ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ואנחנו קמנו ונתעודד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
ברמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ג) מבואר הצורך לשוב בתשובה על כל העבירות, גם על אלו שלא תמיד 'מקובל' לשוב עליהם וז"ל: "אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהם מעשה כגון זנות וגזל וגניבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיו"ב, מן הכל צריך לחזור בתשובה, ואלו העוונות קשים מאותן שיש בהם מעשה, שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם, וכן הוא אומר יעזור רשע דרכו וגו'".
אנו, העומדים כיום לאחר שנתקיים בנו "נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים" - במסירת חלקי ארצנו למרצחים אכזריים, בגירוש אלפי אחינו בית ישראל והחרבת בתיהם, שדותיהם ומפעליהם, בחילול כבוד החיים והמתים ובהרס בתי כנסיות, בתי מדרשות ומקואות טהרה, בודאי ובודאי שנקראים אנו לשוב בתשובה שלימה על מצוה גדולה ויקרה, מצות ישוב ארץ ישראל השקולה כנגד כל המצוות שבתורה ועל הדברים הסובבים את הענין החמור הזה.
ומובאים בספרי (דברים, פ) המעשים בגדולי התנאים אשר נזקקו לצאת לחו"ל, אך כאשר שמו לבם, ו"זכרו את ארץ ישראל - זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה: 'וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים', אמרו: 'ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה', חזרו ובאו להם לארץ ישראל". ומה נענה אנן אבתרייהו, כאשר כבר זכינו לראות בבנין הארץ ובהפרחת השממה בחבלי גוש קטיף וצפון השומרון, ועתה גלתה שכינה מישראל ולמה יאמרו הגויים וכו'. ובודאי שיש לכל אחד ואחד מאיתנו לשוב על כך, הכלל והפרט.
דרך התשובה
ואמנם, חטא זה ביחס לארץ הינו כבר חטא קדום, חטא המרגלים אשר מאסו בארץ חמדה, ואת עוונו אנו נושאים עד עצם היום הזה, בחורבן בתי מקדשינו וכל הדברים הקשים אשר נגרמו בעטיו של חטא זה. והתשובה צריכה להיות באותו עניין "תקן במה שפגמת" כפי המובא בספרים הק', ובאופן מפורט למצות ישוב הארץ בספר קול התור לר' הלל משקלוב, אשר כתב מפי הגר"א "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש" וככל אשר יותר תבנה הארץ וירושלים על ידינו מלמטה, כך תבוא הגאולה יותר במהרה ובחסד וברחמים מלמעלה. ואם כן, זהו הדבר הפשוט, שכנגד כל אותם מהרסים ומחריבים, אשר מעכבים את הגאולה ומסובבים צרות ויסורים רבים לכלל ישראל ר"ל, עלינו כולנו להתחזק בבנין הארץ, בעיבוי והגנת הישובים הקיימים למרות כל הקשיים והיסורים, ובהקמת ישובים חדשים אשר יבנו על טהרת הקדש ויפריחו את השממה, וככל אשר תהליך זה יגבר, יהיה בכך משום תשובת המשקל לתקן החטא החמור.
וכן כתב הגר"י אייבשיץ בספרו אהבת יהונתן (פרשת בלק): "כאשר יעברו עליהם כמה וכמה צרות ואפילו הכי לא יעזבו את ה' ואת נחלתם הקדושה תוב"ב, וזה יהיה עיקר תשובתם. כי התשובה צריכה להיות באותו מקום ובאותו מעשה, ועיקר חטאם בזמן הבית הוא היה ירידתם למצרים, וכמו שאמר הכתוב (ישעיה לו) "הוי היורדים מצרים" ונשתרבב מזה חטאים גדולים. ולכן תהיה תשובתם לעתיד - שלא ינטשו את נחלתם".
קבלת מרות גדולי ישראל
זוהי התשובה באופן הכללי. אך יש כמובן לעסוק בעוד פרטים רבים הנוגעים לתקופתנו ולמה שסובב את העניין. ונציין נקודה אחת נוספת להתבוננות. והיא הטענה הנשמעת, שכיום כיון שהויכוח הוא פנימי - בתוך עמנו פנימה, ואין כל אישי ישראל משוכנעים בצדקת דרכנו, אל לנו לעמוד נחושים ותקיפים, אלא עלינו לשתף פעולה עם הכוחות המחריבים, בין אם לפני מעשה - לא להתיישב במקום שאין "רוח העם" נוחה בו, או על כל פנים לאחר מעשה - כאשר ישנה החלטת ממשלה וכנסת, שצריך ל"התקפל" מעצמנו ולא לשהות במקום באופן "בלתי חוקי" ובודאי שלא לעמוד בתוקף כנגד המגרשים.
והנה, בדבר זה חשוב לומר ראשית לכל, דבר הנוגע לכל התורה כולה, והוא, שעלינו לקבל מרות תלמידי חכמים גדולי ישראל הפוסקים הלכה למעשה בענייני כלל ישראל, והקטנים מחוייבים לכפוף עצמם לגדולים, ולא שיעשה כל אחד במה לעצמו ועלון לעצמו ושידור רדיו או טלויזיה לעצמו בהוראת הלכות למעשה, ובפרט מי שאינו מוסמך או קיבל רשות להורות לרבים. וב"ה שזכינו לגדול בדורנו מרן הגר"א שפירא שליט"א אשר ידיו רב לו בפסיקת הלכה בכל התורה כולה (גם בהתרת עגונות! וכמה ת"ח כאלו יש בדור?), והוא ביאר את הדברים שמהלך זה הינו בלתי חוקי בעליל ואין להישמע לו לעבור איסורי תורה. בין החיילים שנשלחו לבצע פקודה בלתי חוקית ובין המתיישבים שלא ינטשו את אדמתם.
