ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
- מדורים
- קוממיות
- הושענא רבה תשס"ו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עינבל בת אלון
בישעיהו (לה, י) נאמר:
"וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".
המלבי"ם אומר על המלים "שמחת עולם" שהן רומזות לכך שהגאולה שלנו היא האחרונה, ולא תהיה יותר גלות, אלא גאולה לעולם. בגאולה זאת יהיו גם ששון - שמחה גלויה - וגם שמחה בלב.
בהושע (ו, ב) נאמר: "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו". הרד"ק בשם האבן עזרא מסביר שם שהמלה "יומיים" רומזת לגלות מצרים וגלות בבל. ו"שלישי" לגלות הארוכה שלנו. ועניינו של הפסוק הוא שאחרי הגלות שלנו - לא נגלה יותר לעולם ונחיה תמיד לפני הקב"ה (וכן במצודת דוד שם).
בעמוס (ט, יא) נאמר:
"בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם".
מדובר שם על מצב הגאולה אחרי הגלות שלנו - גלות אדום. ורש"י שם אומר שסוכת דוד הנופלת היא מלכות בית דוד. ובהמשך נאמר (בפסוק טו): "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' א-ֱלֹהֶיךָ" ועל זה אומר המלבים: לא ילכו עוד בגלות לעולם!
בחבקוק (ב, ג) נאמר:
כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר"
וביאר שם המלבי"ם: אחרי שיגאלו ישראל מבבל - יגלו שוב, אבל אחר כך לא תהיה גלות נוספת, אלא
תהיה תשועה עולמית.וביאר שם המלבי"ם: אחרי שיגאלו ישראל מבבל - יגלו שוב, אבל אחר כך לא תהיה גלות נוספת, אלא
בדניאל (יב, ז) נאמר:
"וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר, וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם, וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם: כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי, וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ, תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה".
וברש"י - אחרי שיהיו שפלים מאוד, ותכלה גבורתם - תכלינה הצרות ויבוא משיח!
מדברי הגמרא - גאולה לא תלויה בתשובה
הפסוק הזה בדניאל מובא במסכת סנהדרין (דף צז:), שם יש מחלוקת גדולה בין ר' אליעזר לר' יהושע; לדעת ר' אליעזר גאולה תלויה בתשובה, ואם לא עושים תשובה - לא נגאלים. ולדעת ר' יהושע גאולה לא תלויה בתשובה. כל אחד מהם מביא ראיות מהתנ"ך לשיטתו, ובסוף מביא ר' יהושע את הפסוק הנ"ל בדניאל ומסיימת הגמרא: "ושתק ר' אליעזר". על שתיקתו הסבירו המפרשים (היד רמה והרמב"ן בספר הגאולה ב) שהיתה שתיקה כהודאה, וההלכה כר' יהושע שהגאולה לא תלויה בתשובה.
בהמשך הגמרא נאמר (דף צח):
ואמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (ביחזקאל לו) וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא",
והסביר שם רש"י:
כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר, כלומר - כשתהיה פריחה גדולה, זה סימן מובהק שהגיע קץ הימים.
ובספרו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק "לנתיבות ישראל", הוא מסביר בשם רבה של ירושלים, הרב ר' זונדל סלנט, שאחרי שהגמרא הסיקה שהגאולה לא תלויה בתשובה - איך נדע מה זמן הגאולה? אלא הסימן יהיה קיבוץ גלויות ופריחה כלכלית חקלאית, גם בלי חזרה בתשובה. וזוהי המציאות שאנו רואים בעינינו.
חז"ל, מדרשים וגדולי הדורות: "אנחנו בקץ הגלות".
בראשית רבה (פרשה צב) על הפסוק כאשר שכולתי שכלתי:
כאשר שכולתי - בחורבן ראשון. שכלתי - בחורבן שני... ולא אשכל עוד! כלומר לא תהיה גלות נוספת.
וכן במדרש תנחומא (פרשת שופטים ט) על הפסוק בזכריה (יג, ח):
וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם ה' פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ": פי שניים - זו גאולת מצרים וגאולת עזרא (שאחריהן היתה גלות). השלישית - כלומר הגאולה שלנו - אין לה הפסק.
ועיין עוד במכילתא דר' ישמעאל בשלח, ובמדרש תהילים מזמור קכא, ועוד. ובספר נצח ישראל, למהר"ל מפרג, פרק מח -
"התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד... שנאמר ישראל נושע בד' תשועת עולמים...".
והגר"א, בספר אבן שלימה יא, ט:
"אבל קץ האחרון - אינו תלוי בתשובה אלא בחסד".
ובספר אור החיים (ויקרא כה, כה):
"כי קץ הגלות ישנו, אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו.
