן את הרגשות ומנהל אותם. אך למי שפחות מוצא את עצמו בדרך זו יש דרך נוספת. אבי תמצת אותה למשפט קצר וקולע: "דבקות זו מחלה מידבקת; בדוק היכן יש הרבה מהנגיף, לך לשם ושאף ככל שתוכל". הוא עצמו נהג כך, והיה הולך מדי ליל שבת לחסידי ר' אהרל'ך בירושלים למרות שהיה חב"דניק. היה לו עמוד קבוע בקצה, ובדרך כלל הוא לא התערבב עם החסידים, אבל כיוון שרצה דבקות ועבודת ה', הוא היה מבלה שם שעות ומנגן איתם ניגונים.
בתוך האטמוספירה
הדרך השנייה של אהבת ה' נקנית באמצעות אטמוספירה של קדושה . לפני כמה שנים נערך בארצות הברית מחקר שבדק מה הדבר שהכי מקרב יהודים לתורה ומצוות. והתשובה הייתה – יותר מלימוד תורה, יותר מהדלקת נרות, יותר מהנחת תפילין ברחוב – הדבר שהכי מקרב הוא סעודת שבת. ובאמת, מכל המצוות, סעודת ליל שבת היא השיא של האטמוספירה היהודית. יש בה ביתיות, חום, קרבה ויחד, אוכל ויין. בעידן של בדידות שבו אנשים יוצאים לפאבים רק כי הם מחפשים קרבה, מה מציע יותר קרבה מאשר האור המחמם של סעודת השבת?
האטמוספירה הזו שבה יושבים כולם יחד, ויש זמן, אף אחד לא ממהר, יש דברי תורה, יש מאור פנים, מקום לכל אחד, מנה לכל אחד. הסעודה לא מתקיימת במסעדה או באולם של חמש מאות איש אלא בבית, באווירה הכי אינטימית ומחוברת, ויש בה ניגונים ופיוטים, שירה בציבור - כל אלה יוצרים אווירה שפועלת גם על האנשים הכי רחוקים מתורה ומצוות.
אפשר ללמוד הרבה מהרעיון של אטמוספירה לעניין חינוך הילדים לאהבת ה'. בכולנו יש שאלה עמוקה ובוערת שלעולם אינה נאמרת בקול – האם ה' אוהב אותי? האם הוא באמת־באמת אוהב אותי? וזו השאלה הכי חשובה, מפני שבעומק האישיות כולנו רוצים להיות אהובים. זמרים שמופיעים בפני קהל של אלפים, ואנשים תולים את הפוסטרים שלהם בחדר והולכים אחריהם לכל מקום, מקבלים מענה אדיר על הצורך להרגיש נאהבים. אבל מניסיון אני יודע שגם האומנים הללו, שמקבלים חיבוק ואהבה מקהל עצום, מגיעים בסוף הערב הביתה, ושם הם מרגישים לבד־לבד. החור באישיות אינו מתמלא מקהל המעריצים, כי למעשה כל החוויה האקסטטית הזו היא רק כי אנחנו רוצים שהקב"ה יאהב אותנו.
האטמוספירה הנעימה שבה מקבלים כל אחד ואחת, ונותנים לו ולה תחושה שהם אהובים בלי תנאי, היא מה שאנו יכולים לעשות על מנת להשפיע משהו מעין האהבה שהקב"ה אוהב כל יהודי. והיא נכונה לא רק לרחוקים ולמתקרבים, אלא גם ובעיקר לילדינו. אצל הנתיבות שלום, הרבי מסלונים, היו משקיעים הרבה במלמדים שלימדו ילדים בתלמודי התורה. באחת השיחות של הרבי אליהם הוא אמר: כשאתם נכנסים לכיתה, מה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות? להסתכל על התלמידים ולראות שאתם אוהבים כל אחד ואחד. זה תנאי סף, ואם זה לא כך אל תתחילו ללמד. אי אפשר להשפיע אם לא אוהבים.
יש הרבה מה להעמיק על תקיעת המחשבה בעניינים המעוררים את האהבה, אבל לא פחות מזה יש הרבה מה להתבונן בדבר יצירת אטמוספירה שמעוררת אהבה. זו מתנה גדולה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ואנחנו צריכים להשתמש בה בריבוי ועם כל הלב.
הכותב עומד בראשות ישיבת ההסדר רמת גן ומוביל זו השנה העשירית את כנס 'בכל לבבך' שיעסוק השנה בנושא אהבת ה'
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
