ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כעבור ארבע שנים חזר לשם שוב, כשהפעם הצטרפה אליו בתו בת התשע מריה. בשעה שהאב נבר במצבורי אבנים שוטטה הילדה לבדה במערה ולתדהמתה ראתה צורות מעניינות על התקרה. "תסתכל, אבא, שוורים", אמרה. למעשה היו אלו ביזונים, ומה שהתגלה לעיניה היה אחת התגליות הגדולות ביותר של אומנות פרהיסטורית. ציורי קיר יפהפיים המתוארכים ללפני שלושים אלף שנה!
מעניינת במיוחד העובדה הבאה: סאוטואולה חפר במערה הזו במשך ארבע שנים. פעמים אינספור פסע או ישב ממש מתחת לאוצר המדהים שמעליו, אך מעולם לא ראה אותו. להחמצה היתה סיבה אחת: הוא לא הביט למעלה...
להסתער אל המטרות
החיים הם סוג של מירוץ. כל הזמן אנחנו שועטים קדימה. מציבים מטרות ומסתערים לעברן. כך היה בעבר, וביתר שאת היום. צורת החיים המודרנית גורמת לאדם להיות עסוק במולטי-טאסקינג בלתי פוסק כשהוא מקפץ מדבר לדבר בתזזיתיות, מנסה להספיק כמה שיותר.
אין ספק שהדרך האינטנסיבית הזו מניבה פירות ומביאה את האדם להישגים מרשימים.
מצד שני, אי אפשר להתעלם מחסרונותיה.
היא מתמקדת בלעשות יותר מאשר בלהיות. בלהספיק יותר מאשר בלהרגיש סיפוק. במה שיש לי יותר מאשר במי שאני.
חסרות לה נקודות עצירה ומרווחי נשימה שיאפשרו להתבונן, להעמיק, לבחון, להפנים ולהטעין מצברים.
המחיר הוא שחיקה ועייפות החומר כמו גם לחיות את החיים ברובד שיטחי למדי ולהחמיץ את כל מה שמעבר לו. ייתכן שיש אוצרות גדולים ממש מעל ראשך, אבל אתה פשוט לא רואה אותם...
ציר החיים
כשיעקב אבינו יוצא למסע חייו ועוזב את מולדתו בדרך להקים בית, הוא חולם על סולם. סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה (בראשית כח,יב). רמוז כאן מסר עמוק: הציר המרכזי עליו צריכים לנוע החיים אינו לרוחב אלא לגובה. כיוון ההתקדמות והעשייה שלך אינו רק מדרום לצפון או ממערב למזרח, אלא בעיקר מן הארץ לשמים. חייה את חייך לא רק במימד השטח שלהם, אלא במימד העומק. לא רק ברובד החומר והגוף, אלא מתוך חיבור איתן לרוח ולנשמה.
ריבון העולם העניק לעם ישראל ארץ מיוחדת שאינה כמצרים בה מי הנילוס שופעים וזמינים בכל עת. הוא בירך אותנו בארץ הרים וגבעות התלויה לחלוטין במטר השמים. ארץ הכופה על יושביה להביט למעלה כל הזמן. "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" (ישעיהו מ, כו).
מאות שנים לאחר מכן עלה משה רבינו לראש הגבעה ונשא ידיו אל השמים (שמות יז, יא-יב). במרחב שלפניו נאבקו לוחמי ישראל כנגד האויב העמלקי האכזר. הם התרכזו במשימתם להביס את האויב אבל לא שכחו להרים עיניהם אל ידיו של משה, להיזכר למען מה הם נלחמים, ולנצח (משנה ראש השנה ג, ח).
למצוא את השמים שלך
יום אחד עמד רבי נחמן והשקיף מחלון ביתו. הוא ראה את אחד מחסידיו העניים שהעשיר לפתע, הולך בבהילות לעבר השוק וראשו עמוס במחשבות טורדות. רבי נחמן קרא בשמו והזמין אותו להיכנס לרגע לביתו. לאחר שנכנס רבי נחמן שאלו: "האם עצרת לרגע היום? האם הסתכלת היום אל השמים?". החסיד ענה כי לצערו היה כה עסוק עד שלא היה יכול לעצור אפילו לרגע.
אמר לו רבי נחמן: "התבונן מבעד לחלון. רואה אתה את כל הדוכנים, הסחורות הצבעוניות והאנשים המתרוצצים ביניהם? דע לך כי בעוד חמישים שנה אני ואתה לא נהיה כבר בעולם, ובכל זאת יהיה כאן שוק אחר עם סחורות אחרות ואנשים אחרים אשר גם הם ירגישו כה טרודים ועסוקים עד כי ידמה להם שאין הם יכולים לעצור אפילו לרגע. אם כן, אמור לי, להיכן אתה ממהר? האינך יכול לעצור קמעא ולהתבונן אל השמים?".
מה הם אותם 'שמים'?
יש יותר מתשובה אחת לשאלה הזו, וכל אדם יענה עליה אחרת.
שמים יכולים להיות תפילה או שבת, שיעור יומי או טיול בחיק הטבע, זמן של התבודדות או סתם לעצור לרגע, לנשום עמוק ולהיזכר בכל מה שמעבר לכאן ולעכשיו. כי שם נמצא באמת 'טעם החיים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