הדורות האחרונים כאתחלתא דגאולה
בתשובה לשאלה כיצד ומתי חלה תקופת התחלת הגאולה, כותב רבינו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק (לנתיבות ישראל, מאמר לבירורה של הליכת גאולתנו):
"התשובה ערוכה ושמורה בדברי רבותינו הגאונים הצדיקים רועי ישראל בדורותינו האחרונים, על פי דברי חז"ל ורבותינו הקדמונים".
וכאן הוא מונה אחד-עשר גדולי הדור אשר מזהים בבירור את שנותינו כתאחלתא דגאולה: ר' אליהו גוטמכר ור' צבי קלישר - מתלמידי ר' עקיבא איגר; הרב ר' יהודה אלקלעי; הרב ר' יהושע מקוטנא (שכתב שקיבוץ גלויות הוא אתחלתא דגאולה, ובפרט כשההתעוררות לעלות לארץ-ישראל מופיעה גם אצל אנשים שאינם נמנים על תלמידי החכמים); השפת אמת; הרב ר' יצחק אלחנן; החפץ חיים (שאמר "הנה המעשה מתחיל כבר"); האדר"ת; הרב ר' יצחק בלאזר; הרב ר' יחאל מיכל מאוסטרובצה; ובסידור עולת ראי"ה כתב:
"והאוכלוסא שתהיה בא"י במספר הראוי ששים ריבוא, תהיה תחילת קרן לבית יעקב" וכו'.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק התייחס במפורש לנושא מאמרנו זה בספר אורות התחיה כו':
"אחרי המגרעות הרבות שאנו רואים בדרכי חיינו הכלליים בדורנו בכלל ובא"י בפרט. הננו מוכרחים להרגיש שאנו נולדים מחדש, מתחתית המדרגה הננו הולכים ונוצרים עוד הפעם כימים מקדם. כל הרכוש הרוחני של העבר הולך ונבלע לכאורה במקורו, ויוצא הוא בפנים חדשות, מקוטנות הרבה בכמותן, אבל רעננות מאד ועלולות לצמיחת גדולה, מלאה חיים עזיזים, באיכותן. הננו קרואים לעולם חדש מלא זוהר עליון, לתקופה חדשה שתעלה בחסנה על כל התקופות גדולות הערך שקדמו לה, מאמין הוא העם כולו, שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו, ואמונתו העמוקה הזאת היא בעצמה רז קיומו היא, סוד ד' נגלה במהלכו ההיסתורי, והמסורת העתיקה מעידה על אור נשמתו המכרת את עצמה ואת כל יחוסי מאורעותיה עד דור אחרון, דור צופה לישועה קרובה".
וכן במכתבו המפורסם לבני-עקיבא:
"מדת רבי עקיבא המיוחדה שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה, להיות לנו לאור עולם התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו, ודווקא מפני שהחזון בשעתו נכשל ובר כוכבא נפל ועמו נפל ישראל, בבחינת חירותו הלאומית, בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה, והתור הזה הולך ובא ולא תקום פעמים צרה ולא לחנם לחם ישראל מלחמת קיומו ונצחו עד דור אחרון ועד בכלל".
רוב גדולי ישראל ראו בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה
בספר "התקופה הגדולה" של הרב ר' מ. כשר הוא מביא דעת תורה מחודש טבת תש"ט בדבר הצבעה לכנסת בעבור החזית הדתית המאוחדת. בפתיחת הכרוז נאמר: "נודה לד' על שזכינו ברוב רחמיו וחסדיו, לראות את הניצנים הראשונים של אתחלתא דגאולה, עם הקמתה של מדינת ישראל". אחרי חתימת הרבנים הראשיים לישראל - הרב ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב ר' בן ציון מאיר חי עוזיאל - מופיעה רשימה של עשרות רבנים, דיינים, אדמו"רים וראשי ישיבות, ובהם: הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב יחזקאל סרנא (ראש ישיבת חברון), הרב משולם ראט, הרב י"מ טיקוצינסקי, הרב זוין, הרב שלמה זלמן אוירבאך, הרב אונטרמן, הרב ישראלי, הרב מישקובסקי (ראש ישיבת כפר חסידים) ועוד רבים.
וכך מסכם זאת הרב עובדיה יוסף, בחוברת תורה שבע"פ בשנת תשל"ד:
"הן אמנם רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה וכעין מ"ש הירושלמי (ריש ברכות), ר' חייא ור' שמעון בן חלפתא היו מהלכים וראו איילת השחר שהיה בוקע אורה. א"ל ר"ח לר"ש בן חלפתא ברבי: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעה קמעה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת, מ"ט כי אשב בחושך ה' אור לי. הגר"מ כשר שליט"א, בספרו התקופה הגדולה (שעד-שעח), הביא כרוז בשם דעת תורה שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור והם מכנים את הקמת מדינת ישראל בשם 'אתחלתא דגאולה' מ"מ הואיל ועדיין רבה הדרך כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה...".