וממילא מובן על פי פסק זה, שהמצוה האלקית של ישוב הארץ באותם המקומות לא נפסקה לרגע, ועלינו כולנו מוטל להמשיך וליישבה ובודאי שלא להסכים להחרבתה.
תוקף ועוז בקיום המצוה
ולגופו של ענין. כתב הרמ"א ריש או"ח "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת". והמשנ"ב שם (ס"ק ה') הביא ממרן הב"י ש"על כל פנים לא יתקוטט עמהם, מפני שמידת העזות מגונה מאד ואין ראוי להשתמש ממנה כלל אפילו בעבודת השי"ת, כי יקנה קנין בנפשו להיות עז אפילו שלא במקום עבודתו ית'". ובביאור הלכה שם (ד"ה ולא יתבייש) כתב: "דע דהב"י לא איירי כי אם במצוה שהוא עושה לעצמו ובני אדם מלעיגים עליו, אז בודאי אין לו לחוש כלל ללעגם ולא יתקוטט עמהם, אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה, ורוצים לעשות איזה תקנות בענייני העיר ועל ידי זה יעבירו את העם מרצון ה', ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו, בכגון זה לא דיבר הב"י מאומה, ומצוה לשנאותם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל. ודוד המלך ע"ה אמר "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים וכו'". ויסוד זה - חוזר עליו בעל המשנ"ב ברבים מספריו: החפץ חיים, חומת הדת. ועוד חילק בין הפן האישי - שם אדם צריך להעביר על מידותיו וכו' - לבין הפן הציבורי, שכאשר האחריות מוטלת על אדם מסויים לעמוד בפרץ, אין הוא רשאי להיות מעביר על מידותיו, לדון לכף זכות וכו'. אלא עליו לדאוג לכבוד שמים ולקיום מצוות ה', וגם אם הדבר כרוך במריבה, ישים את פניו כחלמיש ולא יבוש.
ואם כן, מה לנו גדול ממצות ישוב הארץ, ואשר דוקא אנו ציבור תלמידי וממשיכי דרכו של מרן הראי"ה זצ"ל, חונכנו לראות בגודל ערכה וחביבותה של ארצנו הק', וכמה פועלת המסירות למענה, ואפילו במקום שאיננו שלם עדיין בתורה ומצוות, כמה גדול ערכו מצד קיום מצות ישוב הארץ, וכמה חיבב מרן הרב זצ"ל את בניה בוניה של הארץ, וכתב ודרש שהם קודמים במעלה מצד עוסקם במצוה חשובה זו. הכיצד זה יתכן שדוקא מקרב מחננו תצא הרוח קרירה, לכל אותם החלוצים הבונים ומיישבים בכל גופם ומאודם במסירות נפש ממש ישובים גדולים בכמות ובאיכות. הכיצד זה יתכן שדוקא מבית מדרש זה נשמע קול המוטל עליו, וה"טובים" הולכים לערים הגדולות... ואדרבה, הרי אנו לומדים כנ"ל שבמציאות כזו עלינו להתגבר יותר ויותר ולעמוד בתוקף כנגד כל חולשה וכל ויתור, ולעשות ככל יכולתנו על מנת למנוע את רוע הגזרה.
ופשוט גם שיש לבאר את החילוק, בין הבירור הרוחני של ענייני התקופה בבית המדרש, לבין הוראה והנהגה הלכה למעשה, שם יש לשמוע למורי הוראה ופוסקי הלכה. וכן יש לחלק בין מציאות של לפני מעשה, שאז מוטלת עלינו החובה למנוע את העבירה, למצב של לאחר מעשה שאז אנו אומרים שהכל לטובה וכיו"ב. אך ח"ו לומר לפני מעשה ש"זהו מהלך אלקי בתקופה של סיבוכים" או ש"הרוח מנצחת" שאין בכך שום ניצחון ושום הישג, אלא להיפך חורבן והרס ואומללות של אלפי אנשים, ומי יודע כמה וכמה נזקים מצטברים עוד עלולים להיגרם, ה' יחוס וירחם על עם עני ואביון.
ובודאי שעלינו לקרב כל יהודי ולאהוב כל אחד ואחד מישראל גם אם הוא עבר עבירות. אך נשוה בנפשינו, האם כאשר נראה יהודי מחלל שבת ח"ו, האם תוך כדי שהוא מבצע את העבירה נחבקו ונרקוד עמו? האם נאחזנו בידינו ונאמר לו ישר כח?! כל שכן במצוה שאנו רואים שהפגם בה חמור ומזיק לכל ישראל!
אלא שכאמור, במצב בו מתבצעת העבירה ואנו לפני מעשה, עלינו לעשות כל המוטל עלינו, ככל אשר יורונו רבותינו לעצור את החטא, לבוא לעזרת ה' בגיבורים ולהוסיף בישוב הארץ ולא במאיסתה וחורבנה. ולא לחשוש גם אם הדבר נראה כדרך עזות, ואדרבה הקב"ה ישלם שכרם מן השמים "ונתן לך רחמים" ויזכנו לשוב בתשובה שלימה, לעשות הטוב בעיניו, לאורך ימים ושנים טובות בתוככי כל ישראל, ובכל מרחבי ארצנו הקדושה אכי"ר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