האדמו"ר מגור כתב מכתב להורי תלמידים בחו"ל, כאשר פרצה מלחמת המפרץ. באגרתו הוא מצטט מקור מהזוהר שלא יהיה עוד אסון וגלות מארץ הקודש (נדפס בביטאון עולם החסידות, ניסן תשנ"ו). וכך הוא כותב:
"בטוחים אנו בהשי"ת כי לא יטוש את עמו ונחלתו לא יעזוב, לא יהיה עוד אסון וגלות מארה"ק - כדאי' בזוה"ק ....".
ובספר מעייני הישועה א:
"ואמנם הדבר ברור כשמש בצהריים, שחורבן שלישי לא יהיה עוד, ומדינת ישראל שקמה לא תמוט עולם ועד".
ד"ר יעקב הרצוג ז"ל (בנו של הרב הראשי הרב הרצוג) בספרו "עם לבדד ישכון" מספר: "אין ספק שאבי זצ"ל השפיע עלי מאוד - במיוחד, למשל, באמונתו העזה ששיבת ציון בימינו היא ראשית צמיחת גאולת ישראל. בשנת תש"א (1941) כשעמד רומל בשערי הארץ ואבי זצ"ל ביקר אז בוושינגטון, הזהירו הנשיא רוזוולט שלא לחזור לארץ ישראל, העומדת להיכבש בידי הגרמנים. השיב לו אבי: הנביאים ניבאו על שני חורבנות, לא על חורבן שלישי. וכאשר אמר כן היה. הגרמנים נחלו תבוסה, עם ישראל שב להיות ריבוני בארצו, וכל ענני הקדרות שחלפו מעל שמי ישראל נמוגו כלא היו.
גם מרן הרב צבי יהודה, כתב מכתב למחבר ספר "נחלת אבות" (המכתב עדיין לא התפרסם בספר):
"העירוני על פליטת קולמוסו... ואמר סופר אחד בדורנו: כשיצא עם ישראל לגלות בבל, לקח אתו חמישה חומשי תורה ורוב ספרי התנ"ך, וכאשר גלה לאדום היתה המשנה ערוכה בידי רבנו הקדוש צידה לו לדרך. ומה ניטול אנחנו אם נגלה חלילה בשלישית, כלום את העגבניות מעין חרוד? והנה מלבד שלגברא רבה כותיה לא היה צורך וראוי לצרף דבר של מאן דהו 'סופר בדורנו'... אמנם על עיקרם של דברים יש לדון בשתיים: א. 'שאם נגלה בשלישית', וחז"ל לימדונו במסכת סנהדרין צח. ענייננו דהאידנא בקץ המגולה, שאין גלות שלישית אחריה; ב. נראים הדברים כעין זלזול ביחס לעגבניות מעין חרוד. וזה חלילה חלילה. רבן של ישראל הגאון חתם סופר זצ"ל, בחלק שישי חידושי לולב הגזול, מזכיר פירותיה הקדושים של ארץ ישראל, במצותה של עבודת קרקעה, כמו הנחת תפילין. רבנו הב"ח בסימן רח, קובע כבוד פירותיה של ארץ ישראל, להזכירם בברכה מעין שלוש 'בקדושה ובטהרה', ולא להשמיטו...".
ליקטנו כאן רק חלק מהנאמר על-ידי הרבנים הגדולים לדורותיהם. ברור שעלינו להמשיך ולהגביר את תפילותינו לשלום מדינתנו וצבאנו, ולהודות לה' יתברך על ההתקדמות העצומה שאנחנו זוכים בהיקף ובעומק לימוד התורה, קיום המצוות, התרחבות ההתיישבות וחיזוקה בכל מרחבי ארצנו, והתעצמות תהליך הגאולה. מוטל עלינו להגביר את התודעה של כולנו - שחזרנו הביתה לנחלת אבותינו ולא נזוז בשום אופן משטח כלשהו בארץ-ישראל; נתנגד בכל תוקף ועוז לכל נסיון לצמצם את שלטוננו, נסרב לכל פקודה של פינוי ח"ו, נפעל להרחבת מדינת ישראל, לשלטון חזק שיכניע את אויבינו הקמים עלינו, והכל בהדרכת רבותינו גדולי הדור ממשיכי קבלת התורה מסיני, עד לביאת גואל צדק ובניין המקדש. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-לוהינו.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות:[email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
